← פינת החינוך הלשוני
חינוך לשוני · עברית · כיתות א׳–ו׳

📚 רצפי הוראה בחינוך לשוני

לכל שכבה רצף של 7 מערכי שיעור שנבנים זה על זה: מן הפשוט אל המורכב, ממודעות וקריאה אל הבנה וכתיבה. בכל מערך מטרה אחת ושלושה יעדים מדידים, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הדגמה של המורה (אני–אנחנו–אתם), תרגול מודרך ועצמי, הבחנה, כרטיס יציאה ודף עבודה להדפסה.

לרצפים ←תוכנית הלימודים באתר משרד החינוך ↗

העיקרון הפדגוגי בשער

עקרון פדגוגי: פיתוח אחריות אישית בתחום הלימודי, באמצעות חקר רב תחומי, בדגש על מעורבות חברתית וסביבתית.

📌 איך בנויים הרצפים

פרק ההישגים הנדרשים בתוכנית הלימודים "חינוך לשוני: עברית – שפה, ספרות ותרבות" מגדיר שמונה הישגים, וציוני הדרך שלהם נקבעו לסוף כיתה ב׳, לסוף כיתה ד׳ ולסוף כיתה ו׳. לכן רצפי א׳–ב׳ מעוגנים בציוני הדרך של סוף ב׳ (ורצף א׳ גם בתוכנית לקידום שפה ואוריינות מהגן עד כיתה ב׳), רצפי ג׳–ד׳ בציוני הדרך של סוף ד׳ ורצפי ה׳–ו׳ בציוני הדרך של סוף ו׳.

כל רצף מתמקד בסוגה ובמיומנות מרכזית אחת, וכל שיעור הוא תנאי מוקדם לשיעור שאחריו. בכל מערך מופיע "לפני" (על מה השיעור נשען) ו"אחרי" (לאן הוא מוביל). מהלך כל שיעור: פתיחה ושליפה מהשיעור הקודם, הדגמה מפורשת של המורה, תרגול משותף, תרגול מודרך בזוגות, עבודה עצמית בדף, סיכום וכרטיס יציאה – 45 דקות.

מקורות: דף תוכנית הלימודים במרחב הפדגוגי ↗ · פרק רביעי – הישגים נדרשים (PDF) ↗ · תוכנית לקידום שפה ואוריינות, גן–ב׳ (PDF) ↗. דפי התלמיד בכיתות א׳–ג׳ מנוקדים.

שכבה:

כיתה א׳

מן הצליל אל המילה: מודעות פונולוגית וקריאה ראשונה

בסוף הרצף התלמידים מפרקים מילה לצלילים, קוראים צירופים ומילים מנוקדים בקמץ ובפתח, כותבים מילה ששמעו וקוראים משפט קצר ומבינים אותו.

למה הרצף בנוי כך?

הרצף בנוי לפי סדר ההתפתחות של המודעות הפונולוגית: מן היחידה הגדולה אל הקטנה – מילה במשפט, הברה במילה, הצירוף הפותח – ורק אחר כך מקשרים צליל לאות ולסימן ניקוד. הצירוף (אות וסימן ניקוד) הוא היחידה הנגישה ביותר לילדים דוברי עברית, ולכן הקריאה מתחילה בצירופים, עוברת לצירוף צירופים למילה ומסתיימת במשפט שיש להבינו. שיעור 6 (כתיבה) בא אחרי הקריאה ומחזק אותה, כי קריאה וכתיבה מחזקות זו את זו. בכל שיעור המורה מדגימה תחילה, אחר כך מתרגלים יחד, בזוגות ולבד, וכרטיס היציאה בודק את מטרת השיעור בלבד.

ידע קודם: הרצף מניח שהכיתה למדה כעשר אותיות (למשל א, ב, ג, ד, ל, מ, נ, ס, ש, ת) ואת הצליל /a/ בקמץ ובפתח. אם שיטת הקריאה בבית הספר הגיעה לאותיות אחרות, מחליפים את המילים בשיעורים 4–7 במילים שבנויות רק מן האותיות שנלמדו. שיעורים 1–3 אינם תלויים באותיות ומתאימים גם לתחילת השנה.

  1. שיעור 1: משפט בנוי ממילים: סופרים מילים במשפט

    🎯 התלמידים יזהו שמשפט ששומעים בנוי ממילים נפרדות, ויספרו את המילים במשפט קצר.

    ⬅ לפני: זהו השיעור הראשון ברצף. הוא נשען על היכולת להקשיב למשפט שלם ולומר אותו בעצמם.אחרי ➜ בשיעור הבא נרד ליחידה קטנה יותר: נחלק כל מילה להברות.
    למערך ←📄 PDF🗣️ האזנה ודיבור
  2. שיעור 3: הצליל הפותח: מה שומעים בתחילת המילה?

    🎯 התלמידים יבודדו את הצירוף הפותח של מילה וימצאו מילים הפותחות באותו צירוף (מַ).

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם חילקנו מילים להברות.אחרי ➜ בשיעור הבא נכיר את האותיות וסימני הניקוד שמסמנים את הצירוף הפותח, ונקרא צירופים.
    למערך ←📄 PDF🔤 ידע לשוני
  3. שיעור 4: מצליל לאות: קוראים צירופים בקמץ ובפתח

    🎯 התלמידים יקראו צירופים של אות וקמץ או פתח (מָ, לַ, סַ…) ויקשרו כל צירוף לצליל ששמעו.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם שמענו את הצירוף הפותח של מילים (מַ, סַ, דָּ) – רק בשמיעה.אחרי ➜ בשיעור הבא נחבר צירופים זה לזה ונקרא מילים שלמות.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  4. שיעור 5: מחברים צירופים: קוראים מילים ראשונות

    🎯 התלמידים יקראו מילים קצרות מנוקדות בקמץ ובפתח בדרך של צירוף צירופים (דָּ–ג ← דָּג).

