חוֹקְרִים מַכְתְּשִׁים
שַׁנּוּ רַק דָּבָר אֶחָד בְּכָל פַּעַם. אֵיזֶה מַכְתֵּשׁ גָּדוֹל יוֹתֵר?
פְּתִיחָה בְּמָסָךְ מָלֵא ↗בגין המח״ר · סימולטור מקורי של Tab בהתאמה לשיעורעליזה ומנחם מטיילים בשער ומראים למורים מה יש בו · קריינות וכתוביות בעברית
לקראת שבוע החלל הישראלי, הנערך בדרך כלל בסוף ינואר, כל כיתה פותרת אתגר חלל דרך בעיה מוכרת מבית הספר. זוכרים בכבוד את אילן רמון ואת צוות קולומביה, ולומדים שמהנדסים חוקרים גם ממשימות שלא הסתיימו כמתוכנן. התאריך הרשמי משתנה משנה לשנה; מומלץ לבדוק עם סוכנות החלל הישראלית.
עקרון פדגוגי: פיתוח אחריות אישית בתחום הלימודי, באמצעות חקר רב תחומי, בדגש על מעורבות חברתית וסביבתית.
שיר מקורי שמסכם את הדברים העיקריים שלומדים בשיעורי שבוע החלל. צופים בסרטון, שרים יחד עם המילים המתוזמנות – ומדפיסים את דף המילים לכיתה.
מביטים לשמיים – ירח, כוכבים ושמש,
ושואלים שאלות: מה יש שם באמת, ממש?
מפילים כדורים לקמח – ונוצרים מכתשים,
גבוה יותר, כבד יותר? מודדים ומשווים!
מביטים למעלה – ובודקים כאן למטה,
בונים, מודדים, משפרים – משימה אחרי משימה,
שלוש, שתיים, אחת – שיגור!
שבוע החלל – בואו נצא לחקור!
אסטרונאוט נוחת – צריך מצנח טוב,
בונים מניילון וחוטים – ובודקים: כמה זמן הוא יורד עד הסוף?
מצנח גדול יותר – נופל לאט יותר,
בודקים בשעון עצר – ומשפרים, זה ברור!
(חוזרים על הפזמון)
במעבדה שומרים על כללי בטיחות,
רושמים בטבלה, מציגים – ומקשיבים להצעות,
ובחלל אסטרונאוטים מתאמנים כל יום,
אוכלים בריא ושותים – גם כשמרחפים במקום!
(חוזרים על הפזמון)
שיר מקורי לבית ספר בגין המח״ר · פותח על ידי נעמי מועלם, מדריכת מו״ט יסודי

מנחם: משימה בחלל מתחילה בשאלה שאפשר לבדוק בדגם. עליזה: את התוצאות מודדים כאן בבית הספר; הדגם אינו טיסה אמיתית.

בְּשָׁבוּעַ הֶחָלָל נִשְׁאַל, נִבְנֶה, נִמְדֹּד וּנְשַׁפֵּר. נִזְכֹּר בְּכָבוֹד אֶת אִילָן רָמוֹן וְאֶת צֶוֶת הַמַּעְבֹּרֶת קוֹלוּמְבְּיָה.
מְנַחֵם: ״הֶחָצֵר שֶׁלָּנוּ נִרְאֵית כְּמוֹ יָרֵחַ קָטָן. אֵיךְ נוּכַל לְהַכִּין שִׂרְטוּט שֶׁל הַמַּכְתְּשִׁים?״
שְׁאֵלַת חֵקֶר: כֵּיצַד גֹּבַהּ הַנְּפִילָה שֶׁל כַּדּוּר מְשַׁנֶּה אֶת רֹחַב הַשֶּׁקַע בַּחוֹל?

🔬 מְיֻמָּנֻיּוֹת מַדָּעִיּוֹת בַּשִּׁעוּר
מָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹ שׁוֹמֵעַ הוּא עֻבְדָּה; מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב אוֹ מַרְגִּישׁ הוּא פֵּרוּשׁ אוֹ רֶגֶשׁ. · שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת וּבוֹדְקִים: אֵיזוֹ שְׁאֵלָה אֶפְשָׁר לַחֲקֹר בְּתַצְפִּית אוֹ בְּנִסּוּי? · מוֹדְדִים בִּכְלִי מַתְאִים וְכוֹתְבִים מָה מָצָאנוּ.

