← שיעורים לפי מעגל הלמידה · 🌱 כישורי חיים
כיתה א׳🌱 כישורי חיים⏱️ 45 דק׳🎬 סרטון🕹️ מיון

🫧 מרחב אישי לך וגם לי: הבועה הבלתי נראית

❓ כַּמָּה קָרוֹב זֶה נָעִים? אֵיךְ יוֹדְעִים אֵיפֹה נִגְמֶרֶת הַבּוּעָה שֶׁלִּי וּמַתְחִילָה הַבּוּעָה שֶׁל הֶחָבֵר?

📄 PDF – מערך ודף לתלמיד🖨️ להדפסה🕹️ לסימולטור📝 לשאלון

🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור

  1. 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם6 דק׳ · חוויה פותחת: משחק "העוצר והמתקרב" – להרגיש בגוף את המרחק הנעים.
  2. 2🧪 התנסות12 דק׳ · התנסות: למדוד את הבועה האישית ולמיין מצבים – לפני שנותנים מושגים.
  3. 3💡 המשגה10 דק׳ · המללה והמשגה: לנסח מתוך ההתנסות מה זה מרחב אישי, גבול ורשות.
  4. 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה10 דק׳ · יישום: לתרגל בקשת רשות והצבת גבול במצבים חדשים.
  5. 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה7 דק׳ · סגירת המעגל: הערכה (שאלון וכרטיס יציאה) והתבוננות.

📌 עיגון בתוכנית הלימודים

הכ״חות שבדרך – ממלכתי יסודי, שיעורים לכיתות א׳: "מרחב אישי לך וגם לי".

„מטרות השיעור: "התלמידים יזהו את הצורך הייחודי שלהם במרחב אישי ויתאמנו בהצבת גבול כדי לשמור על המרחב האישי שלהם." · "מרחב אישי הוא המרחק שאנחנו רוצים לשמור בינינו לבין האחרים – כל אחד זקוק למרחק אחר."“

מקור: משרד החינוך, אגף בכיר שפ״י – "הכ״חות שבדרך", מערך "מרחב אישי לך וגם לי" לכיתות א׳, ממלכתי (מצגת למורה, שקף "מטרות השיעור" והערות המורה); רשימת השיעורים: שבוע המערכת למוגנות תשפ״ג

🎯 מטרות השיעור

🎯 מטרה מרכזית: התלמידים יציבו גבול במילים ("די-לי" / "לא, תודה") וישאלו רשות ("אפשר…?") במצבים יומיומיים, וימיינו מצבים ל"אפשר", "קודם שואלים" ו"לא מתאים".

מטרות אופרטיביות

  • התלמידים יראו בגוף ויאמרו במילים מתי מישהו קרוב מדי, בעזרת המשפט "די-לי".
  • התלמידים ימדדו בחוט את המרחב האישי שלהם, ישוו לחוט של חבר ויסיקו שלכל אחד מרחב בגודל אחר.
  • התלמידים ימיינו לפחות 7 מתוך 9 מצבים לשלוש הקבוצות ויסבירו מיון אחד.
  • התלמידים ישאלו "אפשר…?", יחכו לתשובה ויכבדו תשובה של "לא".

🧰 חומרים ועזרים

  • חוט צמר באורך כ-2 מטר לכל זוג ומספריים
  • גיר או מסקינטייפ לסימון על הרצפה
  • כרטיסי מצבים מצוירים (אותם מצבים כמו בסימולטור)
  • מסך להקרנת הסרטון והסימולטור

⚠️ בתרגול הזוגי אין נגיעה. אם תלמיד מגיב בעוצמה רגשית חריגה – לשוחח איתו בנפרד ולעדכן את היועצת.

📘 מושגי מפתח

מרחב אישי · גבול · רשות (לשאול ולחכות לתשובה) · כבוד הדדי

📚 ידע קודם נדרש

  • שמות של רגשות בסיסיים (נעים, לא נעים, מפחד, שמח).
  • השוואת אורכים: ארוך יותר / קצר יותר (מתמטיקה, גן–א׳).
  • ארבע הפעולות מהשיעור "אל תיגע בי, אל תיגע 1234" (אם נלמד).

🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה

מטרהפעילות בשיעורעדות להשגה
הצבת גבול במיליםפתיחה: משחק "העוצר והמתקרב"; יישום: תרגול בזוגותאמירת "די-לי" בזמן בתרגול; שאלון פריט 6
מדידה והשוואההתנסות: מדידת הבועה בחוט ותליית החוטים מהקצר לארוךהחוטים על הלוח; תשובה לשאלה "האם כל החוטים באותו אורך?"; שאלון פריט 2
מיון מצביםהתנסות: סימולטור המיון; כרטיסי מצב7 מתוך 9 בסימולטור; כרטיס יציאה
בקשת רשות וכיבוד "לא"המשגה: הדגמה; יישום: הצגות בזוגותתצפית המורה בתרגול; שאלון פריטים 3–4
1

🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם

6 דק׳

חוויה פותחת: משחק "העוצר והמתקרב" – להרגיש בגוף את המרחק הנעים.

מָתַי אוֹמְרִים דַּי-לִי?

👩‍🏫 המורה

  1. מזמינה שני מתנדבים: "העוצר" עומד בתוך עיגול שסומן בגיר, ו"המתקרב" עומד רחוק.
  2. המתקרב מתקדם לאט, צעד אחר צעד. כשהעוצר מרגיש שזה קרוב מדי – מרים יד ואומר "די-לי". המורה מסמנת בגיר את המקום שבו נעצר.
  3. שואלת את העוצר: "איך ידעת מתי לעצור? איפה הרגשת את זה בגוף?" ואת המתקרב: "היה קשה לעצור?"
  4. חוזרים עם זוג נוסף ושואלים את הכיתה: "מה אתם משערים – האם לכולם הבועה באותו גודל?"

🧒 התלמידים

  • צופים במשחק ומשתתפים.
  • מספרים מה הרגישו בגוף.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "הרגשתי לחוץ בבטן", "רציתי שיעצור".
  • תפיסה שגויה נפוצה: "אם הוא חבר שלי הוא יכול להתקרב כמה שהוא רוצה" ← תגובת המורה: "גם לחבר טוב מותר להגיד די-לי, וגם החבר יכול להגיד לנו."
2

🧪 התנסות

12 דק׳

התנסות: למדוד את הבועה האישית ולמיין מצבים – לפני שנותנים מושגים.

מָדְדוּ בַּחוּט: עַד כַּמָּה קָרוֹב נָעִים לִי?

👩‍🏫 המורה

  1. מחלקת לזוגות. ילד אחד עומד במקום, והחבר מתקרב לאט עד שהוא אומר "די-לי". גוזרים חוט באורך המרחק ביניהם.
  2. כל ילד משווה את החוט שלו לחוט של חבר: "של מי ארוך יותר? כמה אורכי יד זה?"
  3. תולים את החוטים על הלוח מהקצר לארוך ושואלת: "מה אתם רואים?"
  4. מקרינה את הסימולטור: הכיתה ממיינת יחד מצבים לשלוש קבוצות, וילד אחר מנמק כל בחירה.

🧒 התלמידים

  • מודדים בחוט ומשווים.
  • ממיינים מצבים ומנמקים.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "החוט שלי ארוך יותר משל דני", "יש חוטים קצרים וארוכים".
  • תפיסה שגויה נפוצה: "מי שיש לו חוט ארוך לא אוהב חברים" ← תגובת המורה: "כל אחד צריך מרחק אחר – זה לא אומר שלא אוהבים. פשוט מכבדים."

🕹️ סימולטור: מְמַיְּנִים: אֶפְשָׁר, קֹדֶם שׁוֹאֲלִים, לֹא מַתְאִים

🎯 המשימה: מָצְאוּ אֵילוּ מַעֲשִׂים שׁוֹמְרִים עַל הַבּוּעָה שֶׁל הֶחָבֵר.

גָּרְרוּ כָּל מַצָּב לַקְּבוּצָה הַמַּתְאִימָה.

✍️ אחרי ההתנסות: אֵיזֶה מַצָּב הָיָה הֲכִי קָשֶׁה לְמַיֵּן? לָמָּה?

3

💡 המשגה

10 דק׳

המללה והמשגה: לנסח מתוך ההתנסות מה זה מרחב אישי, גבול ורשות.

