שיעור 1: משפט בנוי ממילים: סופרים מילים במשפט
🎯 התלמידים יזהו שמשפט ששומעים בנוי ממילים נפרדות, ויספרו את המילים במשפט קצר.
לכל שכבה רצף של 7 מערכי שיעור שנבנים זה על זה: מן הפשוט אל המורכב, ממודעות וקריאה אל הבנה וכתיבה. בכל מערך מטרה אחת ושלושה יעדים מדידים, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הדגמה של המורה (אני–אנחנו–אתם), תרגול מודרך ועצמי, הבחנה, כרטיס יציאה ודף עבודה להדפסה.
עקרון פדגוגי: פיתוח אחריות אישית בתחום הלימודי, באמצעות חקר רב תחומי, בדגש על מעורבות חברתית וסביבתית.
פרק ההישגים הנדרשים בתוכנית הלימודים "חינוך לשוני: עברית – שפה, ספרות ותרבות" מגדיר שמונה הישגים, וציוני הדרך שלהם נקבעו לסוף כיתה ב׳, לסוף כיתה ד׳ ולסוף כיתה ו׳. לכן רצפי א׳–ב׳ מעוגנים בציוני הדרך של סוף ב׳ (ורצף א׳ גם בתוכנית לקידום שפה ואוריינות מהגן עד כיתה ב׳), רצפי ג׳–ד׳ בציוני הדרך של סוף ד׳ ורצפי ה׳–ו׳ בציוני הדרך של סוף ו׳.
כל רצף מתמקד בסוגה ובמיומנות מרכזית אחת, וכל שיעור הוא תנאי מוקדם לשיעור שאחריו. בכל מערך מופיע "לפני" (על מה השיעור נשען) ו"אחרי" (לאן הוא מוביל). מהלך כל שיעור: פתיחה ושליפה מהשיעור הקודם, הדגמה מפורשת של המורה, תרגול משותף, תרגול מודרך בזוגות, עבודה עצמית בדף, סיכום וכרטיס יציאה – 45 דקות.
מקורות: דף תוכנית הלימודים במרחב הפדגוגי ↗ · פרק רביעי – הישגים נדרשים (PDF) ↗ · תוכנית לקידום שפה ואוריינות, גן–ב׳ (PDF) ↗. דפי התלמיד בכיתות א׳–ג׳ מנוקדים.
בסוף הרצף התלמידים מפרקים מילה לצלילים, קוראים צירופים ומילים מנוקדים בקמץ ובפתח, כותבים מילה ששמעו וקוראים משפט קצר ומבינים אותו.
הרצף בנוי לפי סדר ההתפתחות של המודעות הפונולוגית: מן היחידה הגדולה אל הקטנה – מילה במשפט, הברה במילה, הצירוף הפותח – ורק אחר כך מקשרים צליל לאות ולסימן ניקוד. הצירוף (אות וסימן ניקוד) הוא היחידה הנגישה ביותר לילדים דוברי עברית, ולכן הקריאה מתחילה בצירופים, עוברת לצירוף צירופים למילה ומסתיימת במשפט שיש להבינו. שיעור 6 (כתיבה) בא אחרי הקריאה ומחזק אותה, כי קריאה וכתיבה מחזקות זו את זו. בכל שיעור המורה מדגימה תחילה, אחר כך מתרגלים יחד, בזוגות ולבד, וכרטיס היציאה בודק את מטרת השיעור בלבד.
ידע קודם: הרצף מניח שהכיתה למדה כעשר אותיות (למשל א, ב, ג, ד, ל, מ, נ, ס, ש, ת) ואת הצליל /a/ בקמץ ובפתח. אם שיטת הקריאה בבית הספר הגיעה לאותיות אחרות, מחליפים את המילים בשיעורים 4–7 במילים שבנויות רק מן האותיות שנלמדו. שיעורים 1–3 אינם תלויים באותיות ומתאימים גם לתחילת השנה.
🎯 התלמידים יזהו שמשפט ששומעים בנוי ממילים נפרדות, ויספרו את המילים במשפט קצר.
🎯 התלמידים יחלקו מילה להברות ויספרו כמה הברות יש בה.