➗ מְיֻמָּנֻיּוֹת מָתֵמָטִיּוֹת בַּשִּׁעוּר
סוֹפְרִים דְּבָרִים וּבוֹדְקִים אֵיפֹה יֵשׁ יוֹתֵר, פָּחוֹת אוֹ אוֹתוֹ מִסְפָּר. · מְמַיְּנִים אֶת מָה שֶׁמָּצָאנוּ, סוֹפְרִים וּמְצַיְּרִים עַמּוּדוֹת לְפִי הַכַּמֻּיּוֹת. · מְשַׁוִּים מָה אָרֹךְ יוֹתֵר וּמוֹדְדִים בְּסַרְגֵּל אוֹ בִּיחִידוֹת שֶׁבָּחַרְנוּ.
בַּחֲצַר הַמִּשְׂחָקִים אֲנַחְנוּ מַבְחִינִים בְּעִקְבוֹת וּבִשְׁקָעִים; בַּכִּתָּה לוֹמְדִים לִמְדֹּד וְלִשְׁמֹר עַל סְבִיבָה נְקִיָּה.

מַעְבֶּדֶת מַכְתְּשִׁים בֶּחָצֵר
שֵׁם הַחוֹקֵר/ת: _____________________ כִּתָּה: ________
רֶמֶז לַהַתְחָלָה: לְמָשָׁל: בְּיוֹם חֵקֶר רוֹצִים לִמְדֹּד כַּמָּה מִיץ יֵשׁ בְּכָל כּוֹס.
עַלִּיזָה: ״אֵיזֶה סִימָן נוּכַל לִרְאוֹת בַּחוֹל?״
הַדֶּגֶם הַדִּיגִיטָלִי עוֹזֵר לַחֲקֹר; בַּסּוֹף בּוֹדְקִים מָה הִשְׁתַּנָּה גַּם בְּנִסּוּי בַּכִּתָּה.
שַׁנּוּ רַק דָּבָר אֶחָד בְּכָל פַּעַם. אֵיזֶה מַכְתֵּשׁ גָּדוֹל יוֹתֵר?
פְּתִיחָה בְּמָסָךְ מָלֵא ↗בגין המח״ר · סימולטור מקורי של Tab בהתאמה לשיעורמְנַחֵם: ״אוֹתוֹ כַּדּוּר, אוֹתוֹ מַגָּשׁ, גֹּבַהּ שׁוֹנֶה.״
עַלִּיזָה: ״הַדְּגִימוּ בַּשִּׂרְטוּט: אֵיפֹה שֶׁקַע רָחָב יוֹתֵר?״
| גֹּבַהּ הַנְּפִילָה | נִסָּיוֹן | רֹחַב הַשֶּׁקַע (ס״מ) |
|---|---|---|
| 20 ס״מ | 1 | ___ |
| 20 ס״מ | 2 | ___ |
| 20 ס״מ | 3 | ___ |
| 40 ס״מ | 1 | ___ |
| 40 ס״מ | 2 | ___ |
| 40 ס״מ | 3 | ___ |
למורה: הדמיית פגיעה בלבד: מכתשים אמיתיים נוצרים בפגיעות בגופים שמימיים; אין להסיק מהדגם מידות אמיתיות בירח. מקור לפעילות מכתשים: NASA JPL.
עַלִּיזָה: ״בְּשִׁעוּר סְפּוֹרְט נוֹפֶלֶת בֻּבָּה מִמִּתְקָן נָמוּךְ. הַאִם נוּכַל לְהָאֵט אוֹתָהּ בְּמִצְנָח?״
שְׁאֵלַת חֵקֶר: כֵּיצַד גֹּדֶל חֻפַּת הַמִּצְנָח מַשְׁפִּיעַ עַל זְמַן הַנְּפִילָה וְעַל הַנְּחִיתָה?

