סיפורם של חוקרות וחוקרים שתרמו למדע בארץ ישראל ובישראל.
🎯 העיקרון הפדגוגי בשער
עקרון פדגוגי: פיתוח אחריות אישית בתחום הלימודי, באמצעות חקר רב תחומי, בדגש על מעורבות חברתית וסביבתית.
🙋 אחריות אישיתמעבר בין שש תחנות, פתרון משימת חקר בכל תחנה ותיעוד בדרכון מדעי אישי.
🔬 חקר רב תחומישילוב מדע (כימיה, חקלאות, אנרגיית השמש, רפואה, בוטניקה) עם היסטוריה (סיפורי העלייה של המדענים, ציר זמן) וקריאת מקורות.
מדע נבנה כשאנשים נפגשים
מנחם: חוקרות וחוקרים הביאו לכאן ידע, שאלות וחלומות ממקומות שונים. עליזה: נבדוק לכל אדם את סיפורו המדויק — לא כולם עלו לארץ באותה שנה, ולא כולם נולדו מחוצה לה.
בשבוע העליות אנחנו יוצאים למסע עם דרכון מדעי! בכל תחנה נפגוש מדען או מדענית שהגיעו לארץ ישראל ממקום אחר בעולם, ובנו כאן מדע שעוזר לכולנו – בחקלאות, באנרגיה, ברפואה ובחקר הצמחים. עוברים בין 6 התחנות, פותרים משימת חקר, ומקבלים חותמת בדרכון. עלה והצלח במדע!
נולד ב-1874 בעיירה מוטל (Motal) ליד פינסק, באימפריה הרוסית (היום בלארוס). למד כימיה בגרמניה ובשווייץ, ועבד שנים רבות באנגליה (מנצ'סטר ולונדון). 1937 – קבע את ביתו ברחובות (לפני קום המדינה). עד 1948 המשיך לחלק את זמנו בין לונדון לארץ; אחרי קום המדינה היה הנשיא הראשון של ישראל וגר ברחובות עד מותו ב-1952.
ויצמן היה כימאי. הוא גילה איך חיידק קטן יכול להפוך עמילן (כמו מתירס) לחומרים שימושיים כמו אצטון. הוא הקים ברחובות מכון מחקר – היום מכון ויצמן למדע – והיה הנשיא הראשון של מדינת ישראל.
שאלת החקר: ויצמן האמין שמדע יכול לעזור לבנות מדינה. איזו בעיה בבית הספר או בשכונה שלכם הייתם רוצים לפתור בעזרת מדע, ואיך הייתם מתחילים לחקור אותה?
נולד ב-1880 בעיירה איישישוק (Eišiškės) שבליטא, אז באימפריה הרוסית. למד חקלאות ומדעי הטבע בשווייץ ובגרמניה. 1908 – בעלייה השנייה, בתקופה העות'מאנית (לפני קום המדינה).
וולקני היה אגרונום – מדען של חקלאות. ב-1921 הקים את תחנת הניסיונות החקלאית, שבה חוקרים איך לגדל יבולים טובים יותר באדמה ובאקלים של הארץ. היום היא נקראת על שמו: מכון וולקני, מכון המחקר החקלאי הגדול בישראל.
שאלת החקר: אם הייתם חוקרים במכון וולקני, איזה צמח או פרי הייתם רוצים לגדל בארץ, ואיזה ניסוי הייתם עושים כדי לבדוק מה עוזר לו לגדול?
נולד ב-1917 בלונדון, אנגליה. למד פיזיקה באוניברסיטת לונדון. 1949 – אחרי קום המדינה. ראש הממשלה בן-גוריון הזמין אותו לעבוד במועצה המדעית של המדינה החדשה.
תבור היה פיזיקאי שחקר את אנרגיית השמש. הוא פיתח משטח שחור מיוחד שקולט הרבה חום מהשמש ומאבד מעט – וכך עזר לבנות את דוד השמש שעל הגגות. היום כמעט בכל בית בישראל יש דוד שמש שמחמם מים בלי לבזבז חשמל.
שאלת החקר: דוד השמש מחמם מים בעזרת השמש. איך עוד אפשר להשתמש באור ובחום של השמש בבית או בבית הספר, ואיך הייתם בודקים אם הרעיון שלכם עובד?
נולד ב-1937 בעיירה קרצג (Karcag) שבהונגריה. בילדותו שרד את השואה יחד עם אמו ואחיו. 1950 – אחרי קום המדינה, עם משפחתו; התיישבו בירושלים.
הרשקו הוא רופא וחוקר של התא. הוא גילה איך התא מסמן חלבונים ישנים או פגומים בעזרת "תווית" קטנה (יוביקוויטין) ושולח אותם לפירוק – כמו מערכת עיבוד חוזר בתוך הגוף. על התגלית זכה ב-2004 בפרס נובל לכימיה, יחד עם אהרן צ'חנובר ואירווין רוז.
שאלת החקר: בתוך כל תא יש "מערכת ניקיון ועיבוד חוזר". מה לדעתכם יקרה לתא אם המערכת הזאת תפסיק לעבוד? איזה ניסוי או דגם הייתם בונים כדי להסביר את זה לחבר?
נולדה ב-1935 בווינה, אוסטריה. ב-1939 ברחה המשפחה מהנאצים לאנגליה, ושם גדלה ולמדה פרמקולוגיה (מדע התרופות). 1969 – אחרי קום המדינה, עם בעלה ושלושת ילדיהם.
וינשטוק-רוזין היא פרמקולוגית – חוקרת תרופות. באוניברסיטה העברית פיתחה את התרופה "אקסלון", שעוזרת לאנשים עם מחלת אלצהיימר לשמור יותר זמן על הזיכרון. התרופה משמשת חולים בכל העולם, ועל עבודתה זכתה בפרס ישראל לרפואה.
שאלת החקר: מרתה החליטה כבר בגיל 12 שהיא רוצה לפתח תרופות. מה הייתם רוצים לחקור או להמציא כשתהיו גדולים, ואיזה צעד קטן אפשר להתחיל כבר היום?
נולדה ב-1900 במוסקבה, רוסיה, וגדלה בחלקה בקישינב (בסרביה). למדה בוטניקה באוניברסיטאות מוסקבה וקלוז' (רומניה). 1924 – עם משפחתה, בתקופת המנדט הבריטי (לפני קום המדינה).
פיינברון-דותן הייתה בוטנאית – חוקרת צמחים. במשך יותר משישים שנה חקרה וזיהתה את צמחי ארץ ישראל, כתבה ספרים שעוזרים לזהות צמחים (מגדירים) ושותפה לספר הגדול "פלורה פלסטינה". היא תיארה גם מיני צמחים חדשים, כמו אירוס עוזיהו. ב-1991 זכתה בפרס ישראל.
שאלת החקר: צאו לחצר בית הספר ובחרו צמח אחד. מה אפשר ללמוד עליו רק מהסתכלות – צורת העלה, הצבע, הריח? איך הייתם מסבירים לחבר איך לזהות אותו?