חסידה לבנה
איפה רואים? שדות ואזורים חקלאיים, בלהקות גדולות
ציפור גדולה עם מקור ורגליים אדומים. נודדת ביום ודואה על „מעליות” של אוויר חם בלי לנפנף הרבה בכנפיים. בסתיו עוברת דרומה לאפריקה, ובאביב עושה את הדרך בכיוון השני – צפונה.
פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, עוברות מעלינו מאות מיליוני ציפורים. לפי הערכה של חוקרים – כ-500 מיליון ציפורים בכל עונת נדידה! הארץ הקטנה שלנו היא אחד הצירים החשובים בעולם לציפורים נודדות.
ישראל נמצאת במקום שבו נפגשות שלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה. ציפורים שמקננות בצפון ומבלות את החורף באפריקה עוברות כאן.
ממערב יש את הים התיכון וממזרח – מדבר ערב. הציפורים „נדחסות” לרצועה הצרה שביניהם, כמו בצוואר של בקבוק.
ציפורים גדולות כמו חסידות ועופות דורסים נודדות ביום ונעזרות בזרמים של אוויר חם שעולים מהקרקע (תרמיקות). זרמים כאלה נוצרים רק ביום ורק מעל יבשה – ולכן הן מעדיפות לעוף מעל היבשה ולא מעל הים.
לפני שהן חוצות את המדבריות הגדולות, רבות מהציפורים עוצרות אצלנו לאכול ולנוח. באביב, אחרי שחצו את המדבר, הן נחות כאן שוב.
בוחרים ציפור ועונה, ורואים את הדרך שלה. (האיור סכמטי – הוא לא בקנה מידה.)
הקו המקווקו: הדרך המשוערת של הציפור. ישראל מסומנת באדום.
ציפור:
עונה:
איפה רואים? שדות ואזורים חקלאיים, בלהקות גדולות
ציפור גדולה עם מקור ורגליים אדומים. נודדת ביום ודואה על „מעליות” של אוויר חם בלי לנפנף הרבה בכנפיים. בסתיו עוברת דרומה לאפריקה, ובאביב עושה את הדרך בכיוון השני – צפונה.
איפה רואים? עמק החולה, אגמון החולה
מגיע בתחילת אוקטובר. אחרי נדידת הסתיו נשארים בעמק החולה עשרות אלפי עגורים – כ-30 אלף – עד סוף החורף. מאז 2022 הפסיקו להאכיל אותם באגמון כדי למנוע הדבקה בשפעת העופות.
איפה רואים? מאגרי מים, בריכות דגים ושמורת החולה
העוף הכבד ביותר שחוצה את הסהרה – פעמיים בשנה! בסתיו עוצר כמה ימים במאגרי מים אצלנו, אוכל ונח, ורק אז ממשיך לאפריקה.
איפה רואים? בסתיו – עמקי הצפון; באביב – הרי אילת
עוף דורס שאוהב לאכול זחלים של צרעות. בסתיו נספרו בעמקי הצפון כ-500,000 איות צרעים – ובשנת 1997 אפילו 522,000!
איפה רואים? בחורף – בצפון, במרכז ובצפון הנגב
קיבלה את שמה בגלל הנטייה שלה לדאות. יש לה זנב ארוך עם חריץ באמצע. בחורף היא נפוצה מאוד אצלנו, ובימים „חזקים” של נדידת הסתיו נספרו בעמקי הצפון יותר מאלף דיות ביום.
איפה רואים? בעונות שונות – אוכלוסיות שונות
נודדת נפוצה מאוד. יש סנוניות רפתות שרק עוברות מעלינו בנדידה, יש שבאות אלינו לחורף ויש שבאות לקיץ. לכן אפשר לפגוש סנוניות בעונות שונות – אבל לא תמיד אותן סנוניות!
איפה רואים? בצפון ובמרכז הארץ – כל השנה
הציפור הלאומית של ישראל, עם ציצה מרשימה על הראש. היא דוגמה טובה לכך שלא כל ציפור היא „נודדת” או „נשארת” – בצפון ובמרכז היא נשארת כל השנה, ובדרום עוברות גם דוכיפות נודדות.
לוח השנה מראה באילו חודשים פוגשים כל ציפור. מה רואים בחודש הנוכחי?
| ציפור | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חסידה לבנה | – | – | נדידה | נדידה | נדידה | – | – | נדידה | נדידה | נדידה | – | – |
| עגור אפור | בחורף אצלנו | בחורף אצלנו | נדידה | – | – | – | – | – | – | נדידה | נדידה | בחורף אצלנו |
| שקנאי מצוי | – | – | – | נדידה | – | – | – | – | נדידה | נדידה | נדידה | נדידה |
| איית צרעים | – | – | – | נדידה | נדידה | – | – | נדידה | נדידה | – | – | – |
| דיה שחורה | בחורף אצלנו | בחורף אצלנו | – | – | – | – | – | – | נדידה | נדידה | בחורף אצלנו | בחורף אצלנו |
| סנונית רפתות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות | בעונות שונות |
| דוכיפת | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה | כל השנה |
חוקרים לוכדים ציפור לרגע, מודדים ושוקלים אותה ומצמידים לרגלה טבעת קטנה עם מספר. כך אפשר לזהות כל ציפור בנפרד. אם מישהו בארץ אחרת מוצא את הציפור, המספר מגלה מאיפה היא הגיעה.