🔬 מְיֻמָּנֻיּוֹת מַדָּעִיּוֹת בַּשִּׁעוּר
אוֹמְרִים מָה אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים, וּמַרְאִים מָה רָאִינוּ שֶׁתּוֹמֵךְ בָּזֶה. · בּוֹדְקִים מָה קָרָה כְּשֶׁשִּׁנִּינוּ חֵלֶק אֶחָד, וּמַסְבִּירִים לָמָּה.

➗ מְיֻמָּנֻיּוֹת מָתֵמָטִיּוֹת בַּשִּׁעוּר
מוֹדְדִים כַּמָּה אָרֹךְ מַשֶּׁהוּ, וּמְחַבְּרִים אֶת אָרְכֵי הַצְּלָעוֹת כְּדֵי לִמְצֹא הֶקֵּף. · עוֹשִׂים טַבְלָה, סוֹפְרִים לְפִי סוּגִים וּבוֹדְקִים מָה מַרְאִים הַנְּתוּנִים.
מְגִנִּים עַל בֻּבָּה שֶׁנּוֹפֶלֶת מִמִּתְקָן נָמוּךְ בֶּחָצֵר, כְּמוֹ שֶׁמְּגִנִּים עַל חֲפָצִים שְׁבִירִים בִּזְמַן הַעֲבָרָה.

מִצְנָח לָאַסְטְרוֹנָאוּטִית
שֵׁם הַחוֹקֵר/ת: _____________________ כִּתָּה: ________
רֶמֶז לַהַתְחָלָה: לְמָשָׁל: רוֹצִים לְהַעֲבִיר דֶּגֶם קָטָן מֵעֵבֶר לִשְׁלוּלִית.
מְנַחֵם: ״אֵיךְ נִשְׁמֹר עַל הַבֻּבָּה בִּזְמַן הַנְּפִילָה?״
הַדֶּגֶם הַדִּיגִיטָלִי עוֹזֵר לַחֲקֹר; בַּסּוֹף בּוֹדְקִים מָה הִשְׁתַּנָּה גַּם בְּנִסּוּי בַּכִּתָּה.
בִּדְקוּ: מִצְנָח גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאֵט אֶת הַנְּפִילָה?
פְּתִיחָה בְּמָסָךְ מָלֵא ↗בגין המח״ר · סימולטור מקורי של Tab בהתאמה לשיעורעַלִּיזָה: ״נַפִּיל מֵאוֹתוֹ גֹּבַהּ וְנִרְשֹׁם בַּטַּבְלָה.״
מְנַחֵם: ״אֵיזֶה מִצְנָח נְבַחֵר לַבֻּבָּה, וְלָמָּה?״
| רֹחַב חֻפָּה (ס״מ) | נִסָּיוֹן | זְמַן (שְׁנִיּוֹת, אִם אֶפְשָׁר) | נְחִיתָה יַצִּיבָה? |
|---|---|---|---|
| קְטַנָּה | 1 | ___ | כֵּן / לֹא |
| קְטַנָּה | 2 | ___ | כֵּן / לֹא |
| קְטַנָּה | 3 | ___ | כֵּן / לֹא |
| גְּדוֹלָה | 1 | ___ | כֵּן / לֹא |
| גְּדוֹלָה | 2 | ___ | כֵּן / לֹא |
| גְּדוֹלָה | 3 | ___ | כֵּן / לֹא |
למורה: מצנח מאט בירידה דרך האוויר; אינו דגם מדויק לנחיתה על הירח, שבו אין אטמוספרה משמעותית. יש להציגו כדגם להאטה באוויר של כדור הארץ.
מנחם: ״ביריד המדעים של בית הספר רוצים להעביר הודעה בין שני דוכנים בלי לגעת בה. נבנה שליח שנוסע על חוט!״
שאלת חקר: כיצד כמות האוויר בבלון משפיעה על המרחק שהוא עובר על אותו מסלול?

