🐦 ציפורים בחצר שלנו
עונה מומלצת: סתיו וחורף · חקירה כיתתית מתמשכת עם טבלה וגרף.
שאלת החקר
אילו ציפורים מבקרות בחצר שלנו, ובאיזה זמן ביום מגיעות הכי הרבה?
שאלות נוספות לבחירה:
- האם מגיעות יותר ציפורים ליד עצים או ליד מקום פתוח?
- האם מספר הציפורים משתנה בימים קרים?
אפשר גם לנסח שאלה משלכם – העיקר שאפשר לבדוק אותה בתצפית או במדידה.
לפי שכבה
לְכִתּוֹת א׳–ב׳: מִסְתַּכְּלִים בְּשֶׁקֶט 10 דַּקּוֹת וְסוֹפְרִים כַּמָּה צִפּוֹרִים רוֹאִים.
לכיתות ג׳–ד׳: סופרים ציפורים באותו מקום ובאותה שעה בכל יום, ומשווים בין ימים.
לכיתות ה׳–ו׳: משווים בין שני מקומות בחצר או בין בוקר לצהריים, ומנמקים את ההבדל בעזרת הגרף.
שלבי החקר
השערה ונימוק: לפני שמתחילים – מה אנחנו משערים שנגלה, ולמה? ______________________________
משתנים (ד׳–ו׳): בלתי תלוי: הזמן ביום או המקום · תלוי: מספר הציפורים · קבועים: משך התצפית (10 דקות), דרך הספירה
ציוד: שעון או שעון עצר · דף תיעוד ועיפרון · משקפת (לא חובה)
מהלך:
- בוחרים מקום קבוע בחצר וזמן קבוע (למשל ההפסקה הראשונה).
- עומדים בשקט 10 דקות ומסתכלים.
- רושמים את המספר הגדול ביותר של ציפורים שראינו בבת אחת – כך לא סופרים אותה ציפור פעמיים.
- רושמים אילו סוגי ציפורים זיהינו.
- מזינים את הנתונים לטבלה של הכיתה.
💡 טיפ: ציפורים נפוצות בחצרות בישראל: דרור הבית, בולבול ממושקף, יונת הסלעים, עורבני, צופית, מיינה ודוכיפת – הציפור הלאומית.
⚠️ בטיחות: מסתכלים מרחוק – לא נוגעים בציפורים ולא מתקרבים לקנים.
📊 הטבלה והגרף של הכיתה
🔒 נשמר אוטומטית רק בדפדפן הזה.
אחרי איסוף הנתונים
- ניתוח: מה רואים בגרף? מתי הערך הכי גבוה ומתי הכי נמוך?
- מסקנה: האם הנתונים מאששים את ההשערה שלנו או מפריכים אותה? איך אנחנו יודעים?
- התבוננות: מה היה קשה? מה היינו עושים אחרת? איזו שאלה חדשה עלתה?