🌧️ מד הגשם של הכיתה
עונה מומלצת: חורף · חקירה כיתתית מתמשכת עם טבלה וגרף.
שאלת החקר
כמה גשם יורד אצלנו בכל שבוע, ובאילו ימים יורד הכי הרבה?
שאלות נוספות לבחירה:
- האם ביום עם הרבה עננים יורד יותר גשם?
- מה קורה לשלוליות בחצר אחרי יום עם הרבה גשם?
אפשר גם לנסח שאלה משלכם – העיקר שאפשר לבדוק אותה בתצפית או במדידה.
לפי שכבה
לְכִתּוֹת א׳–ב׳: בּוֹדְקִים כָּל בֹּקֶר כַּמָּה מַיִם יֵשׁ בַּבַּקְבּוּק, וּמְסַמְּנִים בַּקַּו.
לכיתות ג׳–ד׳: מודדים בסרגל כמה מילימטרים ירדו בכל יום ומחברים את כל הימים בשבוע.
לכיתות ה׳–ו׳: מחשבים סך הכול וממוצע לשבוע, ומשווים לנתונים של תחנה מטאורולוגית קרובה.
שלבי החקר
השערה ונימוק: לפני שמתחילים – מה אנחנו משערים שנגלה, ולמה? ______________________________
משתנים (ד׳–ו׳): משתנה שנמדד: כמות הגשם (מ״מ) · קבועים: אותו מקום, אותה שעת קריאה, אותו מד
ציוד: בקבוק שקוף עם דפנות ישרות · סרגל · סלוטייפ · כמה אבנים קטנות (שהבקבוק לא ייפול)
מהלך:
- בונים מד גשם: חותכים את החלק העליון של הבקבוק והופכים אותו למשפך (בעזרת מבוגר).
- מדביקים סרגל על הבקבוק, כשהאפס בגובה של פני המים ההתחלתיים.
- מניחים את מד הגשם במקום פתוח, רחוק מגגות ומעצים.
- בכל בוקר קוראים את הגובה במילימטרים ורושמים.
- שופכים את המים ומאפסים את המד.
💡 טיפ: מילימטר אחד של גשם פירושו ליטר מים אחד על כל מטר רבוע של הקרקע.
⚠️ בטיחות: את החיתוך של הבקבוק עושה מבוגר.
📊 הטבלה והגרף של הכיתה
🔒 נשמר אוטומטית רק בדפדפן הזה.
אחרי איסוף הנתונים
- ניתוח: מה רואים בגרף? מתי הערך הכי גבוה ומתי הכי נמוך?
- מסקנה: האם הנתונים מאששים את ההשערה שלנו או מפריכים אותה? איך אנחנו יודעים?
- התבוננות: מה היה קשה? מה היינו עושים אחרת? איזו שאלה חדשה עלתה?