🔬 מיומנויות מדעיות בשיעור
שְׁאֵלָה מַדָּעִית אֶפְשָׁר לִבְדֹּק בְּתַצְפִּית אוֹ בְּנִסּוּי; יֵשׁ גַּם שְׁאֵלוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִבְדֹּק כָּךְ. · תּוֹצָאָה הִיא מָה שֶׁקִּבַּלְנוּ בַּבְּדִיקָה; מַסְקָנָה הִיא מָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים מִמֶּנָּה.

➗ מיומנויות מתמטיות בשיעור
מוֹדְדִים, רוֹשְׁמִים בְּטַבְלָה וּבוֹדְקִים מָה הַתּוֹצָאוֹת מְסַפְּרוֹת.
מערכת שליחים בין תחנות ביריד; מגלים כיצד תכונות החומרים (קשית חלקה, חוט וסרט הדבקה) משפיעות על חיכוך ועל יציבות.

טיל בלון במסלול חוט
שם החוקר/ת: _____________________ כיתה: ________
רמז להתחלה: למשל: רוצים לבנות פינת תצפית בגינה בלי להסתיר את האור לצמחים.
מְנַחֵם: ״כֵּיצַד נַעֲבִיר הוֹדָעָה בְּלִי לָגַעַת בָּהּ?״
הדגם הדיגיטלי עוזר לחקור; בסוף בודקים מה השתנה גם בניסוי בכיתה.
בצעו ניסוי אמיתי על חוט, שנו משתנה אחד והשוו למודל.
פתיחה במסך מלא ↗בגין המח״ר · סימולטור מקורי של Tab בהתאמה לשיעורעַלִּיזָה: ״נְשַׁנֶּה רַק אֶת גֹּדֶל הַבַּלּוֹן.״
מְנַחֵם: ״מָה רָאִינוּ? מָה אֲנַחְנוּ מַסִּיקִים?״
| גודל בלון | חזרה | מרחק (ס״מ) | תצפית על החיבור |
|---|---|---|---|
| קטן | 1 | ___ | ___ |
| קטן | 2 | ___ | ___ |
| קטן | 3 | ___ | ___ |
| גדול | 1 | ___ | ___ |
| גדול | 2 | ___ | ___ |
| גדול | 3 | ___ | ___ |
למורה: זהו מנוע תגובה הנשען על פליטת אוויר בבלון, לא דגם נאמן של מנוע רקטי או סביבת חלל. שינוי גודל בלון משנה בפועל גם כמות אוויר/לחץ; להשתמש רק בהשוואה תצפיתית, לא להסיק יחס מדויק.
מנחם: ״מכשיר המדידה של חוג המדעים צריך להגיע בשלום מהשולחן למשטח הנחיתה. כיצד נבנה לו בולם זעזועים?״
שאלת חקר: כיצד מבנה בולם הזעזועים משפיע על שלמות מטען הדגם כשגובה הנפילה משתנה?

🔬 מיומנויות מדעיות בשיעור
לנסח טיעון פשוט (טענה מבוססת ראיות) · לנסח השערות (כתשובה אפשרית לשאלה או כהסבר לתופעה בהתבסס על ידע מדעי במידת האפשר) · להשוות בין תכנון, ביצוע, וממצאים של קבוצות או בין ממצאים של קבוצות שונות במחקר ולהסיק מסקנות.

➗ מיומנויות מתמטיות בשיעור
לאסוף, לפרש ולהשוות נתונים · לחשב ולבדוק פעולות במספרים טבעיים תוך אומדן
הגנה על ציוד רגיש בארגזי הציוד של מעבדת בית הספר; עובדים בקבוצות, מתכננים אריזה וחוזרים לשפר אותה.