🎯 התלמידים יבודדו את הצירוף הפותח של מילה וימצאו מילים הפותחות באותו צירוף (מַ).
🎯 התלמידים יקראו צירופים של אות וקמץ או פתח (מָ, לַ, סַ…) ויקשרו כל צירוף לצליל ששמעו.
🎯 התלמידים יקראו מילים קצרות מנוקדות בקמץ ובפתח בדרך של צירוף צירופים (דָּ–ג ← דָּג).
🎯 התלמידים יכתבו מילה ששמעו בעזרת פירוקה לצירופים ולעיצורים (גָּ–מָ–ל ← גָּמָל).
🎯 התלמידים יקראו משפטים קצרים מנוקדים ויראו שהבינו אותם: יתאימו משפט לתמונה ויזהו משפט שאינו הגיוני.
בסוף הרצף התלמידים מאזינים לטקסט מידע וקוראים אותו בשטף, מוצאים בו מידע בעזרת הכותרות, מחפשים מילה במילון וכותבים תיאור קצר ומאורגן של בעל חיים.
הרצף בנוי לפי הדרך שבה ילד בכיתה ב׳ לומד מטקסט מידע: קודם שומע אותו ומבין את התוכן בלי עומס הפענוח, אחר כך קורא אותו בעצמו עד שהקריאה שוטפת, ורק כשהקריאה כבר אינה מעכבת אותו הוא עובר לחפש בו מידע. שיעור 3 מלמד להשתמש בכותרות המשנה כדי לדעת איפה לחפש, ושיעור 4 נשען עליו: מן הכותרת אל המשפט שבו כתובה התשובה. שיעור 5 מוסיף כלי למילים שאינן מובנות – המילון לפי סדר האלף-בית – ומזמן לראשונה את ההבחנה בין יחיד לרבים, שעליה בנוי שיעור 6 (התאמה של התואר לשם העצם במין ובמספר). שיעור 7 מחבר את הכול: הילדים מתכננים בטבלה לפי אותן כותרות משנה שלמדו בטקסט על הקיפוד, כותבים תיאור של בעל חיים שבחרו ובודקים אותו. כך מבנה טקסט המידע שקראו הופך למבנה של הטקסט שהם כותבים.
ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים מילים מנוקדות בדרך מצרפת ומכירים את כל האותיות ואת סימני הניקוד הבסיסיים. אם בכיתה יש ילדים שעוד מפענחים לאט, בשיעורים 1–2 הם קוראים עם המורה בקבוצה קטנה פסקה אחת בלבד, ובשיעורים 3–7 הם עובדים עם הטקסט המוגדל שבו המילים הקשות מסומנות מראש.
🎯 התלמידים יאזינו לטקסט מידע על הקיפוד וישיבו תשובות ענייניות, המבוססות על מה ששמעו, לשאלות על המידע שבו.
🎯 התלמידים יקראו בקול פסקה מן הטקסט "הקיפוד" בשטף: בדיוק, בקצב מתאים ובהנגנה לפי סימני הפיסוק.
🎯 התלמידים ישתמשו בכותרת ובכותרות המשנה של טקסט מידע כדי לקבוע באיזה חלק של הטקסט נמצא מידע מבוקש.
🎯 התלמידים יענו על שאלות שהתשובה עליהן כתובה במפורש בטקסט, יסמנו את המשפט שבו כתובה התשובה ויכתבו אותה במשפט שלם.
🎯 התלמידים ימצאו מילה מן הטקסט במילון לפי סדר האלף-בית, ויסבירו בעזרת הפירוש את משמעות המילה במשפט.
🎯 התלמידים יכתבו משפט תיאור שבו התואר מתאים לשם העצם בזכר או בנקבה, ביחיד או ברבים.
🎯 התלמידים יכתבו תיאור מאורגן של בעל חיים, בשלושה עד חמישה משפטים, לפי תכנון בטבלה של שלוש כותרות משנה.
בסוף הרצף התלמידים יכתבו סיפור משלהם ובו פתיחה, בעיה, שני ניסיונות, פתרון וסיום, עם מילות זמן, קשרי סיבה ותוצאה ודיבור ישיר מפוסק נכון.
