← לחומרי השיעור
כיתה ה׳🔢 מתמטיקה⏱️ 45 דק׳ לשיעור📋 מערך למורה

📋 חילוק במספר דו־ספרתי

📄 PDF – המערך להדפסה🧒 לחומרי השיעור בעמוד

מערך השיעור נכתב לפי מחוון פיקוח: מטרה מרכזית מדידה, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הלימה בין מטרות, פעילויות והערכה, מהלך מתוזמן ל-45 דקות עם תשובות צפויות, כרטיס יציאה והתאמה לשונות. הדפים, המשחקים והסימולטורים של השיעור נמצאים בעמוד השיעור.

🎯 מטרות השיעור

מטרה מרכזית: התלמידים/ות יפתרו תרגילי חילוק של מספר תלת־ספרתי במספר דו־ספרתי באלגוריתם החילוק הארוך, יבדקו את התוצאה בכפל (מנה × מחלק + שארית = מחולק) ויפרשו את השארית בבעיה מילולית מהקשר בית־ספרי, לאחר אומדן מקדים.

מטרות אופרטיביות

  • התלמידים/ות יאמדו את המנה לפני החישוב, בעזרת עיגול המחלק לעשרות שלמות (למשל 48 ≈ 50), ויקבעו אם התוצאה המחושבת סבירה.
  • התלמידים/ות יפתרו לפחות 4 מתוך 5 תרגילי חילוק ארוך (תרגילים 4–8 בדף העבודה) ויבדקו כל תוצאה בכפל.
  • התלמידים/ות יזהו טעות בטענת חילוק (תרגיל 9: ‎364 ÷ 14 = 24) וינמקו בעזרת כפל מדוע היא שגויה.
  • התלמידים/ות ישוו בין תרגילים שבהם השתנה המחלק (‎1,008 ÷ 36 לעומת ‎1,008 ÷ 18) בלי לחשב, וינמקו פי כמה אחת המנות גדולה מהאחרת.

🧰 חומרים ועזרים

  • העמוד האינטראקטיבי „חילוק במספר דו־ספרתי” במעגל הלמידה (math/h/long-division.html), כולל עשרת התרגילים המדורגים עם כפתור בדיקה.
  • דף העבודה להדפסה שבעמוד (עשרה תרגילים מדורגים, שאלות המשגה, התבוננות והערכה עצמית).
  • כרטיסי כפולות של המחלקים 12, 16, 24 ו־48 (לתמיכה).
  • לוח מחיק או לוח כיתה להדגמת החילוק הארוך בטבלת ערך המקום.
  • גיליון חישוב (Google Sheets או Excel) עם הפונקציות QUOTIENT ו־MOD לבדיקת תוצאות.
  • כרטיסי יציאה מודפסים.

📘 מושגי מפתח

מחולק · מחלק · מנה · שארית · אומדן · חילוק ארוך · בדיקה בכפל: מנה × מחלק + שארית = מחולק · השארית קטנה מהמחלק

📚 ידע קודם נדרש

  • לוח הכפל ושליטה בכפל מספר דו־ספרתי בחד־ספרתי.
  • חילוק במספר חד־ספרתי, כולל חילוק עם שארית.
  • ערך המקום במספרים עד 10,000.
  • הקשר ההפוך בין כפל לחילוק.

📌 עיגון בתוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים במתמטיקה לכיתות א׳–ו׳, כיתה ה׳: נושא ב. פעולות חשבון במספרים טבעיים, סעיף 2 – חילוק במספר דו־ספרתי (4 שעות), וזיקה לסעיף 3 – אומדן תוצאות של פעולות.