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם קראנו צירופים של אות וקמץ או פתח (מַ, סָ, דָּ).אחרי ➜ בשיעור הבא נעשה את הדרך ההפוכה: נשמע מילה, נפרק אותה ונכתוב אותה.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  5. שיעור 6: כותבים מה ששומעים: מפרקים מילה וכותבים אותה

    🎯 התלמידים יכתבו מילה ששמעו בעזרת פירוקה לצירופים ולעיצורים (גָּ–מָ–ל ← גָּמָל).

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם קראנו מילים בדרך של צירוף צירופים (דָּ–ג ← דָּג).אחרי ➜ בשיעור הבא נקרא משפטים קצרים שבנויים מהמילים שכבר קראנו וכתבנו, ונבדוק שהבנו אותם.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה
  6. שיעור 7: קוראים משפט ומבינים אותו

    🎯 התלמידים יקראו משפטים קצרים מנוקדים ויראו שהבינו אותם: יתאימו משפט לתמונה ויזהו משפט שאינו הגיוני.

    ⬅ לפני: בשיעורים 4–6 קראנו צירופים ומילים וכתבנו מילים ששמענו.אחרי ➜ זהו סוף הרצף. בהמשך מוסיפים סימני ניקוד ואותיות חדשים באותו מהלך (צירוף ← מילה ← משפט), וקוראים טקסטים ארוכים יותר.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה

כיתה ב׳

קוראים כדי ללמוד: טקסט מידע על בעל חיים

בסוף הרצף התלמידים מאזינים לטקסט מידע וקוראים אותו בשטף, מוצאים בו מידע בעזרת הכותרות, מחפשים מילה במילון וכותבים תיאור קצר ומאורגן של בעל חיים.

למה הרצף בנוי כך?

הרצף בנוי לפי הדרך שבה ילד בכיתה ב׳ לומד מטקסט מידע: קודם שומע אותו ומבין את התוכן בלי עומס הפענוח, אחר כך קורא אותו בעצמו עד שהקריאה שוטפת, ורק כשהקריאה כבר אינה מעכבת אותו הוא עובר לחפש בו מידע. שיעור 3 מלמד להשתמש בכותרות המשנה כדי לדעת איפה לחפש, ושיעור 4 נשען עליו: מן הכותרת אל המשפט שבו כתובה התשובה. שיעור 5 מוסיף כלי למילים שאינן מובנות – המילון לפי סדר האלף-בית – ומזמן לראשונה את ההבחנה בין יחיד לרבים, שעליה בנוי שיעור 6 (התאמה של התואר לשם העצם במין ובמספר). שיעור 7 מחבר את הכול: הילדים מתכננים בטבלה לפי אותן כותרות משנה שלמדו בטקסט על הקיפוד, כותבים תיאור של בעל חיים שבחרו ובודקים אותו. כך מבנה טקסט המידע שקראו הופך למבנה של הטקסט שהם כותבים.

ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים מילים מנוקדות בדרך מצרפת ומכירים את כל האותיות ואת סימני הניקוד הבסיסיים. אם בכיתה יש ילדים שעוד מפענחים לאט, בשיעורים 1–2 הם קוראים עם המורה בקבוצה קטנה פסקה אחת בלבד, ובשיעורים 3–7 הם עובדים עם הטקסט המוגדל שבו המילים הקשות מסומנות מראש.

  1. שיעור 1: מאזינים לטקסט מידע: מה למדנו?

    🎯 התלמידים יאזינו לטקסט מידע על הקיפוד וישיבו תשובות ענייניות, המבוססות על מה ששמעו, לשאלות על המידע שבו.

    ⬅ לפני: התלמידים כבר מאזינים לסיפורים שהמורה מקריאה ומספרים מה קרה בהם. זו הפעם הראשונה ברצף שבה הם מאזינים לטקסט שמטרתו ללמד מידע, ולא לספר סיפור.אחרי ➜ בשיעור הבא התלמידים יקראו בעצמם את אותו טקסט שהאזינו לו. מאחר שכבר הבינו את התוכן, הם יוכלו להתרכז בדיוק, בקצב ובהנגנה.
    למערך ←📄 PDF🗣️ האזנה ודיבור
  2. שיעור 2: קוראים בשטף: דיוק, קצב והנגנה בזוגות

    🎯 התלמידים יקראו בקול פסקה מן הטקסט "הקיפוד" בשטף: בדיוק, בקצב מתאים ובהנגנה לפי סימני הפיסוק.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם התלמידים האזינו לטקסט "הקיפוד" ולמדו את המידע שבו. עכשיו התוכן כבר מוכר להם, ולכן הם יכולים להתרכז בקריאה עצמה.אחרי ➜ בשיעור הבא התלמידים יקראו את הטקסט בשקט ויגלו איך הכותרת וכותרות המשנה מחלקות אותו לחלקים. קריאה שוטפת מאפשרת להם לעבור בין החלקים בלי להיתקע במילים.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  3. שיעור 3: כותרת וכותרות משנה: איפה נמצא המידע?

