🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור
- 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם6 דק׳ · חוויה פותחת: משחק "העוצר והמתקרב" – להרגיש בגוף את המרחק הנעים.
- 2🧪 התנסות12 דק׳ · התנסות: למדוד את הבועה האישית ולמיין מצבים – לפני שנותנים מושגים.
- 3💡 המשגה10 דק׳ · המללה והמשגה: לנסח מתוך ההתנסות מה זה מרחב אישי, גבול ורשות.
- 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה10 דק׳ · יישום: לתרגל בקשת רשות והצבת גבול במצבים חדשים.
- 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה7 דק׳ · סגירת המעגל: הערכה (שאלון וכרטיס יציאה) והתבוננות.
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
הכ״חות שבדרך – ממלכתי יסודי, שיעורים לכיתות א׳: "מרחב אישי לך וגם לי".
„מטרות השיעור: "התלמידים יזהו את הצורך הייחודי שלהם במרחב אישי ויתאמנו בהצבת גבול כדי לשמור על המרחב האישי שלהם." · "מרחב אישי הוא המרחק שאנחנו רוצים לשמור בינינו לבין האחרים – כל אחד זקוק למרחק אחר."“
🎯 מטרות השיעור
🎯 מטרה מרכזית: התלמידים יציבו גבול במילים ("די-לי" / "לא, תודה") וישאלו רשות ("אפשר…?") במצבים יומיומיים, וימיינו מצבים ל"אפשר", "קודם שואלים" ו"לא מתאים".
מטרות אופרטיביות
- התלמידים יראו בגוף ויאמרו במילים מתי מישהו קרוב מדי, בעזרת המשפט "די-לי".
- התלמידים ימדדו בחוט את המרחב האישי שלהם, ישוו לחוט של חבר ויסיקו שלכל אחד מרחב בגודל אחר.
- התלמידים ימיינו לפחות 7 מתוך 9 מצבים לשלוש הקבוצות ויסבירו מיון אחד.
- התלמידים ישאלו "אפשר…?", יחכו לתשובה ויכבדו תשובה של "לא".
🧰 חומרים ועזרים
- חוט צמר באורך כ-2 מטר לכל זוג ומספריים
- גיר או מסקינטייפ לסימון על הרצפה
- כרטיסי מצבים מצוירים (אותם מצבים כמו בסימולטור)
- מסך להקרנת הסרטון והסימולטור
⚠️ בתרגול הזוגי אין נגיעה. אם תלמיד מגיב בעוצמה רגשית חריגה – לשוחח איתו בנפרד ולעדכן את היועצת.
📘 מושגי מפתח
מרחב אישי · גבול · רשות (לשאול ולחכות לתשובה) · כבוד הדדי
📚 ידע קודם נדרש
- שמות של רגשות בסיסיים (נעים, לא נעים, מפחד, שמח).
- השוואת אורכים: ארוך יותר / קצר יותר (מתמטיקה, גן–א׳).
- ארבע הפעולות מהשיעור "אל תיגע בי, אל תיגע 1234" (אם נלמד).
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| הצבת גבול במילים | פתיחה: משחק "העוצר והמתקרב"; יישום: תרגול בזוגות | אמירת "די-לי" בזמן בתרגול; שאלון פריט 6 |
| מדידה והשוואה | התנסות: מדידת הבועה בחוט ותליית החוטים מהקצר לארוך | החוטים על הלוח; תשובה לשאלה "האם כל החוטים באותו אורך?"; שאלון פריט 2 |
| מיון מצבים | התנסות: סימולטור המיון; כרטיסי מצב | 7 מתוך 9 בסימולטור; כרטיס יציאה |
| בקשת רשות וכיבוד "לא" | המשגה: הדגמה; יישום: הצגות בזוגות | תצפית המורה בתרגול; שאלון פריטים 3–4 |
🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
6 דק׳חוויה פותחת: משחק "העוצר והמתקרב" – להרגיש בגוף את המרחק הנעים.
מָתַי אוֹמְרִים דַּי-לִי?
👩🏫 המורה
- מזמינה שני מתנדבים: "העוצר" עומד בתוך עיגול שסומן בגיר, ו"המתקרב" עומד רחוק.