מעבדת נחיתה רכה
שם החוקר/ת: _____________________ כיתה: ________
רמז להתחלה: למשל: בחצר מצטברים מי גשם ויש צורך לבדוק מקום לאיסופם.
עליזה: ״הצורך אינו להשאיר את המטען באוויר, אלא שיגיע שלם לקרקע.״
מנחם: ״בודקים באותו גובה, עם אותו מטען ומאותו מקום.״
עליזה: ״מציגים ראיות ובונים גרסה שנייה.״
| גובה שחרור (ס״מ) | ניסיון 1: שרד? | ניסיון 2: שרד? | ניסיון 3: שרד? | מספר הצלחות מתוך 3 |
|---|---|---|---|---|
| 50 | ___ | ___ | ___ | ___ |
| 100 | ___ | ___ | ___ | ___ |
| 150 | ___ | ___ | ___ | ___ |
למורה: דגם כיתתי של בלימה, לא הדמיה של כבידת הירח או מאדים; ההצלחה נקבעת על פי הקריטריון שנבחר לפני המבחן.
עליזה: ״תלמידי כיתה א׳ רוצים לדעת עד כמה רחוק מאדים מכדור הארץ. נבנה בשבילם מסלול שאפשר ללכת בו!״
שאלת חקר: כיצד אפשר לייצג את המרחקים הממוצעים בין השמש לכוכבי הלכת במרחב בית הספר, ואילו דברים יישארו מחוץ לדגם?

🔬 מיומנויות מדעיות בשיעור
לקבל החלטות המתבססות גם על ידע מדעי וליזום פעולות לפתרון של סוגיות מורכבות (לדוגמה חברתיות כלכליות, סביבתיות) המשלבות היבטים מדעיים · לפתח מודלים כדי להדגים תופעה ולהסביר כיצד היא מתרחשת באופן שמתיישב עם הראיות הנתונות וכאמצעי לתקשר את הבנת התופעה הנדונה

➗ מיומנויות מתמטיות בשיעור
לארגן נתונים בטבלה ובדיאגרמה ולחשב ממוצע · להשוות ולחשב שברים פשוטים ועשרוניים
בונים תערוכת מסדרון או חצר לכיתות אחרות; מתכננים מסלול נגיש, מודדים אותו ויוצרים שלטי הסבר אמינים.

המסדרון הופך למערכת השמש
שם החוקר/ת: _____________________ כיתה: ________
רמז להתחלה: למשל: רוצים להציב לוחות במקום שמקבל אור למשך חלק גדול מהיום.
מנחם: ״המרחק של כדור הארץ מן השמש הוא יחידה אסטרונומית אחת, בקירוב 150 מיליון ק״מ. במסלול שלנו נסמן 1 AU = מטר אחד.״
הדגם הדיגיטלי עוזר לחקור; בסוף בודקים מה השתנה גם בניסוי בכיתה.
שנו מהירות התחלתית של גוף במסלול וצפו באופי תנועתו סביב גוף מרכזי.
פתיחה במסך מלא ↗PhET Interactive Simulations, University of Colorado Boulder, CC-BY 4.0הוסיפו כוכב לכת ושנו מיקום/מהירות; השוו את המסלול למסלול במודל המסדרון.
פתיחה במסך מלא ↗PhET Interactive Simulations, University of Colorado Boulder, CC-BY 4.0עליזה: ״מודדים כל מרחק מנקודת השמש — לא מתחנה לתחנה.״
מנחם: ״היו מדריכים לכיתה אחרת: הראו מה יש בדגם ומה חסר בו.״
| עמדה | מרחק ממוצע מן השמש (AU, בקירוב) | מיקום מסומן מן השמש (מ׳) |
|---|---|---|
| שמש | 0 | 0 |
| כוכב חמה | ≈0.4 | 0.4 |
| נוגה | ≈0.7 | 0.7 |
| כדור הארץ | 1 | 1.0 |
| מאדים | ≈1.5 | 1.5 |
| צדק | ≈5.2 | 5.2 |
| שבתאי | ≈9.5 | 9.5 |
| אורנוס | ≈19 | 19 |
| נפטון | ≈30 | 30 |
למורה: AU = המרחק הממוצע ארץ–שמש (בקירוב 150 מיליון ק״מ); המרחקים המעוגלים במודל מבוססים על נתוני NASA. המסלול מדגים מרחקים ממוצעים של כל פלנטה מן השמש, לא מרחק קבוע בין פלנטות. AU היא יחידת מרחק, ולא קנה מידה שהתלמידים צריכים לחשב בעצמם.
עליזה: ״בגינת בית הספר שתילים זקוקים לטמפרטורה מתאימה. איך נדגים הגנה תרמית לבסיס מגורים על הירח?״
שאלת חקר: כיצד עטיפת בידוד משפיעה על ירידת טמפרטורת מים פושרים בתוך דגם לעומת בקבוק ללא עטיפה?