    🎯 התלמידים ישתמשו בכותרת ובכותרות המשנה של טקסט מידע כדי לקבוע באיזה חלק של הטקסט נמצא מידע מבוקש.

    ⬅ לפני: בשיעורים הקודמים התלמידים האזינו לטקסט "הקיפוד" וקראו אותו בשטף. הם כבר הכירו בעל פה שלושה חלקים של מידע: מראה, מזון, ומקום חיים ופעילות.אחרי ➜ בשיעור הבא התלמידים ישאלו שאלות ויחפשו את התשובות בטקסט. כותרות המשנה שלמדו היום יהיו הצעד הראשון בחיפוש: קודם בוחרים את החלק, ורק אחר כך מחפשים בו את המשפט.
    למערך ←📄 PDF🔎 הפקת מידע
  4. שיעור 4: שואלים ומוצאים: התשובה כתובה בטקסט

    🎯 התלמידים יענו על שאלות שהתשובה עליהן כתובה במפורש בטקסט, יסמנו את המשפט שבו כתובה התשובה ויכתבו אותה במשפט שלם.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם התלמידים למדו שכותרת המשנה אומרת מה יש בכל חלק, ותרגלו לבחור באיזה חלק לחפש מידע.אחרי ➜ בשיעור הבא התלמידים יפגשו בטקסט מילים שאינם מכירים, וילמדו לחפש אותן במילון לפי סדר האלף-בית. כך יוכלו להבין גם משפט שיש בו מילה קשה.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  5. שיעור 5: מחפשים במילון לפי סדר האלף-בית

    🎯 התלמידים ימצאו מילה מן הטקסט במילון לפי סדר האלף-בית, ויסבירו בעזרת הפירוש את משמעות המילה במשפט.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם התלמידים מצאו בטקסט את המשפט שעונה על שאלה. חלק מן המשפטים כללו מילים שלא כולם הבינו, כמו "מחבוא" או "ערמת עלים".אחרי ➜ בשיעור הבא התלמידים יכתבו משפטי תיאור. ההבחנה שלמדו היום – שבמילון מחפשים את המילה ביחיד (חלזונות ← חילזון) – תעזור להם להבחין בין יחיד לרבים ובין זכר לנקבה בשם העצם ובתואר.
    למערך ←📄 PDF🔤 ידע לשוני
  6. שיעור 6: משפט תיאור: שם עצם ותואר מתאימים

    🎯 התלמידים יכתבו משפט תיאור שבו התואר מתאים לשם העצם בזכר או בנקבה, ביחיד או ברבים.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם התלמידים חיפשו מילים במילון וגילו שבמילון המילה כתובה ביחיד (חלזונות ← חילזון). בטקסט "הקיפוד" הם כבר פגשו צירופים כמו "קוצים חדים" ו"בטן רכה".אחרי ➜ בשיעור הבא התלמידים יכתבו תיאור שלם של בעל החיים שבחרו היום, בשלושה עד חמישה משפטים, ויבדקו בו גם את ההתאמה בין שם העצם לתואר.
    למערך ←📄 PDF🔤 ידע לשוני
  7. שיעור 7: כותבים תיאור של בעל חיים

    🎯 התלמידים יכתבו תיאור מאורגן של בעל חיים, בשלושה עד חמישה משפטים, לפי תכנון בטבלה של שלוש כותרות משנה.

    ⬅ לפני: בשיעורים 1–4 התלמידים הכירו את הטקסט "הקיפוד" ואת כותרות המשנה שלו, ובשיעור 6 כתבו שני משפטי תיאור עם שם עצם ותואר מתאים על בעל החיים שבחרו.אחרי ➜ בזה מסתיים הרצף. בהמשך אפשר לאסוף את התיאורים לספר מידע כיתתי על בעלי חיים, עם כותרת, כותרות משנה ותוכן עניינים, ולהשתמש בו לקריאה לשם למידה.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה

כיתה ג׳

סיפור ובו השתלשלות אירועים: קוראים, מבינים וכותבים

בסוף הרצף התלמידים יכתבו סיפור משלהם ובו פתיחה, בעיה, שני ניסיונות, פתרון וסיום, עם מילות זמן, קשרי סיבה ותוצאה ודיבור ישיר מפוסק נכון.

למה הרצף בנוי כך?

הרצף בנוי מן הקריאה אל הכתיבה: חמשת השיעורים הראשונים עובדים על סיפור עוגן אחד, "העפיפון של כיתה ג׳", וכל אחד מהם מפרק רכיב אחד של הסיפור, ושני השיעורים האחרונים מרכיבים את הרכיבים מחדש בסיפור של התלמידים עצמם. קודם מזהים את מרכיבי הפתיחה (דמויות, מקום, זמן), כי בלי להכיר את הדמויות אי אפשר לעקוב אחר מה שקרה להן. אחר כך מסדרים את האירועים ברצף בעזרת מילות זמן, ורק כשהרצף ברור שואלים למה כל אירוע קרה – קשר הסיבה והתוצאה נשען על סדר האירועים. ההסקה על רגשות הדמות באה אחרי הסיבתיות, משום שהיא דורשת לקשור בין מה שקרה לבין מה שהדמות עושה ואומרת. השיעור על המספר והדמויות ועל המרכאות והפסיק מכין את הכלי הלשוני שהתלמידים ישתמשו בו בסיפור שלהם. בשיעור 6 התלמידים מתכננים סיפור ב"סולם הסיפור" שנבנה כבר בשיעור 2, ובשיעור 7 הם כותבים, עורכים לפי רשימת בדיקה שכל סעיף בה נלמד בשיעור קודם, ומספרים בקול לחבר.

ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים טקסט של כ-250 מילים בקריאה שוטפת למדי ומכירים נקודה, סימן שאלה וסימן קריאה. אם חלק מהכיתה עוד לא שם: המורה קוראת את הסיפור בקול בשיעור 1 ובפתיחת כל שיעור, ותלמידים אלה עובדים על גרסה מנוקדת של הסיפור ועל קטע אחד בכל פעם.

  1. שיעור 1: מי, איפה, מתי? מרכיבי הפתיחה של הסיפור

    🎯 התלמידים יזהו בפתיחה של סיפור את מרכיבי הפתיחה – הדמויות, המקום והזמן – ויצביעו על המילים בטקסט שמלמדות עליהם.

    ⬅ לפני: התלמידים מכירים סיפורים מכיתות א׳–ב׳ ויודעים לספר מה קרה בהם בעל פה. זה השיעור הראשון ברצף: בו נקרא לראשונה את סיפור העוגן "העפיפון של כיתה ג׳".אחרי ➜ בשיעור הבא נסדר את אירועי הסיפור ברצף (פתיחה – בעיה – ניסיונות – פתרון – סיום). הזיהוי של הדמויות, המקום והזמן הוא השלב הראשון בסולם הסיפור, ועליו נבנה את שאר השלבים.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  2. שיעור 2: השתלשלות האירועים: מן הפתיחה ועד הסיום

    🎯 התלמידים יסדרו את אירועי הסיפור ברצף פתיחה – בעיה – ניסיונות – פתרון – סיום, ויזהו את מילות הזמן שמסמנות את המעבר מאירוע לאירוע.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם זיהינו בסיפור "העפיפון של כיתה ג׳" את הדמויות, המקום והזמן. זה השלב הראשון בסולם הסיפור, והיום נוסיף מעליו את שאר השלבים.אחרי ➜ בשיעור הבא נשאל למה כל אירוע קרה ונחבר בין אירועים במילים כי, לכן ובגלל. כדי לחבר סיבה לתוצאה צריך קודם לדעת מה קרה קודם ומה קרה אחר כך – וזה מה שנלמד היום.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  3. שיעור 3: למה זה קרה? סיבה ותוצאה בסיפור

    🎯 התלמידים יזהו בסיפור קשרים של סיבה ותוצאה, וינסחו אותם במשפט עם מילת הקישור המתאימה: כי, לכן או בגלל.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם סידרנו את אירועי הסיפור בסולם הסיפור ומצאנו את מילות הזמן. היום נשתמש בסדר הזה כדי לשאול למה כל אירוע קרה.אחרי ➜ בשיעור הבא נשאל מה הדמות מרגישה ולמה. כדי להסיק רגש צריך לקשור בין מה שקרה לדמות לבין מה שהיא עושה – זה קשר של סיבה ותוצאה, שנלמד היום.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  4. שיעור 4: מה הדמות מרגישה ולמה? הסקה ממעשים ומדברים

    🎯 התלמידים יסיקו מה הדמות מרגישה מתוך מעשיה ודבריה בסיפור, וינמקו כל הסקה בראיה מן הטקסט.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם חיברנו בין סיבה לתוצאה בעזרת כי, לכן ובגלל. היום נשתמש באותה דרך כדי להבין דמות: מה קרה לה (סיבה) ומה היא עושה ואומרת בגלל זה.אחרי ➜ בשיעור הבא נבחין בין מה שהמספר מספר לבין מה שהדמויות אומרות בעצמן, ונלמד לפסק דיבור ישיר. הדיבור הישיר שבו עסקנו היום כראיה לרגש ("אין טעם", "הוא עף!") יהיה חומר העבודה של השיעור הבא.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  5. שיעור 5: המספר והדמויות: מרכאות ופסיק בדיבור ישיר

    🎯 התלמידים יבחינו בין דברי המספר לבין דברי הדמויות בסיפור, ויפסקו דיבור ישיר במרכאות ובפסיק.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם השתמשנו בדברי הדמויות ("אין טעם", "הוא עף!") כראיה לרגשות שלהן. היום נשאל איך הקורא יודע מי מדבר – המספר או הדמות – ואיך כותבים זאת.אחרי ➜ בשיעור הבא נתחיל לתכנן סיפור משלנו בסולם הסיפור. כל תלמיד יתכנן לפחות משפט אחד שדמות אומרת, ויכתוב אותו במרכאות ובפסיק כמו שנלמד היום.
    למערך ←📄 PDF🔤 ידע לשוני
  6. שיעור 6: מתכננים סיפור משלנו בסולם הסיפור

    🎯 התלמידים יתכננו סיפור משלהם בסולם הסיפור, ובו פתיחה, בעיה, שני ניסיונות, פתרון וסיום, ויספרו אותו בעל פה לפי הסולם.