„התלמידים יפתרו תרגילים בהם שונה אחד המספרים - המחלק או המחולק -וידונו בהשפעת שינוי זה על התוצאה.“

מקור: משרד החינוך – תכנית לימודים במתמטיקה לכיתות א–ו, כיתה ה׳

🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה

מטרהפעילות בשיעורעדות להשגה
אומדן המנה לפני החישוב ובדיקת סבירותהתנסות: אומדן מספר האוטובוסים ל־175 תלמידים/ות (48 ≈ 50); המשגה: אומדן לפני כל הדגמהרישום האומדן לפני החישוב בדף העבודה ובכרטיס היציאה; השוואה בין האומדן לתוצאה
פתרון חילוק ארוך ובדיקה בכפלהמשגה: הדגמה (672 ÷ 16), תרגול משותף (156 ÷ 12), עבודה עצמית בתרגילים 4–8לפחות 4 מתוך 5 תשובות נכונות בתרגילים 4–8, ושורת בדיקה בכפל לצד כל תרגיל
זיהוי טעות בטענת חילוק ונימוקיישום: תרגיל 9 בדף והערכת עמיתים בזוגותהסבר כתוב: 14 × 24 = 336 ≠ 364, ולכן הטענה שגויה; המנה הנכונה 26
השוואת תרגילים בלי חישוביישום: השוואת ‎1,008 ÷ 36 ל־‎1,008 ÷ 18 ו־‎1,539 ÷ 27 ל־‎1,539 ÷ 19 (מתוך דוגמאות תוכנית הלימודים)נימוק בעל פה או בכתב: כשהמחלק קטן פי 2, המנה גדלה פי 2 (28 לעומת 56)
פירוש שארית בבעיה מילולית (מטרה מרכזית)התנסות: אוטובוסים לטיול השנתי; יישום: קבוצות ליום הספורט ותרגיל 10כרטיס היציאה: 215 תלמידים/ות, אוטובוס של 48 מקומות – התשובה 5 אוטובוסים ולא 4

🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)

  1. 1🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם5 דק׳
  2. 2🔍 התנסות12 דק׳
  3. 3💡 המשגה10 דק׳
  4. 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה12 דק׳
  5. 5🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום6 דק׳
1

🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם

5 דק׳

איתור ידע קודם בחילוק ובקשר בין כפל לחילוק, והצגת בעיית השיעור.

👩‍🏫 המורה

  1. המורה כותבת על הלוח: 144 ÷ 12 = 12 ושואלת: „איך אפשר להיות בטוחים שהתוצאה נכונה בלי לחלק שוב?”
  2. המורה מציגה את הבעיה מהעמוד: „בשכבה שלנו 175 תלמידים/ות. לטיול השנתי מזמינים אוטובוסים של 48 מקומות. כמה אוטובוסים צריך להזמין?”
  3. „לפני שמחשבים – כל אחד ואחת רושמים בדף השערה: בערך כמה אוטובוסים?”
  4. המורה מציגה את מטרת השיעור ואת קריטריוני ההצלחה על הלוח: אני אומד/ת לפני החישוב; אני מחלק/ת בחילוק ארוך; אני בודק/ת בכפל; אני מסביר/ה מה עושים עם השארית.

🧒 התלמידים

  • עונים בעל פה: 12 × 12 = 144.
  • רושמים השערה אישית למספר האוטובוסים.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: „בודקים בכפל, 12 כפול 12 זה 144.”
  • תשובה צפויה להשערה: 3 או 4 אוטובוסים.
  • תפיסה שגויה: „חילוק ו־כפל הם פעולות נפרדות, אין קשר ביניהן.” ← תגובת המורה: „אם חילקנו 144 ל־12 קבוצות של 12, כמה יהיו לנו כשנאסוף את כל הקבוצות בחזרה יחד? איזו פעולה עשינו?”
2

🔍 התנסות

12 דק׳

התנסות בחילוק במספר דו־ספרתי בדרכים לא פורמליות (כפולות, חיסור קבוצות) ומפגש ראשון עם שארית בהקשר, לפני הגדרת האלגוריתם.

👩‍🏫 המורה

  1. „עבדו בזוגות. מותר כל דרך: כפולות של 48, חיסור של אוטובוס אחרי אוטובוס, ציור. רשמו את הדרך.”
  2. המורה מסתובבת ושואלת זוגות: „כמה תלמידים/ות כבר הושבתם? כמה נשארו בלי מקום?”
  3. אחרי 7 דקות המורה מזמינה שני זוגות עם דרכים שונות להציג: זוג שרשם כפולות (48, 96, 144, 192) וזוג שחיסר 48 שוב ושוב מ־175.
  4. המורה שואלת: „מה משותף לשתי הדרכים? מה עשה כל זוג עם 31 התלמידים/ות שנשארו?”