הרצף בנוי מן הקריאה אל הכתיבה: חמשת השיעורים הראשונים עובדים על סיפור עוגן אחד, "העפיפון של כיתה ג׳", וכל אחד מהם מפרק רכיב אחד של הסיפור, ושני השיעורים האחרונים מרכיבים את הרכיבים מחדש בסיפור של התלמידים עצמם. קודם מזהים את מרכיבי הפתיחה (דמויות, מקום, זמן), כי בלי להכיר את הדמויות אי אפשר לעקוב אחר מה שקרה להן. אחר כך מסדרים את האירועים ברצף בעזרת מילות זמן, ורק כשהרצף ברור שואלים למה כל אירוע קרה – קשר הסיבה והתוצאה נשען על סדר האירועים. ההסקה על רגשות הדמות באה אחרי הסיבתיות, משום שהיא דורשת לקשור בין מה שקרה לבין מה שהדמות עושה ואומרת. השיעור על המספר והדמויות ועל המרכאות והפסיק מכין את הכלי הלשוני שהתלמידים ישתמשו בו בסיפור שלהם. בשיעור 6 התלמידים מתכננים סיפור ב"סולם הסיפור" שנבנה כבר בשיעור 2, ובשיעור 7 הם כותבים, עורכים לפי רשימת בדיקה שכל סעיף בה נלמד בשיעור קודם, ומספרים בקול לחבר.
ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים טקסט של כ-250 מילים בקריאה שוטפת למדי ומכירים נקודה, סימן שאלה וסימן קריאה. אם חלק מהכיתה עוד לא שם: המורה קוראת את הסיפור בקול בשיעור 1 ובפתיחת כל שיעור, ותלמידים אלה עובדים על גרסה מנוקדת של הסיפור ועל קטע אחד בכל פעם.
🎯 התלמידים יזהו בפתיחה של סיפור את מרכיבי הפתיחה – הדמויות, המקום והזמן – ויצביעו על המילים בטקסט שמלמדות עליהם.
🎯 התלמידים יסדרו את אירועי הסיפור ברצף פתיחה – בעיה – ניסיונות – פתרון – סיום, ויזהו את מילות הזמן שמסמנות את המעבר מאירוע לאירוע.
🎯 התלמידים יזהו בסיפור קשרים של סיבה ותוצאה, וינסחו אותם במשפט עם מילת הקישור המתאימה: כי, לכן או בגלל.
🎯 התלמידים יסיקו מה הדמות מרגישה מתוך מעשיה ודבריה בסיפור, וינמקו כל הסקה בראיה מן הטקסט.
🎯 התלמידים יבחינו בין דברי המספר לבין דברי הדמויות בסיפור, ויפסקו דיבור ישיר במרכאות ובפסיק.
🎯 התלמידים יתכננו סיפור משלהם בסולם הסיפור, ובו פתיחה, בעיה, שני ניסיונות, פתרון וסיום, ויספרו אותו בעל פה לפי הסולם.
🎯 התלמידים יכתבו טיוטה של הסיפור שלהם לפי סולם הסיפור, וישפרו אותה בעזרת רשימת בדיקה כך שהאירועים יהיו מחוברים במילות זמן ובמילות סיבה ותוצאה.
בסוף הרצף התלמידים קוראים שני מקורות על בעלי חיים במדבר, דולים מהם מידע שעונה על שאלה, כותבים טקסט הסבר ובו קשרי סיבה ותוצאה, ומסבירים אותו בעל פה לפני הכיתה.
הרצף בנוי כמו תהליך של הפקת מידע: מתחילים בשאלה ובהשערה, לומדים לזהות את רכיבי טקסט המידע ואת מילות הקישור שמסמנות הסבר, ורק אחר כך עוברים לקריאה של מקור שני ולהשוואה. שיעור 5 (עיקר וטפל) מכין את החומר לכתיבה: התלמידים בוחרים רק את המידע שעונה על השאלה. שיעור 6 הוא כתיבת טקסט הסבר, ושיעור 7 מעביר את אותו תוכן לדיבור לפני קהל. כל שיעור משתמש בתוצר של השיעור הקודם, וכרטיס היציאה בודק רק את מטרת השיעור. הנושא נוגע למדע (התאמה של בעלי חיים לסביבה), אבל המטרות הן מטרות של חינוך לשוני.