- המתקרב מתקדם לאט, צעד אחר צעד. כשהעוצר מרגיש שזה קרוב מדי – מרים יד ואומר "די-לי". המורה מסמנת בגיר את המקום שבו נעצר.
- שואלת את העוצר: "איך ידעת מתי לעצור? איפה הרגשת את זה בגוף?" ואת המתקרב: "היה קשה לעצור?"
- חוזרים עם זוג נוסף ושואלים את הכיתה: "מה אתם משערים – האם לכולם הבועה באותו גודל?"
🧒 התלמידים
- צופים במשחק ומשתתפים.
- מספרים מה הרגישו בגוף.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "הרגשתי לחוץ בבטן", "רציתי שיעצור".
- תפיסה שגויה נפוצה: "אם הוא חבר שלי הוא יכול להתקרב כמה שהוא רוצה" ← תגובת המורה: "גם לחבר טוב מותר להגיד די-לי, וגם החבר יכול להגיד לנו."
🧪 התנסות
12 דק׳התנסות: למדוד את הבועה האישית ולמיין מצבים – לפני שנותנים מושגים.
מָדְדוּ בַּחוּט: עַד כַּמָּה קָרוֹב נָעִים לִי?
👩🏫 המורה
- מחלקת לזוגות. ילד אחד עומד במקום, והחבר מתקרב לאט עד שהוא אומר "די-לי". גוזרים חוט באורך המרחק ביניהם.
- כל ילד משווה את החוט שלו לחוט של חבר: "של מי ארוך יותר? כמה אורכי יד זה?"
- תולים את החוטים על הלוח מהקצר לארוך ושואלת: "מה אתם רואים?"
- מקרינה את הסימולטור: הכיתה ממיינת יחד מצבים לשלוש קבוצות, וילד אחר מנמק כל בחירה.
🧒 התלמידים
- מודדים בחוט ומשווים.
- ממיינים מצבים ומנמקים.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "החוט שלי ארוך יותר משל דני", "יש חוטים קצרים וארוכים".
- תפיסה שגויה נפוצה: "מי שיש לו חוט ארוך לא אוהב חברים" ← תגובת המורה: "כל אחד צריך מרחק אחר – זה לא אומר שלא אוהבים. פשוט מכבדים."
💡 המשגה
10 דק׳המללה והמשגה: לנסח מתוך ההתנסות מה זה מרחב אישי, גבול ורשות.
👩🏫 המורה
- שואלת: "מה גילינו? האם כל החוטים באותו אורך?" ומסכמת: לכל אחד מרחב בגודל אחר, וגם אצל אותו ילד הוא משתנה (עם חבר טוב או עם מישהו שלא מכירים).
- מקרינה את הסרטון "נועם והבועה האישית" ושואלת את שאלות הצפייה.
- אני מדגימה עם בובה: "אני רוצה לשבת ליד הבובה. אני שואלת: אפשר לשבת לידך? אני מחכה. היא אמרה לא, תודה. אני אומרת בסדר – ומתיישבת במקום אחר."
- נעשה יחד: כל הכיתה אומרת בקול את שני המשפטים: "אפשר…?" ו"די-לי" / "לא, תודה. אני צריך/ה מקום", עם תנועת יד.
- מגדירים יחד ורושמים עם ציור: מרחב אישי, גבול, רשות, כבוד הדדי.
🧒 התלמידים
- מסיקים מה גילו מהחוטים.
- צופים בסרטון.
- אומרים יחד את המשפטים.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "לכל אחד יש בועה בגודל אחר", "שואלים לפני שמחבקים".
- תפיסה שגויה נפוצה: "אם שאלתי – מותר לי" (גם בלי לחכות לתשובה) ← תגובת המורה: "לשאול זה חצי. החצי השני: לחכות לתשובה ולכבד אותה."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- למה, לדעתכם, הבועה שלנו קטנה יותר ליד אמא או חבר טוב, וגדולה יותר ליד מישהו שלא מכירים?
📘 מושגים
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
10 דק׳יישום: לתרגל בקשת רשות והצבת גבול במצבים חדשים.