    ⬅ לפני: בשיעורים 1–5 פירקנו את "העפיפון של כיתה ג׳": מי, איפה ומתי; רצף האירועים בסולם; סיבה ותוצאה; רגשות הדמות; ודיבור ישיר במרכאות. היום נשתמש בכל אלה כדי לתכנן סיפור משלנו.אחרי ➜ בשיעור הבא נכתוב את הסיפור לפי הסולם שתכננו היום, נשפר אותו בעזרת רשימת בדיקה ונקרא אותו בקול לחבר. סולם מלא היום הוא התנאי לכתיבה רציפה מחר.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה
  7. שיעור 7: כותבים, משפרים ומספרים: מטיוטה לסיפור

    🎯 התלמידים יכתבו טיוטה של הסיפור שלהם לפי סולם הסיפור, וישפרו אותה בעזרת רשימת בדיקה כך שהאירועים יהיו מחוברים במילות זמן ובמילות סיבה ותוצאה.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם כל תלמיד תכנן סיפור בסולם הסיפור וסיפר אותו בעל פה לבן הזוג. בשיעורים 2–5 למדנו את מילות הזמן, את מילות הסיבה והתוצאה, את דרכי הצגת הרגש ואת המרכאות – כל אלה הם עכשיו הסעיפים ברשימת הבדיקה.אחרי ➜ זה השיעור האחרון ברצף. בהמשך התלמידים מעתיקים את הסיפור המתוקן לעותק נקי, והסיפורים מוצגים בפינת קריאה בכיתה או מוקראים לכיתה מקבילה. הרצף הבא יכול להרחיב לכתיבת רשמים בעקבות אירוע או קריאה.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה

כיתה ד׳

לומדים משני מקורות: מטקסט מידע לטקסט הסבר

בסוף הרצף התלמידים קוראים שני מקורות על בעלי חיים במדבר, דולים מהם מידע שעונה על שאלה, כותבים טקסט הסבר ובו קשרי סיבה ותוצאה, ומסבירים אותו בעל פה לפני הכיתה.

למה הרצף בנוי כך?

הרצף בנוי כמו תהליך של הפקת מידע: מתחילים בשאלה ובהשערה, לומדים לזהות את רכיבי טקסט המידע ואת מילות הקישור שמסמנות הסבר, ורק אחר כך עוברים לקריאה של מקור שני ולהשוואה. שיעור 5 (עיקר וטפל) מכין את החומר לכתיבה: התלמידים בוחרים רק את המידע שעונה על השאלה. שיעור 6 הוא כתיבת טקסט הסבר, ושיעור 7 מעביר את אותו תוכן לדיבור לפני קהל. כל שיעור משתמש בתוצר של השיעור הקודם, וכרטיס היציאה בודק רק את מטרת השיעור. הנושא נוגע למדע (התאמה של בעלי חיים לסביבה), אבל המטרות הן מטרות של חינוך לשוני.

ידע קודם: התלמידים קוראים טקסט לא מנוקד ברמה של כיתה ד׳, מכירים את המושגים כותרת וכותרת משנה, ויודעים לכתוב פסקה של 3–4 משפטים. רצוי שבשיעורי המדע כבר דיברו על צרכים של בעלי חיים.

  1. שיעור 1: לפני הקריאה: שאלה, ידע קודם והשערה

    🎯 התלמידים ינסחו לפני הקריאה השערה מנומקת על תוכן טקסט מידע, על סמך הכותרת, כותרות המשנה וידע קודם, ויבדקו אותה אחרי הקריאה.

    ⬅ לפני: זהו השיעור הראשון ברצף. הוא נשען על היכרות עם כותרת וכותרת משנה ועל מה שהתלמידים יודעים מחייהם על חום ועל מים.אחרי ➜ בשיעור הבא נקרא את מקור א׳ לעומק ונזהה בו את רכיבי טקסט המידע: הגדרה, דוגמה והסבר.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  2. שיעור 2: רכיבי טקסט המידע: הגדרה, דוגמה והסבר

    🎯 התלמידים יזהו במקור א׳ את רכיבי טקסט המידע – הגדרה, דוגמה והסבר – ויסבירו מה התפקיד של כל רכיב.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם ניסחנו השערות על מקור א׳ ובדקנו אותן בקריאה ראשונה.אחרי ➜ בשיעור הבא נתמקד במילים שמסמנות הסבר – מילות הקישור של סיבה ותוצאה.
    למערך ←📄 PDF🔎 הפקת מידע
  3. שיעור 3: מילות קישור של הסבר: כי, לכן, משום ש, כך ש

    🎯 התלמידים יבחינו בין מילות קישור שמציגות סיבה (כי, משום ש, בגלל) לבין מילות קישור שמציגות תוצאה (לכן, כך ש, כתוצאה מכך), וישתמשו בהן נכון במשפט.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם זיהינו בטקסט הגדרה, דוגמה והסבר, וראינו שהסבר מסומן במילים מיוחדות.אחרי ➜ בשיעור הבא נקרא מקור שני – ריאיון עם פקחית – ונשווה בינו לבין מקור א׳.
    למערך ←📄 PDF🔤 ידע לשוני
  4. שיעור 4: מקור שני: מה הוא מוסיף? משווים בין מקורות

    🎯 התלמידים ידלו מידע על אותו נושא משני מקורות ויקבעו בטבלה איזה מידע מופיע בשניהם, ואיזה מידע חדש מוסיף המקור השני.