ידע קודם: התלמידים קוראים טקסט לא מנוקד ברמה של כיתה ד׳, מכירים את המושגים כותרת וכותרת משנה, ויודעים לכתוב פסקה של 3–4 משפטים. רצוי שבשיעורי המדע כבר דיברו על צרכים של בעלי חיים.
🎯 התלמידים ינסחו לפני הקריאה השערה מנומקת על תוכן טקסט מידע, על סמך הכותרת, כותרות המשנה וידע קודם, ויבדקו אותה אחרי הקריאה.
🎯 התלמידים יזהו במקור א׳ את רכיבי טקסט המידע – הגדרה, דוגמה והסבר – ויסבירו מה התפקיד של כל רכיב.
🎯 התלמידים יבחינו בין מילות קישור שמציגות סיבה (כי, משום ש, בגלל) לבין מילות קישור שמציגות תוצאה (לכן, כך ש, כתוצאה מכך), וישתמשו בהן נכון במשפט.
🎯 התלמידים ידלו מידע על אותו נושא משני מקורות ויקבעו בטבלה איזה מידע מופיע בשניהם, ואיזה מידע חדש מוסיף המקור השני.
🎯 התלמידים יבחינו בשני המקורות בין פרטים חשובים שעונים על שאלת הכתיבה לבין פרטים שאינם חשובים לה, וירשמו את העיקר בנקודות במילים שלהם.
🎯 התלמידים יכתבו טקסט הסבר בן שלוש פסקאות (פתיחה, גוף, סיום) על השאלה "איך בעלי חיים במדבר מתמודדים עם החום?", ובו שתי סיבות לפחות עם מילות קישור של סיבה ותוצאה.
🎯 התלמידים יציגו בעל פה לפני קבוצה הסבר של דקה–שתיים על השאלה "איך בעלי חיים במדבר מתמודדים עם החום?", לעניין וברצף הגיוני, וייתנו משוב לחבר לפי מחוון.
בסוף הרצף התלמידים ינתחו סיפור קצר – עלילה, דמות, מספר ולשון ציורית – על סמך ראיות מן הטקסט, יקראו אותו בקול בהטעמה, ויכתבו סצנה מנקודת מבט של דמות אחרת.
הרצף בנוי סביב סיפור אחד, "החדר שלי", כדי שהתלמידים יעמיקו בו בשכבות ולא יקפצו בין טקסטים. מתחילים בתגובה האישית ובשאלות של הקוראים, כי היא מעוררת את הסקרנות שמניעה את הקריאה הנוספת. אחר כך מבססים את ההבנה של העלילה – הקונפליקט, הרצף הסיבתי ונקודת המפנה – כי בלי הבנה של מה קרה ולמה, אי אפשר לאפיין דמות שמשתנה. האפיון נשען על ראיות ממעשים, מדיבורים וממחשבות, והמחשבות מובילות באופן טבעי לשאלה מי מספר ומה הוא יודע. הלשון הציורית נלמדת אחרי שהתלמידים מכירים את הדמות ואת המספרת, כדי שיוכלו להסביר מה כל ביטוי מוסיף למשמעות ולרגש. הקריאה הקולית המוטעמת מבטאת בקול את הפרשנות שנבנתה, והשיעור האחרון מסכם הכול בכתיבה: סצנה מנקודת המבט של דמות אחרת מחייבת להשתמש בכל מה שנלמד.
ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים טקסט ספרותי לא מנוקד באורך עמוד וחצי בשטף סביר, ומכירים מכיתות ג׳–ד׳ את המושגים דמות, עלילה ורצף אירועים. אם חלק מן הכיתה עדיין מתקשה בשטף, מומלץ להקריא את הסיפור בשיעור הראשון, לתת עותק עם פסקאות ממוספרות ולהקדים קריאה מודרכת בקבוצה קטנה לפני כל שיעור.
🎯 התלמידים יביעו רושם אישי מנומק מן הסיפור "החדר שלי" ויעלו שאלות פתוחות שהסיפור מעורר.
🎯 התלמידים יזהו את הקונפליקט של הדמות המרכזית ויסבירו את רצף האירועים בעלילה כשרשרת של סיבה ותוצאה המובילה לנקודת המפנה.