מצאתם ציפור עם טבעת? מדווחים למרכז הטיבוע הישראלי את מה שכתוב על הטבעת (ואפשר לצרף צילום של הטבעת).
על הגב של ציפורים גדולות, כמו חסידות, מצמידים משדר קטן עם GPS. המשדר שולח את מיקום הציפור, וכך החוקרים רואים את המסלול שלה – יום אחרי יום.
פרופ׳ יוסי לשם חקר את מסלולי הנדידה של העופות הדואים בעזרת דאונים, מכ״מים, רחפנים ורשת של צופים. המחקר עזר לחיל האוויר להקטין התנגשויות בין מטוסים לציפורים.
בסקר נדידת הסתיו בעמקי הצפון סופרים את העופות הדואים שעוברים. בעונה אחת נספרו שם כ-500,000 איות צרעים.
🏛️ התחנה לחקר ציפורי ירושלים 🐦 מרכז הצפרות הישראלי
שאלה של המדענים: ההערכה של 500 מיליון ציפורים נעשתה לפני הרבה שנים, ויש חוקרים שחושבים שהמספר קטן יותר. רוב הציפורים הקטנות נודדות בלילה. איך אפשר לספור ציפורים שעוברות בחושך? מציעים לפחות שתי דרכים, ומסבירים מה החיסרון של כל אחת.
שאלת חקר לכיתה: האם מספר הציפורים בחצר שלנו משתנה מתחילת הסתיו ועד אמצע החורף? אפשר גם לנסח שאלה משלכם – העיקר שאפשר לבדוק אותה בתצפית.
מתרגלים: קודם עונים על שאלה סגורה („כמה ציפורים ספרנו היום?”), ואחר כך מנסחים שאלה פתוחה („מה משפיע על מספר הציפורים בחצר?”).
עומדים בשקט באותו מקום 10 דקות, ולוחצים + על כל ציפור שרואים. רושמים רק את המספר הגדול ביותר שראינו בבת אחת מכל סוג – כך לא סופרים אותה ציפור פעמיים. סך הכול: 0
🔒 הספירה נשמרת רק בדפדפן הזה, בלי שמות.
רוצים לשמור את הנתונים לאורך זמן ולבנות גרף כיתתי? בעמוד 🐦 ציפורים בחצר שלנו (הכיתה שלנו חוקרת) יש טבלה וגרף לכל הכיתה.
⚠️ מסתכלים מרחוק – לא נוגעים בציפורים, לא מתקרבים לקנים ולא מאכילים ציפורי בר.
משחק קבוצות ללוח: נודדת או נשארת? ואחר כך מתאימים כל ציפור לדרך שלה.
כתבה על הנדידה, ראיון עם עגורה מהחולה, ומדריך לכתיבת כתבה משלכם.
מטרות: להכיר את הנדידה כתופעה עונתית; להבין למה ישראל היא „גשר” בין יבשות (מיקום, ים ומדבר, תרמיקות); לקרוא לוח שנה של נדידה; להכיר דרכים שבהן מדענים עוקבים אחרי ציפורים; לנסח שאלת חקר ולאסוף נתוני תצפית.
מהלך מוצע (2 שיעורים): שאלה פותחת – „למה ציפורים לא נשארות במקום אחד כל השנה?”; סיור במסלול על הלוח (עונה ↔ כיוון); כרטיסי הציפורים בזוגות; לוח השנה – מה עובר מעלינו החודש?; משחק „מי נודד?” בקבוצות; יציאה לחצר לספירה של 10 דקות; דיון בשאלת המדענים על ספירה בלילה.
שימו לב: הערכת 500 מיליון הציפורים היא של צוות חוקרים משווייץ ומישראל משנות ה-80; יש חוקרים שחושבים שהמספר קטן יותר – זו הזדמנות לדבר על ודאות של נתונים. לוח השנה כללי; חודשי השיא משתנים מעט משנה לשנה. ביקור טיבוע בתחנה לחקר ציפורי ירושלים – בתיאום מראש בלבד.
קישור לפינת הכתבים: אחרי הספירה בחצר אפשר לכתוב כתבה בעמוד „כתבה לכתבי סביבה” – עם כותרת, פתיח, 5 השאלות, כיתוב לתמונה ושורת מקור.