👩🏫 המורה
- מסמנת בגיר עיגול סביב כמה ילדים ("הבועה").
- מחלקת לזוגות כרטיסי מצב חדשים מצוירים (לשבת ליד חבר על השטיח, לתת כיף, לשאול צבע, לשחק בתופסת).
- כל זוג מציג: אחד שואל "אפשר…?", השני עונה "כן" או "לא, תודה" – והשואל מכבד את התשובה. מתחלפים.
- מחזקת במילים זוג שכיבד סירוב בלי להיעלב: "ראיתי ששמעת לא – ומצאת משהו אחר לעשות."
🧒 התלמידים
- מתרגלים בזוגות לשאול ולענות.
- מכבדים תשובה של "לא".
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "אפשר לשבת לידך?" – "כן" / "לא, תודה".
- תפיסה שגויה נפוצה: ילד ששמע "לא" נעלב או מתעקש ← תגובת המורה: "מה אפשר לעשות במקום? לשאול מישהו אחר, לשבת קצת רחוק יותר."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- מה ההבדל בין לשבת ליד חבר על השטיח לבין לחבק אותו? למה באחד צריך לשאול ובשני לא תמיד?
🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה
7 דק׳סגירת המעגל: הערכה (שאלון וכרטיס יציאה) והתבוננות.
👩🏫 המורה
- עונים יחד על השאלון במסך – התלמידים מצביעים על התשובה לפני החשיפה.
- כרטיס יציאה מצויר: כל ילד מקבל דף עם שלושה ציורים ומסמן ליד כל אחד ✅ / 🙋 / ✋.
- שאלת התבוננות אחת: "מתי השבוע תוכלו להגיד די-לי או לשאול אפשר?"
- מסכמים: "לכל אחד בועה משלו. שואלים – ומחכים לתשובה."
🧒 התלמידים
- עונים על השאלון.
- ממלאים כרטיס יציאה.
- משתפים.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה בכרטיס: חיבוק – 🙋, לשבת במרחק נעים – ✅, לדחוף בתור – ✋.
- תפיסה שגויה נפוצה: לסמן "לקחת מחק מהקלמר" כ-✅ ← תגובת המורה בשיעור הבא: "של מי הקלמר? מה עושים לפני שלוקחים?"
🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות
🌱 מתקשים
- כרטיסי מצב עם ציור בלבד והקראה של המורה
- בסימולטור: למיין קודם לשתי קבוצות (אפשר / לא מתאים) ורק אחר כך להוסיף "קודם שואלים"
- משפטים מצוירים על הלוח: "אפשר…?" ✋ "די-לי"
- תרגול ראשון עם המורה לפני הזוגות
🌿 בינוניים
- למיין את כל המצבים ולנמק בעל פה
- להשוות את החוט שלי לחוט של חבר: של מי ארוך יותר ובכמה אורכי יד
🌳 מתקדמים
- להמציא מצב חדש לכל אחת משלוש הקבוצות ולהסביר את הבחירה
- להסביר למה אותו מעשה (למשל חיבוק) יכול להיות "אפשר" עם אמא ו"קודם שואלים" עם חבר מהכיתה
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- מתאר/ת במילים תחושה של קרבה נעימה או לא נעימה ואומר/ת "די-לי" בזמן
- ממיין/ת לפחות 7 מתוך 9 מצבים נכון ומנמק/ת מיון אחד
- שואל/ת "אפשר…?" ומחכה לתשובה בתרגול
- מקבל/ת תשובת "לא" בלי להיעלב או להתעקש
🔗 רב-תחומיות
קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.
- 🔢 מתמטיקהמדידה ביחידות לא תקניות (חוט, אורך יד), השוואת אורכים וסידור מהקצר לארוך – תוכן מתוכנית המתמטיקה לכיתה א׳ שמשמש להבנה שלכל ילד מרחב בגודל אחר.
📝 הערות למורה
המשחק "העוצר והמתקרב" והמשפט "די-לי" לקוחים ממערך שפ״י "מרחב אישי לך וגם לי". אם עולה בשיחה מצב של פגיעה – לא להרחיב מול הכיתה, לשוחח בנפרד ולעדכן את היועצת.
הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.