👩‍🏫 המורה

  1. שואלת: "מה גילינו? האם כל החוטים באותו אורך?" ומסכמת: לכל אחד מרחב בגודל אחר, וגם אצל אותו ילד הוא משתנה (עם חבר טוב או עם מישהו שלא מכירים).
  2. מקרינה את הסרטון "נועם והבועה האישית" ושואלת את שאלות הצפייה.
  3. אני מדגימה עם בובה: "אני רוצה לשבת ליד הבובה. אני שואלת: אפשר לשבת לידך? אני מחכה. היא אמרה לא, תודה. אני אומרת בסדר – ומתיישבת במקום אחר."
  4. נעשה יחד: כל הכיתה אומרת בקול את שני המשפטים: "אפשר…?" ו"די-לי" / "לא, תודה. אני צריך/ה מקום", עם תנועת יד.
  5. מגדירים יחד ורושמים עם ציור: מרחב אישי, גבול, רשות, כבוד הדדי.

🧒 התלמידים

  • מסיקים מה גילו מהחוטים.
  • צופים בסרטון.
  • אומרים יחד את המשפטים.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "לכל אחד יש בועה בגודל אחר", "שואלים לפני שמחבקים".
  • תפיסה שגויה נפוצה: "אם שאלתי – מותר לי" (גם בלי לחכות לתשובה) ← תגובת המורה: "לשאול זה חצי. החצי השני: לחכות לתשובה ולכבד אותה."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • למה, לדעתכם, הבועה שלנו קטנה יותר ליד אמא או חבר טוב, וגדולה יותר ליד מישהו שלא מכירים?

📘 מושגים

מרחב אישי – הבועה הבלתי נראית סביב הגוף שבתוכה נעים לי. לכל אחד יש בועה בגודל אחר.
גבול – המקום שבו אני אומר "עד כאן". את הגבול שלי אני קובע, ואת הגבול של החבר – הוא קובע.
רשות – לשאול "אפשר?" ולחכות לתשובה לפני שנוגעים, מתקרבים או לוקחים משהו.
כבוד הדדי – אני שומר על הבועה של החבר, והחבר שומר על הבועה שלי.

🎬 סרטון: נועם והבועה האישית - מרחב אישי

סיפור מצויר קצר (1:58) על ילד בשם נועם ש"בועה" אישית סביבו: הוא לומד לשמור על מרחק נעים ולשאול לפני חיבוק. המסר זהה למשפטים שנלמדים בשיעור ("שואלים ומחכים לתשובה"), והאורך מתאים לריכוז בכיתה א׳.

מה מחפשים בסרטון?

  • מָה נֹעַם עָשָׂה לִפְנֵי שֶׁחִבֵּק?
  • מָה זֶה הַבּוּעָה שֶׁל נֹעַם?
  • מָה אֶפְשָׁר לְהַגִּיד כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ קָרוֹב מִדַּי?

מקור: רגע של למידה · צפייה ביוטיוב · 1:58

✔️ נבדק: נבדק 2.11.2026: ערוץ "רגע של למידה" (ערוץ חינוכי פרטי, לא מוסד רשמי), 1:58 דק׳, מסומן משפחתי, ניתן להטמעה. תיאור: "סרטון חינוכי לילדים בנושא מרחב אישי… לשמור על מרחק נעים, לכבד את המרחב של האחר ולהבין גבולות". נבדקו פריימים ב-0:10, 0:40, 1:10, 1:40: איורים מצוירים (ככל הנראה בעזרת מחולל תמונות), ילדה עונה "כן" ונועם מחבק בעדינות – תוכן מדויק ומתאים לגיל. לא נמצא סרטון רשמי קצר בנושא; המורה רשאית לוותר עליו – המשחק והבובה מכסים את המטרה.

4

🛠️ יישום – ביצועי הבנה

10 דק׳

יישום: לתרגל בקשת רשות והצבת גבול במצבים חדשים.

👩‍🏫 המורה

  1. מסמנת בגיר עיגול סביב כמה ילדים ("הבועה").
  2. מחלקת לזוגות כרטיסי מצב חדשים מצוירים (לשבת ליד חבר על השטיח, לתת כיף, לשאול צבע, לשחק בתופסת).
  3. כל זוג מציג: אחד שואל "אפשר…?", השני עונה "כן" או "לא, תודה" – והשואל מכבד את התשובה. מתחלפים.
  4. מחזקת במילים זוג שכיבד סירוב בלי להיעלב: "ראיתי ששמעת לא – ומצאת משהו אחר לעשות."

🧒 התלמידים

  • מתרגלים בזוגות לשאול ולענות.
  • מכבדים תשובה של "לא".