🎯 התלמידים יאפיינו את הדמות המרכזית בתכונות המבוססות על ראיות מן הטקסט – ממעשיה, מדבריה, ממחשבותיה ומקשריה עם דמויות אחרות – ויתארו את השינוי שעברה.
🎯 התלמידים יבחינו בין מספר בגוף ראשון למספר "יודע כל" ויסבירו מה הקורא יודע ומה נסתר ממנו בגלל נקודת התצפית של הסיפור.
🎯 התלמידים יזהו בסיפור דימוי, האנשה ומטפורה ויסבירו מה כל ביטוי מוסיף למשמעות הסיפור ולרגש של הדמות.
🎯 התלמידים יקראו בקול את סצנת נקודת המפנה בקריאה שוטפת ומוטעמת, שבה ההנגנה, ההפסקות ועצמת הקול מבטאות את רגשות הדמויות.
🎯 התלמידים יכתבו סצנה מן הסיפור בגוף ראשון של סבא יוסף או של איתי, ויחשפו בה מחשבות ורגשות שהיו נסתרים בסיפור המקורי.
בסוף הרצף התלמידים יכתבו מאמר טיעון בנושא שנוי במחלוקת בבית הספר: עמדה ברורה, נימוקים הנשענים על ראיות אמינות, טיעון שכנגד ומענה עליו, וישפרו אותו בעקבות דיון.
הרצף בנוי מן הקריאה אל הכתיבה ומן החלק אל השלם. קודם התלמידים לומדים לזהות את אבני הבניין של טיעון בטקסטים של אחרים: עובדה מול דעה (שיעור 1), טענה, נימוק וראיה (שיעור 2), ואמינות המקור שממנו באה הראיה (שיעור 3). רק אחרי שהם יודעים לזהות ראיה ולבדוק אותה הם לומדים לחבר נימוקים במילות קישור (שיעור 4), ומילות הוויתור והניגוד שנלמדות שם הן הכלי של שיעור 5 – הצגה הוגנת של טיעון שכנגד ומענה עליו. בשיעור 6 כל החלקים שנאספו בדפי העבודה מתחברים למאמר בחמש פסקאות, ובשיעור 7 הדיון בכיתה משמש מקור למשוב, והתלמידים עורכים את המאמר בעקבותיו. שאלה אחת – "מגרש או גינה?" – וחוברת מקורות אחת מלוות את כל הרצף, כך שהתלמידים מעמיקים בתוכן אחד ומתרכזים בכל שיעור במיומנות אחת.
ידע קודם: הרצף מניח שהתלמידים קוראים טקסט מידע קצר בשטף ומבינים את המידע המפורש בו, ושכתבו בעבר פסקה עם משפט פותח. כיתה שעדיין מתקשה בכך תקרא את חוברת המקורות בקול במליאה לפני שיעור 1, ותקבל בשיעורים 2 ו-6 את פתיחי המשפט שבתמיכה.
🎯 התלמידים יבחינו בין עובדה לדעה בטקסט ויזהו את עמדת הכותב.
🎯 התלמידים יזהו בטקסט טיעון את הטענה, את הנימוקים ואת הראיות התומכות בהם, ויבחינו בין שלושה סוגי ראיה: נתון, דוגמה ודברי מומחה.
🎯 התלמידים יעריכו את אמינותו של מקור מידע לפי סוג המקור, זהות הכותב ותאריך הפרסום.
🎯 התלמידים יבחרו מילת קישור המתאימה ליחס הלוגי בין שני חלקי טיעון (סיבה, מסקנה, הוספה, ניגוד וויתור) וישתמשו בה נכון.
🎯 התלמידים יציגו בהגינות טיעון שכנגד לעמדתם וישיבו עליו בנימוק הנשען על ראיה.
🎯 התלמידים יכתבו מאמר טיעון מאורגן בחמש פסקאות: פתיחה, עמדה, נימוקים עם ראיות, טיעון שכנגד ומענה, וסיכום.
🎯 התלמידים ישתתפו בדיון מובנה, יגיבו על טיעוני הצד השני בהקשבה ובהגינות, וישפרו את מאמרם בעקבות מה ששמעו.