🌧️ מד הגשם של הכיתה

עונה מומלצת: חורף · חקירה כיתתית מתמשכת עם טבלה וגרף.

שאלת החקר

כמה גשם יורד אצלנו בכל שבוע, ובאילו ימים יורד הכי הרבה?

שאלות נוספות לבחירה:

  • האם ביום עם הרבה עננים יורד יותר גשם?
  • מה קורה לשלוליות בחצר אחרי יום עם הרבה גשם?

אפשר גם לנסח שאלה משלכם – העיקר שאפשר לבדוק אותה בתצפית או במדידה.

לפי שכבה

לְכִתּוֹת א׳–ב׳: בּוֹדְקִים כָּל בֹּקֶר כַּמָּה מַיִם יֵשׁ בַּבַּקְבּוּק, וּמְסַמְּנִים בַּקַּו.

לכיתות ג׳–ד׳: מודדים בסרגל כמה מילימטרים ירדו בכל יום ומחברים את כל הימים בשבוע.

לכיתות ה׳–ו׳: מחשבים סך הכול וממוצע לשבוע, ומשווים לנתונים של תחנה מטאורולוגית קרובה.

שלבי החקר

השערה ונימוק: לפני שמתחילים – מה אנחנו משערים שנגלה, ולמה? ______________________________

משתנים (ד׳–ו׳): משתנה שנמדד: כמות הגשם (מ״מ) · קבועים: אותו מקום, אותה שעת קריאה, אותו מד

ציוד: בקבוק שקוף עם דפנות ישרות · סרגל · סלוטייפ · כמה אבנים קטנות (שהבקבוק לא ייפול)

מהלך:

  1. בונים מד גשם: חותכים את החלק העליון של הבקבוק והופכים אותו למשפך (בעזרת מבוגר).
  2. מדביקים סרגל על הבקבוק, כשהאפס בגובה של פני המים ההתחלתיים.
  3. מניחים את מד הגשם במקום פתוח, רחוק מגגות ומעצים.
  4. בכל בוקר קוראים את הגובה במילימטרים ורושמים.
  5. שופכים את המים ומאפסים את המד.

💡 טיפ: מילימטר אחד של גשם פירושו ליטר מים אחד על כל מטר רבוע של הקרקע.

⚠️ בטיחות: את החיתוך של הבקבוק עושה מבוגר.

📊 הטבלה והגרף של הכיתה

רק שם כיתה – בלי שמות תלמידים.

🔒 נשמר אוטומטית רק בדפדפן הזה.

אחרי איסוף הנתונים

  1. ניתוח: מה רואים בגרף? מתי הערך הכי גבוה ומתי הכי נמוך?
  2. מסקנה: האם הנתונים מאששים את ההשערה שלנו או מפריכים אותה? איך אנחנו יודעים?
  3. התבוננות: מה היה קשה? מה היינו עושים אחרת? איזו שאלה חדשה עלתה?