🧒 התלמידים

  • מחשבים בזוגות: 48 × 3 = 144, ‏175 − 144 = 31; או 175 − 48 − 48 − 48 = 31.
  • משווים את התוצאה להשערה שרשמו בפתיחה.
  • מחליטים כמה אוטובוסים להזמין ומנמקים.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: „3 אוטובוסים מלאים ונשארו 31 תלמידים/ות, אז צריך 4 אוטובוסים.”
  • תפיסה שגויה: „התשובה היא 3 כי 175 ÷ 48 זה 3.” ← תגובת המורה: „ומה עם 31 התלמידים/ות שנשארו? הם נשארים בבית הספר? מה השאלה ביקשה לדעת?”
  • תפיסה שגויה: „נשארו 31, אז זה 3 ושארית 31, וצריך עוד 31 אוטובוסים.” ← תגובת המורה: „כמה מקומות יש באוטובוס אחד? האם 31 תלמידים/ות נכנסים לאוטובוס אחד?”

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • „הדרך של חיסור אוטובוס אחרי אוטובוס עבדה כאן. האם הייתם בוחרים בה גם ל־1,750 תלמידים/ות? נמקו.”
3

💡 המשגה

10 דק׳

הגדרת מרכיבי החילוק והמשגת אלגוריתם החילוק הארוך במספר דו־ספרתי, עם אומדן לפני ובדיקה בכפל אחרי.

👩‍🏫 המורה

  1. הגדרה: המורה כותבת 175 ÷ 48 = 3 (שארית 31) ומסמנת: „175 הוא המחולק, 48 הוא המחלק, 3 היא המנה, 31 היא השארית. השארית תמיד קטנה מהמחלק.”
  2. כלל הבדיקה: „מנה × מחלק + שארית = מחולק: ‏3 × 48 + 31 = 175.”
  3. אני מדגימה (I do): 672 ÷ 16. „קודם אומדן: 16 קרוב ל־20, ‏672 קרוב ל־600 או 800, לכן המנה בערך 30–40. עכשיו מחלקים לפי ערך המקום: כמה פעמים 16 נכנס ב־6 מאות? אף פעם, לכן מסתכלים על 67 עשרות. 16 × 4 = 64, רושמת 4 בעשרות, ‏67 − 64 = 3 עשרות. מורידה את ה־2 אחדות – 32. ‏16 × 2 = 32, רושמת 2 באחדות, שארית 0. המנה 42.” ובדיקה: 42 × 16 = 672. „האומדן היה 30–40 והתוצאה 42 – קרובה, סבירה.”
  4. נעשה יחד (We do): 156 ÷ 12. המורה שואלת בכל צעד: „אומדן?” „כמה פעמים 12 נכנס ב־15?” „כמה נשאר?” „מה מורידים?” – התלמידים/ות עונים והמורה רושמת: 1 עשרת, שארית 3, מורידים 6 – ‏36 ÷ 12 = 3, המנה 13. בודקים יחד: 13 × 12 = 156.
  5. עכשיו לבד (You do): „פתרו בדף את תרגילים 4 ו־5 (156 ÷ 12 כבר פתרנו, לכן התחילו ב־225 ÷ 15), רשמו אומדן לפני ובדיקה בכפל אחרי, ולחצו על בדיקה בעמוד.”

🧒 התלמידים

  • משתתפים בהדגמה המשותפת ועונים על שאלות הצעדים.
  • פותרים לבד את 225 ÷ 15 = 15 ובודקים: 15 × 15 = 225.
  • משלימים בדף את משפט ההמשגה: „אני יודע/ת ש...”.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה בהמשגה: „אני יודע/ת שהשארית קטנה מהמחלק, ושאפשר לבדוק בכפל.”
  • תפיסה שגויה: בחירת ספרת מנה גדולה מדי (למשל 67 ÷ 16 = 5) ← תגובת המורה: „כמה זה 16 × 5? האם 80 נכנס ב־67? מה זה אומר על הספרה שבחרת?”
  • תפיסה שגויה: שארית גדולה מהמחלק בשלב ביניים (למשל 67 ÷ 16 = 3, שארית 19) ← תגובת המורה: „השארית 19 גדולה מ־16 – כלומר אפשר להכניס עוד קבוצה אחת. מה המנה הנכונה?”
  • תפיסה שגויה: השמטת אפס במנה (למשל 1,224 ÷ 12 = 12 במקום 102) ← תגובת המורה: „עשו אומדן: 12 × 100 = 1,200. האם המנה יכולה להיות 12?”