    ⬅ לפני: בשיעורים הקודמים קראנו את מקור א׳, זיהינו בו רכיבים ולמדנו מילות קישור של הסבר.אחרי ➜ בשיעור הבא נבחר מתוך שני המקורות רק את המידע שעונה על השאלה שלנו – עיקר וטפל.
    למערך ←📄 PDF🔎 הפקת מידע
  5. שיעור 5: עיקר וטפל: בוחרים רק מה שעונה על השאלה

    🎯 התלמידים יבחינו בשני המקורות בין פרטים חשובים שעונים על שאלת הכתיבה לבין פרטים שאינם חשובים לה, וירשמו את העיקר בנקודות במילים שלהם.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם השווינו בין שני המקורות ומצאנו מה המקור השני מוסיף.אחרי ➜ בשיעור הבא נכתוב טקסט הסבר על סמך הנקודות שבחרנו היום.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  6. שיעור 6: כותבים טקסט הסבר: פתיחה, גוף וסיום

    🎯 התלמידים יכתבו טקסט הסבר בן שלוש פסקאות (פתיחה, גוף, סיום) על השאלה "איך בעלי חיים במדבר מתמודדים עם החום?", ובו שתי סיבות לפחות עם מילות קישור של סיבה ותוצאה.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם בחרנו מתוך שני המקורות את נקודות העיקר שעונות על השאלה.אחרי ➜ בשיעור הבא נציג את ההסבר שכתבנו בעל פה לפני הכיתה.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה
  7. שיעור 7: מסבירים בעל פה: דיבור לעניין וברצף הגיוני

    🎯 התלמידים יציגו בעל פה לפני קבוצה הסבר של דקה–שתיים על השאלה "איך בעלי חיים במדבר מתמודדים עם החום?", לעניין וברצף הגיוני, וייתנו משוב לחבר לפי מחוון.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם כתבנו טקסט הסבר על בעלי חיים במדבר.אחרי ➜ זהו סוף הרצף. אותו מהלך – שאלה, שני מקורות, עיקר, כתיבה והצגה – משמש בהמשך לכל נושא שנלמד, בעברית ובמדע.
    למערך ←📄 PDF🗣️ האזנה ודיבור

כיתה ה׳

קוראים סיפור לעומק: דמות, נקודת תצפית ולשון ציורית

בסוף הרצף התלמידים ינתחו סיפור קצר – עלילה, דמות, מספר ולשון ציורית – על סמך ראיות מן הטקסט, יקראו אותו בקול בהטעמה, ויכתבו סצנה מנקודת מבט של דמות אחרת.

למה הרצף בנוי כך?

הרצף בנוי סביב סיפור אחד, "החדר שלי", כדי שהתלמידים יעמיקו בו בשכבות ולא יקפצו בין טקסטים. מתחילים בתגובה האישית ובשאלות של הקוראים, כי היא מעוררת את הסקרנות שמניעה את הקריאה הנוספת. אחר כך מבססים את ההבנה של העלילה – הקונפליקט, הרצף הסיבתי ונקודת המפנה – כי בלי הבנה של מה קרה ולמה, אי אפשר לאפיין דמות שמשתנה. האפיון נשען על ראיות ממעשים, מדיבורים וממחשבות, והמחשבות מובילות באופן טבעי לשאלה מי מספר ומה הוא יודע. הלשון הציורית נלמדת אחרי שהתלמידים מכירים את הדמות ואת המספרת, כדי שיוכלו להסביר מה כל ביטוי מוסיף למשמעות ולרגש. הקריאה הקולית המוטעמת מבטאת בקול את הפרשנות שנבנתה, והשיעור האחרון מסכם הכול בכתיבה: סצנה מנקודת המבט של דמות אחרת מחייבת להשתמש בכל מה שנלמד.

ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים טקסט ספרותי לא מנוקד באורך עמוד וחצי בשטף סביר, ומכירים מכיתות ג׳–ד׳ את המושגים דמות, עלילה ורצף אירועים. אם חלק מן הכיתה עדיין מתקשה בשטף, מומלץ להקריא את הסיפור בשיעור הראשון, לתת עותק עם פסקאות ממוספרות ולהקדים קריאה מודרכת בקבוצה קטנה לפני כל שיעור.

  1. שיעור 1: קריאה ראשונה: רשמים ושאלות פתוחות על הסיפור

    🎯 התלמידים יביעו רושם אישי מנומק מן הסיפור "החדר שלי" ויעלו שאלות פתוחות שהסיפור מעורר.

    ⬅ לפני: זה השיעור הראשון ברצף. הוא נשען על מה שהתלמידים כבר מכירים מכיתות ג׳–ד׳: מהו סיפור, מי הן הדמויות ומה קורה בעלילה, ועל הרגל של שיחה על ספר קריאה.אחרי ➜ בשיעור הבא נשאל מה שירה רוצה ומה עומד בדרכה, ונסדר את אירועי העלילה ברצף של סיבה ותוצאה. הרשמים והשאלות שנאספו היום ישמשו נקודת מוצא, ובראשן השאלה שהכיתה בחרה.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  2. שיעור 2: העלילה והקונפליקט: מה רוצה הדמות ומה עומד בדרכה?

    🎯 התלמידים יזהו את הקונפליקט של הדמות המרכזית ויסבירו את רצף האירועים בעלילה כשרשרת של סיבה ותוצאה המובילה לנקודת המפנה.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם קראנו את "החדר שלי", כתבנו רשמים מנומקים ושאלות פתוחות, ובחרנו שאלה אחת שהכיתה רוצה לברר.אחרי ➜ בשיעור הבא נאפיין את שירה על פי מעשיה, דבריה ומחשבותיה. ההבנה של נקודת המפנה מן השיעור הזה תאפשר לראות איך הדמות משתנה מתחילת הסיפור לסופו.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  3. שיעור 3: אפיון דמות על פי מעשיה, דבריה ומחשבותיה