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "אפשר לשבת לידך?" – "כן" / "לא, תודה".
  • תפיסה שגויה נפוצה: ילד ששמע "לא" נעלב או מתעקש ← תגובת המורה: "מה אפשר לעשות במקום? לשאול מישהו אחר, לשבת קצת רחוק יותר."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • מה ההבדל בין לשבת ליד חבר על השטיח לבין לחבק אותו? למה באחד צריך לשאול ובשני לא תמיד?
🛠️ משימת ביצוע הבנה: בַּחֲרוּ מַצָּב. אֶחָד שׁוֹאֵל: אֶפְשָׁר? הַשָּׁנִי עוֹנֶה. הַאִם הַשּׁוֹאֵל חִכָּה וְכִבֵּד אֶת הַתְּשׁוּבָה?
5

🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה

7 דק׳

סגירת המעגל: הערכה (שאלון וכרטיס יציאה) והתבוננות.

👩‍🏫 המורה

  1. עונים יחד על השאלון במסך – התלמידים מצביעים על התשובה לפני החשיפה.
  2. כרטיס יציאה מצויר: כל ילד מקבל דף עם שלושה ציורים ומסמן ליד כל אחד ✅ / 🙋 / ✋.
  3. שאלת התבוננות אחת: "מתי השבוע תוכלו להגיד די-לי או לשאול אפשר?"
  4. מסכמים: "לכל אחד בועה משלו. שואלים – ומחכים לתשובה."

🧒 התלמידים

  • עונים על השאלון.
  • ממלאים כרטיס יציאה.
  • משתפים.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה בכרטיס: חיבוק – 🙋, לשבת במרחק נעים – ✅, לדחוף בתור – ✋.
  • תפיסה שגויה נפוצה: לסמן "לקחת מחק מהקלמר" כ-✅ ← תגובת המורה בשיעור הבא: "של מי הקלמר? מה עושים לפני שלוקחים?"

🎟️ כרטיס יציאה

סַמְּנוּ לְיַד כָּל צִיּוּר: אֶפְשָׁר, קֹדֶם שׁוֹאֲלִים אוֹ לֹא מַתְאִים – לְחַבֵּק חָבֵר, לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ בְּמֶרְחָק נָעִים, לִדְחֹף בַּתּוֹר.

מחוון הצלחה (למורה)

  • חיבוק – קודם שואלים
  • ישיבה במרחק נעים – אפשר
  • דחיפה בתור – לא מתאים

📈 מה עושים עם התוצאות: מי שטעה בחיבוק או בדחיפה – יתרגל עם המורה במשחק "העוצר והמתקרב" בפתיחת השיעור הבא; כל הכיתה חוזרת על המשפטים בבוקר במשך שבוע.

📝 שאלון – הערכה

בוחרים תשובה – המשוב מופיע מיד, ואפשר לנסות שוב.

🪞 התבוננות

חושבים וכותבים: מה למדתי, איך למדתי ומה אקח איתי.

🎡 גם גלגל ההתבוננות מתאים לסגירה.

🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות

🌱 מתקשים

  • כרטיסי מצב עם ציור בלבד והקראה של המורה
  • בסימולטור: למיין קודם לשתי קבוצות (אפשר / לא מתאים) ורק אחר כך להוסיף "קודם שואלים"
  • משפטים מצוירים על הלוח: "אפשר…?" ✋ "די-לי"
  • תרגול ראשון עם המורה לפני הזוגות

🌿 בינוניים

  • למיין את כל המצבים ולנמק בעל פה
  • להשוות את החוט שלי לחוט של חבר: של מי ארוך יותר ובכמה אורכי יד

🌳 מתקדמים

  • להמציא מצב חדש לכל אחת משלוש הקבוצות ולהסביר את הבחירה
  • להסביר למה אותו מעשה (למשל חיבוק) יכול להיות "אפשר" עם אמא ו"קודם שואלים" עם חבר מהכיתה

✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה

🔗 רב-תחומיות

קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.

📝 הערות למורה

המשחק "העוצר והמתקרב" והמשפט "די-לי" לקוחים ממערך שפ״י "מרחב אישי לך וגם לי". אם עולה בשיחה מצב של פגיעה – לא להרחיב מול הכיתה, לשוחח בנפרד ולעדכן את היועצת.

הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.