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • „מדוע השארית חייבת להיות קטנה מהמחלק? מה זה אומר אם קיבלתם שארית 20 בחילוק ב־16?”
  • „איך האומדן עזר לי לזהות שהמנה צריכה להיות דו־ספרתית ולא חד־ספרתית?”
4

🛠️ יישום – ביצועי הבנה

12 דק׳

ביצוע הבנה: תרגול מדורג, זיהוי טעות, השוואה בלי חישוב ופירוש שארית בהקשר חדש (יום הספורט).

👩‍🏫 המורה

  1. „עבדו בדף העבודה ובעמוד: תרגילים 6–9 לכולם. מי שמסיים/ת – תרגיל 10 ומשימת יום הספורט.”
  2. משימת יום הספורט (על הלוח): „ביום הספורט 175 תלמידים/ות מתחלקים לקבוצות של 24. כמה קבוצות מלאות יהיו? מה מציעים לעשות עם התלמידים/ות שנשארו? האם פתרון של ‚עוד קבוצה’ מתאים כאן כמו באוטובוסים?”
  3. אחרי 6 דקות: בדיקת עמיתים בזוגות – „החליפו דפים ובדקו בכפל את תרגילים 7–9 של בן/בת הזוג. סמנו V או שאלה, לא תיקון.”
  4. השוואה לכל הכיתה (מתוך דוגמאות תוכנית הלימודים): „בלי לחשב – מה גדול יותר: ‎1,008 ÷ 36 או ‎1,008 ÷ 18? ופי כמה?”
  5. טכנולוגיה: המורה מקרינה גיליון חישוב ומקלידה ‎=QUOTIENT(253,20) ו־‎=MOD(253,20): „הגיליון נותן 12 ו־13. האם הוא מסכים עם החישוב שלכם בתרגיל 8?”

🧒 התלמידים

  • פותרים: 17 × 14 = 238; ‏348 ÷ 12 = 29; ‏253 ÷ 20 = 12 שארית 13; בתרגיל 9 מזהים ש־14 × 24 = 336, לכן הטענה שגויה והמנה הנכונה 26.
  • פותרים את משימת יום הספורט: 24 × 7 = 168, שארית 7 – שבע קבוצות מלאות ושבעה תלמידים/ות שמצטרפים לקבוצות קיימות או משמשים שופטים/ות.
  • בודקים זה לזה בכפל ומסמנים.
  • משווים בלי חישוב ומנמקים.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה בהשוואה: „‏1,008 ÷ 18 גדול יותר, פי 2, כי 18 קטן פי 2 מ־36 – כל קבוצה קטנה פי 2, אז יש פי 2 קבוצות.” (28 לעומת 56)
  • תשובה צפויה בתרגיל 10: 18 × 11 + 5 = 203.
  • תפיסה שגויה: „מחלק גדול יותר נותן מנה גדולה יותר.” ← תגובת המורה: „אם מחלקים 1,008 סוכריות לקבוצות של 36 או לקבוצות של 18 – מתי יהיו יותר קבוצות?”
  • תפיסה שגויה: „ביום הספורט צריך 8 קבוצות, כמו באוטובוסים.” ← תגובת המורה: „קבוצה של 7 תלמידים/ות מול קבוצות של 24 – האם זה הוגן במשחק? השארית מתפרשת לפי ההקשר.”

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • „באוטובוסים עיגלנו את המנה למעלה, ביום הספורט לא בהכרח. מה בבעיה קובע מה עושים עם השארית?”
  • „בלי לחשב: פי כמה ‎1,008 ÷ 18 גדול מ־‎1,008 ÷ 36? הסבירו מדוע.”
5

🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום

6 דק׳

סיכום, התבוננות והערכה מעצבת של המטרה המרכזית.