    🎯 התלמידים יאפיינו את הדמות המרכזית בתכונות המבוססות על ראיות מן הטקסט – ממעשיה, מדבריה, ממחשבותיה ומקשריה עם דמויות אחרות – ויתארו את השינוי שעברה.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם זיהינו את הקונפליקט של שירה ואת נקודת המפנה, וראינו שאחריה שירה מתנהגת אחרת.אחרי ➜ בשיעור הבא נשאל מאיפה אנחנו יודעים את המחשבות של שירה ולא את המחשבות של סבא – כלומר מי מספר את הסיפור. עמודת "המחשבות" בטבלת הראיות של היום היא נקודת המוצא.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  4. שיעור 4: מי מספר את הסיפור? מספר בגוף ראשון ומספר "יודע כל"

    🎯 התלמידים יבחינו בין מספר בגוף ראשון למספר "יודע כל" ויסבירו מה הקורא יודע ומה נסתר ממנו בגלל נקודת התצפית של הסיפור.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם אפיינו את שירה על פי מעשיה, דבריה ומחשבותיה, ושמנו לב שאת המחשבות של שירה אנחנו מכירים היטב – ואת המחשבות של סבא לא.אחרי ➜ בשיעור הבא נבחן את הלשון הציורית שבה שירה, המספרת, מתארת את מה שהיא רואה ומרגישה, ונשאל מה כל ביטוי מוסיף למשמעות הסיפור.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  5. שיעור 5: לשון ציורית: דימוי, האנשה ומטפורה ומה הן מוסיפות

    🎯 התלמידים יזהו בסיפור דימוי, האנשה ומטפורה ויסבירו מה כל ביטוי מוסיף למשמעות הסיפור ולרגש של הדמות.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם גילינו שהמספרת היא שירה, בגוף ראשון, ושאנחנו רואים את הסיפור דרך העיניים והרגשות שלה.אחרי ➜ בשיעור הבא נקרא בקול את סצנת נקודת המפנה בהטעמה. הפרשנות של הביטויים הציוריים מן השיעור הזה תעזור להחליט איך לקרוא כל משפט – בקצב, בעצמת קול ובהפסקות.
    למערך ←📄 PDF📚 ספרות
  6. שיעור 6: קריאה קולית מוטעמת: הנגנה, הפסקות ועצמת קול בדיאלוג

    🎯 התלמידים יקראו בקול את סצנת נקודת המפנה בקריאה שוטפת ומוטעמת, שבה ההנגנה, ההפסקות ועצמת הקול מבטאות את רגשות הדמויות.

    ⬅ לפני: בשיעורים הקודמים הבנו את העלילה ואת נקודת המפנה, אפיינו את שירה, ראינו שהיא המספרת, ופירשנו את הלשון הציורית שבה היא מתארת את הרגשות שלה.אחרי ➜ בשיעור הבא נכתוב סצנה מן הסיפור בגוף ראשון של סבא או של איתי. ההקשבה לקולות של הדמויות בשיעור הזה – מה הן מרגישות כשהן מדברות – תעזור לתת לדמות האחרת קול משלה.
    למערך ←📄 PDF📖 קריאה
  7. שיעור 7: אותו סיפור מנקודת מבט אחרת: כותבים סצנה

    🎯 התלמידים יכתבו סצנה מן הסיפור בגוף ראשון של סבא יוסף או של איתי, ויחשפו בה מחשבות ורגשות שהיו נסתרים בסיפור המקורי.

    ⬅ לפני: בשיעורים הקודמים ניתחנו את העלילה ואת נקודת המפנה, אפיינו את שירה על פי ראיות, גילינו מה נסתר מאיתנו כי שירה היא המספרת, פירשנו את הלשון הציורית וקראנו את הסצנה המרכזית בהטעמה.אחרי ➜ זה השיעור המסכם של הרצף. בשיעור ההמשך התלמידים ישכתבו את הטיוטה לפי המשוב ויקראו את הסצנות שכתבו לפני הכיתה בקריאה מוטעמת – יישום של שיעור 6. אפשר להמשיך לסיפור חדש באותה דרך.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה

כיתה ו׳

מאמר טיעון: עמדה, נימוקים וטיעון שכנגד

בסוף הרצף התלמידים יכתבו מאמר טיעון בנושא שנוי במחלוקת בבית הספר: עמדה ברורה, נימוקים הנשענים על ראיות אמינות, טיעון שכנגד ומענה עליו, וישפרו אותו בעקבות דיון.

למה הרצף בנוי כך?

הרצף בנוי מן הקריאה אל הכתיבה ומן החלק אל השלם. קודם התלמידים לומדים לזהות את אבני הבניין של טיעון בטקסטים של אחרים: עובדה מול דעה (שיעור 1), טענה, נימוק וראיה (שיעור 2), ואמינות המקור שממנו באה הראיה (שיעור 3). רק אחרי שהם יודעים לזהות ראיה ולבדוק אותה הם לומדים לחבר נימוקים במילות קישור (שיעור 4), ומילות הוויתור והניגוד שנלמדות שם הן הכלי של שיעור 5 – הצגה הוגנת של טיעון שכנגד ומענה עליו. בשיעור 6 כל החלקים שנאספו בדפי העבודה מתחברים למאמר בחמש פסקאות, ובשיעור 7 הדיון בכיתה משמש מקור למשוב, והתלמידים עורכים את המאמר בעקבותיו. שאלה אחת – "מגרש או גינה?" – וחוברת מקורות אחת מלוות את כל הרצף, כך שהתלמידים מעמיקים בתוכן אחד ומתרכזים בכל שיעור במיומנות אחת.

ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים טקסט מידע קצר בשטף ומבינים את המידע המפורש בו, ושכתבו בעבר פסקה עם משפט פותח. כיתה שעדיין מתקשה בכך תקרא את חוברת המקורות בקול במליאה לפני שיעור 1, ותקבל בשיעורים 2 ו-6 את פתיחי המשפט שבתמיכה.

  1. שיעור 1: עובדה, דעה וטענה: מבחינים ביניהן

    🎯 התלמידים יבחינו בין עובדה לדעה בטקסט ויזהו את עמדת הכותב.

    ⬅ לפני: בכיתה ה׳ קראו התלמידים טקסטים עיוניים ושלפו מהם מידע מפורש. שיעור זה פותח את הרצף ומניח רק היכרות עם עלון, פוסט וכתבה באתר.אחרי ➜ בשיעור הבא נפרק טענה אחת לנימוקים ולראיות. מי שמבחין בין עובדה לדעה יוכל לזהות שראיה טובה בנויה מעובדות שאפשר לבדוק.
    למערך ←📄 PDF🔎 הפקת מידע
  2. שיעור 2: טענה ונימוק: ראיה שמחזקת את הנימוק

    🎯 התלמידים יזהו בטקסט טיעון את הטענה, את הנימוקים ואת הראיות התומכות בהם, ויבחינו בין שלושה סוגי ראיה: נתון, דוגמה ודברי מומחה.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם הבחינו התלמידים בין עובדה לדעה וזיהו את הטענה – הדעה שהכותב רוצה לשכנע בה.אחרי ➜ בשיעור הבא נבדוק אם אפשר לסמוך על הראיות: מי כתב, איפה ומתי. כדי לבדוק ראיה צריך קודם לדעת לזהות אותה – וזה מה שנלמד היום.
    למערך ←📄 PDF🔎 הפקת מידע
  3. שיעור 3: בודקים ראיות: האם אפשר לסמוך על המקור?

    🎯 התלמידים יעריכו את אמינותו של מקור מידע לפי סוג המקור, זהות הכותב ותאריך הפרסום.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם זיהו התלמידים טענה, נימוקים וראיות, והבחינו בין נתון, דוגמה ודברי מומחה.אחרי ➜ בשיעור הבא נחבר את הנימוקים והראיות שבחרנו למשפטים רציפים בעזרת מילות קישור. היום נבחר ראיות שאפשר לסמוך עליהן, כדי שבמאמר נשתמש רק בהן.
    למערך ←📄 PDF🔎 הפקת מידע
  4. שיעור 4: מילות קישור בטיעון: לכן, משום ש, אמנם… אך

    🎯 התלמידים יבחרו מילת קישור המתאימה ליחס הלוגי בין שני חלקי טיעון (סיבה, מסקנה, הוספה, ניגוד וויתור) וישתמשו בה נכון.

    ⬅ לפני: בשיעורים הקודמים זיהו התלמידים טענה, נימוקים וראיות, ובחרו ראיות אמינות מן המקורות.אחרי ➜ בשיעור הבא נציג את הצד השני בהגינות ונשיב עליו. לשם כך נצטרך במיוחד את מילות הניגוד והוויתור (אמנם… אך, לעומת זאת) שנלמד היום.
    למערך ←📄 PDF🔤 ידע לשוני
  5. שיעור 5: טיעון שכנגד: מציגים בהגינות ומשיבים

    🎯 התלמידים יציגו בהגינות טיעון שכנגד לעמדתם וישיבו עליו בנימוק הנשען על ראיה.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם למדו התלמידים מילות קישור לפי יחסים, ובהן "אמנם… אך" ו"לעומת זאת" להצגת ניגוד וויתור.אחרי ➜ בשיעור הבא נכתוב מאמר טיעון שלם. פסקת הטיעון שכנגד והמענה שנכתוב היום תיכנס אליו כפסקה הרביעית.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה
  6. שיעור 6: כותבים מאמר טיעון: מן השלד אל הטקסט

    🎯 התלמידים יכתבו מאמר טיעון מאורגן בחמש פסקאות: פתיחה, עמדה, נימוקים עם ראיות, טיעון שכנגד ומענה, וסיכום.

    ⬅ לפני: בשיעורים 1–5 צברו התלמידים את כל רכיבי המאמר: עמדה, נימוקים עם ראיות אמינות, מילות קישור ופסקת טיעון שכנגד ומענה.אחרי ➜ בשיעור הבא נקיים דיון מובנה בכיתה, נשמע את טיעוני הצד השני בקול, ונשפר את המאמר שנכתב היום לפי משוב.
    למערך ←📄 PDF✍️ כתיבה
  7. שיעור 7: דיון מובנה בכיתה ועריכת המאמר לפי משוב

    🎯 התלמידים ישתתפו בדיון מובנה, יגיבו על טיעוני הצד השני בהקשבה ובהגינות, וישפרו את מאמרם בעקבות מה ששמעו.

    ⬅ לפני: בשיעור הקודם כתבו התלמידים מאמר טיעון בחמש פסקאות, והמורה החזירה לכל אחד הערה מעודדת והצעת שיפור אחת.אחרי ➜ זה השיעור האחרון ברצף. המאמרים הערוכים יוצגו בעלון הכיתה או יימסרו למועצת התלמידים, ובהמשך השנה התלמידים יכתבו מאמר טיעון בנושא חדש בעצמם.
    למערך ←📄 PDF🗣️ האזנה ודיבור