🔬 מיומנויות מדעיות בשיעור
לזהות ולתאר את הרכיבים והתהליכים במערכת ואת היחסים ביניהם ולשער כיצד שינוי באחד הרכיבים ו/או התהליכים ישפיע על תפקוד המערכת. (לדוגמה בנושא: מע׳ טכנולוגית, מע׳ אקולוגית) · לתכנן מערך מחקר ולבצעו: שאלת חקר, השערות, גורמים משפיעים, גורמים קבועים, בקרה וחזרות · להסביר רעיונות לפתרון בעיה בהתבסס על ידע מדעי וממצאים רלוונטיים ואת ההשלכות שלהם על היבטים חברתיים, סביבתיים ומוסריים, להשוות ביניהם ולנמק בחירה ברעיון המתאים ביותר.

➗ מיומנויות מתמטיות בשיעור
לאסוף ולנתח נתונים ולבדוק סיכויים ראשוניים
בונים מארז למים או לשתיל בית־ספרי כשהטמפרטורה בחצר משתנה; מקשרים להגנה הנדרשת בבסיס ירח, לצד אספקת אוויר, מים, אנרגיה ופינוי פסולת.

בסיס ירח: שומרים על חום בחממה
שם החוקר/ת: _____________________ כיתה: ________
רמז להתחלה: למשל: רוצים לבחון אם גג אוטובוס יכול לסייע בהפקת חשמל לציוד מסוים.
מנחם: ״בסיס ירח אינו רק קירות: דרושים אוויר, מים, אנרגיה, ויסות חום וטיפול בפסולת. נבחר לבחון רכיב אחד.״
עליזה: ״דגם עטוף מול דגם ביקורת; אותה כמות מים ואותו מקום.״
מנחם: ״בדקו האם העטיפה שינתה את קצב התקררות המים בסביבה שלנו.״
| דגם | חזרה | T0 (°C) | T5 (°C) | T10 (°C) | T15 (°C) | ירידה = T0−T15 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| עטוף | 1 | ___ | ___ | ___ | ___ | ___ |
| עטוף | 2 | ___ | ___ | ___ | ___ | ___ |
| עטוף | 3 | ___ | ___ | ___ | ___ | ___ |
| לא עטוף | 1 | ___ | ___ | ___ | ___ | ___ |
| לא עטוף | 2 | ___ | ___ | ___ | ___ | ___ |
| לא עטוף | 3 | ___ | ___ | ___ | ___ | ___ |
למורה: ניסוי בידוד בכיתה בלבד, אינו דגם מדעי לתנאי ריק, לעוצמת קרינה או לתנאי הירח. הערה זו חיונית כדי למנוע הסקת יתר.
אילן רמון היה האסטרונאוט הישראלי הראשון. הוא טס במעבורת קולומביה במשימת STS-107 בינואר 2003; הוא וששת חברי הצוות נספו בהתפרקותה בשובה לכדור הארץ ב־1 בפברואר 2003. מציינים את זכרם ברגישות.
למקור ↗החללית הישראלית בראשית ניסתה לבצע נחיתה רכה על הירח ב־11 באפריל 2019, אך התרסקה בשלב הנחיתה. עצם ההגעה למסלול ירחי והמשימה היו הישג; אין לכתוב שהיא נחתה בהצלחה.
למקור ↗סוכנות החלל הישראלית יוזמת אירועי שבוע החלל הישראלי; למשל ב־2026 התקיימו האירועים ב־25–29 בינואר. תאריכי שנה אחרת טעונים בדיקה לפני פרסום.
למקור ↗אופק 1, ששוגר ב־1988, היה הלוויין הישראלי הראשון בחלל. לוויין המקיף את כדור הארץ אינו כוכב לכת במסלול סביב השמש.
למקור ↗מבוא למערכת השמש: השמש, כוכבי הלכת והירחים.
מקור: ענבל ישראל · לצפייה ביוטיוב