🕊️ פינת נדידת הציפורים

פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, עוברות מעלינו מאות מיליוני ציפורים. לפי הערכה של חוקרים – כ-500 מיליון ציפורים בכל עונת נדידה! הארץ הקטנה שלנו היא אחד הצירים החשובים בעולם לציפורים נודדות.

🌍 למה דווקא אצלנו? גשר בין שלוש יבשות

1צומת של יבשות

ישראל נמצאת במקום שבו נפגשות שלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה. ציפורים שמקננות בצפון ומבלות את החורף באפריקה עוברות כאן.

2צוואר בקבוק

ממערב יש את הים התיכון וממזרח – מדבר ערב. הציפורים „נדחסות” לרצועה הצרה שביניהם, כמו בצוואר של בקבוק.

3„מעליות” של אוויר חם

ציפורים גדולות כמו חסידות ועופות דורסים נודדות ביום ונעזרות בזרמים של אוויר חם שעולים מהקרקע (תרמיקות). זרמים כאלה נוצרים רק ביום ורק מעל יבשה – ולכן הן מעדיפות לעוף מעל היבשה ולא מעל הים.

4תחנת תדלוק

לפני שהן חוצות את המדבריות הגדולות, רבות מהציפורים עוצרות אצלנו לאכול ולנוח. באביב, אחרי שחצו את המדבר, הן נחות כאן שוב.

🧭 סיור במסלול הנדידה

בוחרים ציפור ועונה, ורואים את הדרך שלה. (האיור סכמטי – הוא לא בקנה מידה.)

איור סכמטי של מסלול הנדידה בין אירופה, אסיה ואפריקה דרך ישראלאירופהאסיהאפריקההים התיכוןמדבר סהרהמדבר ערבישראל

הקו המקווקו: הדרך המשוערת של הציפור. ישראל מסומנת באדום.

ציפור:

עונה:

🐦 כרטיסי הציפורים

חסידה לבנה

נדידה באביב ובסתיו

איפה רואים? שדות ואזורים חקלאיים, בלהקות גדולות

ציפור גדולה עם מקור ורגליים אדומים. נודדת ביום ודואה על „מעליות” של אוויר חם בלי לנפנף הרבה בכנפיים. בסתיו עוברת דרומה לאפריקה, ובאביב עושה את הדרך בכיוון השני – צפונה.

עגור אפור

מגיע בסתיונשאר לחורף בחולה

איפה רואים? עמק החולה, אגמון החולה

מגיע בתחילת אוקטובר. אחרי נדידת הסתיו נשארים בעמק החולה עשרות אלפי עגורים – כ-30 אלף – עד סוף החורף. מאז 2022 הפסיקו להאכיל אותם באגמון כדי למנוע הדבקה בשפעת העופות.

שקנאי מצוי

נדידה בסתיו ובאביב

איפה רואים? מאגרי מים, בריכות דגים ושמורת החולה

העוף הכבד ביותר שחוצה את הסהרה – פעמיים בשנה! בסתיו עוצר כמה ימים במאגרי מים אצלנו, אוכל ונח, ורק אז ממשיך לאפריקה.

איית צרעים

סתיו בצפון, אביב בדרום

איפה רואים? בסתיו – עמקי הצפון; באביב – הרי אילת

עוף דורס שאוהב לאכול זחלים של צרעות. בסתיו נספרו בעמקי הצפון כ-500,000 איות צרעים – ובשנת 1997 אפילו 522,000!

דיה שחורה

נפוצה מאוד בחורףעוברת בנדידה

איפה רואים? בחורף – בצפון, במרכז ובצפון הנגב

קיבלה את שמה בגלל הנטייה שלה לדאות. יש לה זנב ארוך עם חריץ באמצע. בחורף היא נפוצה מאוד אצלנו, ובימים „חזקים” של נדידת הסתיו נספרו בעמקי הצפון יותר מאלף דיות ביום.

סנונית רפתות

נודדת נפוצהיש כאלה שבאות לחורף ויש לקיץ

איפה רואים? בעונות שונות – אוכלוסיות שונות

נודדת נפוצה מאוד. יש סנוניות רפתות שרק עוברות מעלינו בנדידה, יש שבאות אלינו לחורף ויש שבאות לקיץ. לכן אפשר לפגוש סנוניות בעונות שונות – אבל לא תמיד אותן סנוניות!

דוכיפת

בצפון ובמרכז – כל השנהבדרום – גם נודדת

איפה רואים? בצפון ובמרכז הארץ – כל השנה

הציפור הלאומית של ישראל, עם ציצה מרשימה על הראש. היא דוגמה טובה לכך שלא כל ציפור היא „נודדת” או „נשארת” – בצפון ובמרכז היא נשארת כל השנה, ובדרום עוברות גם דוכיפות נודדות.

📅 מתי הן עוברות מעלינו?

לוח השנה מראה באילו חודשים פוגשים כל ציפור. מה רואים בחודש הנוכחי?

נדידהבחורף אצלנוכל השנהבעונות שונות
החודש הנוכחי מסומן במסגרת:
ציפורינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
חסידה לבנה––נדידהנדידהנדידה––נדידהנדידהנדידה––
עגור אפורבחורף אצלנובחורף אצלנונדידה––––––נדידהנדידהבחורף אצלנו
שקנאי מצוי–––נדידה––––נדידהנדידהנדידהנדידה
איית צרעים–––נדידהנדידה––נדידהנדידה–––
דיה שחורהבחורף אצלנובחורף אצלנו––––––נדידהנדידהבחורף אצלנובחורף אצלנו
סנונית רפתותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונותבעונות שונות
דוכיפתכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנהכל השנה

🔭 איך המדענים עוקבים אחרי הציפורים?