👩‍🏫 המורה

  1. „מה ארבעת הצעדים שלנו בחילוק במספר דו־ספרתי?” (אומדן – חילוק ארוך – בדיקה בכפל – פירוש השארית).
  2. התבוננות מהדף: „באיזה שלב בדקתם את המנה בכפל? איך תזהו שארית שאינה אפשרית?”
  3. „סמנו הערכה עצמית 1–4 בעמוד, ופתרו את כרטיס היציאה לבד.”

🧒 התלמידים

  • עונים על שאלות ההתבוננות בדף.
  • מסמנים הערכה עצמית 1–4.
  • פותרים את כרטיס היציאה ומגישים.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: „שארית שאינה אפשרית היא שארית שגדולה מהמחלק או שווה לו.”
  • תפיסה שגויה: „בדקתי בכפל רק את המנה, בלי השארית.” ← תגובת המורה: „נסו: 12 × 20 = 240, ו־253? מה חסר כדי להגיע למחולק?”

🎟️ כרטיס יציאה

בשכבה 215 תלמידים/ות. כל אוטובוס מכיל 48 מקומות. (1) רשמו אומדן. (2) חשבו בחילוק ארוך ובדקו בכפל. (3) כמה אוטובוסים צריך להזמין? הסבירו מה עשיתם עם השארית.

מחוון הצלחה

  • אומדן סביר לפני החישוב (בערך 4, לפי 215 ÷ 50).
  • חישוב נכון ובדיקה: 215 ÷ 48 = 4 שארית 23; ‏4 × 48 + 23 = 215.
  • פירוש נכון של השארית: 5 אוטובוסים, כי 23 תלמידים/ות צריכים אוטובוס נוסף.

📈 מה עושים עם התוצאות: בתחילת השיעור הבא המורה ממיינת את הכרטיסים לשלוש קבוצות: מי שטעו באלגוריתם יעבדו עם כרטיסי כפולות ותרגילים פתורים למחצה; מי שחישבו נכון אך ענו 4 אוטובוסים יעבדו על סדרת בעיות שארית בהקשרים שונים (עיגול למעלה, התעלמות מהשארית, השארית היא התשובה); מי שעמדו בשלושת הקריטריונים יעברו לחילוק של מספר ארבע־ספרתי ולחדר הבריחה שבעמוד.

🎚️ התאמה לשונות

🌱 תמיכה

  • כרטיס כפולות של המחלק (למשל 48, 96, 144, 192, 240) שמונח ליד הדף, לבחירת ספרת המנה בלי ניחוש.
  • תרגילים פתורים למחצה בטבלת ערך המקום (מאות–עשרות–אחדות), שבהם התלמיד/ה משלימים צעד אחד בכל פעם, לפני האלגוריתם המלא.
  • כרטיס צעדים קבוע על השולחן: אומדן ← כמה פעמים נכנס? ← כופלים ← מחסרים ← מורידים ספרה ← בודקים בכפל.
  • בנק מילים עם דוגמה: מחולק, מחלק, מנה, שארית.

🌿 ליבה

  • תרגילים 4–9 בעמוד ובדף העבודה, עם אומדן ובדיקה בכפל לכל תרגיל.
  • משימת יום הספורט ופירוש השארית.

🌳 העשרה

  • תרגיל 10 והכללה: „כתבו את כל המספרים שבחילוק ב־18 נותנים מנה 11. מה המספר הקטן ביותר והגדול ביותר? מדוע יש בדיוק 18 כאלה?” (198 עד 215).
  • צרו בעיה מילולית אחת שבה מעגלים את המנה למעלה ואחת שבה מתעלמים מהשארית, והסבירו מה בהקשר קובע זאת.
  • בגיליון חישוב: בנו טבלה שבה המחלק משתנה (12, 24, 48) והמחולק קבוע (1,008 או 576), וכתבו כלל על הקשר בין שינוי המחלק לשינוי המנה.

✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה

🔗 רב-תחומיות