💍 טיבוע

חוקרים לוכדים ציפור לרגע, מודדים ושוקלים אותה ומצמידים לרגלה טבעת קטנה עם מספר. כך אפשר לזהות כל ציפור בנפרד. אם מישהו בארץ אחרת מוצא את הציפור, המספר מגלה מאיפה היא הגיעה.

מצאתם ציפור עם טבעת? מדווחים למרכז הטיבוע הישראלי את מה שכתוב על הטבעת (ואפשר לצרף צילום של הטבעת).

📡 משדרים

על הגב של ציפורים גדולות, כמו חסידות, מצמידים משדר קטן עם GPS. המשדר שולח את מיקום הציפור, וכך החוקרים רואים את המסלול שלה – יום אחרי יום.

🛰️ מכ״ם וצופים

פרופ׳ יוסי לשם חקר את מסלולי הנדידה של העופות הדואים בעזרת דאונים, מכ״מים, רחפנים ורשת של צופים. המחקר עזר לחיל האוויר להקטין התנגשויות בין מטוסים לציפורים.

🔢 ספירות

בסקר נדידת הסתיו בעמקי הצפון סופרים את העופות הדואים שעוברים. בעונה אחת נספרו שם כ-500,000 איות צרעים.

🏛️ התחנה לחקר ציפורי ירושלים 🐦 מרכז הצפרות הישראלי

❓ שאלה פתוחה לחקר

שאלה של המדענים: ההערכה של 500 מיליון ציפורים נעשתה לפני הרבה שנים, ויש חוקרים שחושבים שהמספר קטן יותר. רוב הציפורים הקטנות נודדות בלילה. איך אפשר לספור ציפורים שעוברות בחושך? מציעים לפחות שתי דרכים, ומסבירים מה החיסרון של כל אחת.

שאלת חקר לכיתה: האם מספר הציפורים בחצר שלנו משתנה מתחילת הסתיו ועד אמצע החורף? אפשר גם לנסח שאלה משלכם – העיקר שאפשר לבדוק אותה בתצפית.

  • 1. שאלת חקר
  • 2. השערה ונימוק
  • 3. תכנון מהלך התצפית
  • 4. איסוף נתונים ותיעוד
  • 5. עיבוד ותוצאות (טבלה וגרף)
  • 6. מסקנה
  • 7. התבוננות

מתרגלים: קודם עונים על שאלה סגורה („כמה ציפורים ספרנו היום?”), ואחר כך מנסחים שאלה פתוחה („מה משפיע על מספר הציפורים בחצר?”).

📋 ספירת ציפורים בחצר

עומדים בשקט באותו מקום 10 דקות, ולוחצים + על כל ציפור שרואים. רושמים רק את המספר הגדול ביותר שראינו בבת אחת מכל סוג – כך לא סופרים אותה ציפור פעמיים. סך הכול: 0

דרור הבית0
בולבול ממושקף0
צופית0
דוכיפת0
סנונית0
להקה של ציפורים נודדות בשמיים0
ציפור אחרת0

🔒 הספירה נשמרת רק בדפדפן הזה, בלי שמות.

רוצים לשמור את הנתונים לאורך זמן ולבנות גרף כיתתי? בעמוד 🐦 ציפורים בחצר שלנו (הכיתה שלנו חוקרת) יש טבלה וגרף לכל הכיתה.

⚠️ מסתכלים מרחוק – לא נוגעים בציפורים, לא מתקרבים לקנים ולא מאכילים ציפורי בר.

🎮 ועוד בפינה

📄 להדפסה

👩‍🏫 הערות למורה (לחצו לפתיחה)

מטרות: להכיר את הנדידה כתופעה עונתית; להבין למה ישראל היא „גשר” בין יבשות (מיקום, ים ומדבר, תרמיקות); לקרוא לוח שנה של נדידה; להכיר דרכים שבהן מדענים עוקבים אחרי ציפורים; לנסח שאלת חקר ולאסוף נתוני תצפית.

מהלך מוצע (2 שיעורים): שאלה פותחת – „למה ציפורים לא נשארות במקום אחד כל השנה?”; סיור במסלול על הלוח (עונה ↔ כיוון); כרטיסי הציפורים בזוגות; לוח השנה – מה עובר מעלינו החודש?; משחק „מי נודד?” בקבוצות; יציאה לחצר לספירה של 10 דקות; דיון בשאלת המדענים על ספירה בלילה.

שימו לב: הערכת 500 מיליון הציפורים היא של צוות חוקרים משווייץ ומישראל משנות ה-80; יש חוקרים שחושבים שהמספר קטן יותר – זו הזדמנות לדבר על ודאות של נתונים. לוח השנה כללי; חודשי השיא משתנים מעט משנה לשנה. ביקור טיבוע בתחנה לחקר ציפורי ירושלים – בתיאום מראש בלבד.

קישור לפינת הכתבים: אחרי הספירה בחצר אפשר לכתוב כתבה בעמוד „כתבה לכתבי סביבה” – עם כותרת, פתיח, 5 השאלות, כיתוב לתמונה ושורת מקור.