היום תבנו רשת מזון לחצר בית הספר מתוך תצפית או תמונות.
איך שינוי במים או בצמחים עשוי להשפיע על צרכנים במערכת?
1. קראו את הדוגמה. 2. כתבו תשובה לכל תרגיל.
דוגמה: צמח → חגב → ציפור. חץ מציין מעבר אנרגיה מן הנאכל אל האוכל.
אני יודע/ת ש...
איזה חץ ברשת היה קשה לכם לנמק?
מה עוד תצטרכו למדוד לפני שתסיקו מסקנה על שינוי בחצר?
הערכה עצמית: בחרו 1–4: ○ 1 ○ 2 ○ 3 ○ 4
פרקטיקה: ג׳יגסו רשת מזון ודיון מבוסס ראיות · פתיחה אישית 5 דק׳; שיתוף בזוגות 10 דק׳; תרגול 15 דק׳; המשגה והתבוננות 10 דק׳.
תמיכה: כרטיסי יצור/גורם דומם וחיצים מוכנים המצביעים מן הנאכל אל האוכל.
העשרה: הציעו שתי דרכים שבהן שינוי בכמות המים עשוי להשפיע על המערכת, וציינו מה עדיין אינו ודאי.
מערכת אקולוגית כוללת יצורים וגורמים דוממים; קשרי הזנה, וגם גורמים כמו מים, מקשרים ביניהם, ושינוי אחד עשוי להשפיע על אחרים.
הערכת תשובות פתוחות: קבלו נימוק מדעי נכון גם בניסוח אחר; המודלים לעיל אינם מפתח בלעדי.
שאלת חקר: כיצד שינוי בכמות המים או באוכלוסיית הצמחים עשוי להשפיע על קשרי ההזנה בחצר בית הספר?
מטרות: להבחין בגורמי סביבה, לזהות סוגי יחסי גומלין, לייצג מארג מזון ולהציע חקר בטוח שאינו פוגע בבעלי חיים.
בטיחות וחומרים: תצלומי חצר, כרטיסי יצורים מנייר, סרגל למדידת צל, טבלת תצפית ועט. אין לגעת בצמחים או בחרקים. תצפית/צילום מרחוק בלבד: אין לגעת, לאסוף או לקטוף צמחים ובעלי חיים בגלל רעילות אפשרית ואלרגיות. יציאה לחצר לפי חוזר מנכ״ל והנחיות בית הספר; ניסוי במגש חול נקי – בפיקוח מבוגר ובלי לשאוף אבק.
① פתיחה · חשוב–התייעץ–שתף (8 דק׳): פתיחה: סמנו בצילום החצר שני גורמים חיים ושני גורמים שאינם חיים. שאלת החקר שלי: __________
② התנסות · חקר מבוסס מקום (18 דק׳): התנסות: השלימו 3 תצפיות מרחוק: אזור, אור/צל, מספר הופעות של יצור. מה נשמר קבוע? __________
③ המשגה · שיחת עמיתים (12 דק׳): המשגה: ציירו חצים לפי מעבר האנרגיה: עשב → חגב → דרור; הוסיפו עשב → ארנבת → שועל. סמנו הדדיות או תחרות בדוגמה נוספת.
④ יישום · ראש–לב–ידיים (35 דק׳): יישום: תכננו לוח תצפית ללא מגע. חשבו נקודות × שבועות = מספר תצפיות: ___ × ___ = ___. ציינו גורם נוסף לבדיקה.
⑤ סגירה · הערכה עצמית (12 דק׳): סגירה: אם כמות העשב ירדה, כתבו השערה זהירה: ״עשוי… משום…״ ואיזה נתון דרוש לבדיקתה.
קודש: בראשית ב, טו: ״וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה״ — פתיחה ערכית לדיון באחריות לסביבה (בהקשרו: הגן), לא טענה או ראיה מדעית.
מדעים: גורמים חיים ושאינם חיים, יחסי הזנה והדדיות, תחרות וטפילות.
מתמטיקה: טבלת תצפיות והשוואת ספירות; אין להסיק סיבה מכמות אחת.
היסטוריה: רייצ׳ל קרסון פרסמה את ״אביב דומם״ ב־1962 והתריעה על שימוש בלתי זהיר בחומרי הדברה ועל השפעתו על הקשרים במערכות החיים. מקור: שירות הפארקים הלאומיים בארה״ב (NPS).
הנדסה: תכנון לוח תצפית ומיקום מצלמה/סרגל צל בלי לגעת ביצורים.
English: ecosystem · organism · habitat · sunlight · water · food chain · food web · mutualism (מערכת אקולוגית, יצור, בית גידול, שמש, מים, שרשרת מזון, מארג מזון, הדדיות).
מגזין לילדים: מכינים גיליון ״מי קשור למי בחצר?״: שרטטו שני חצים מן המזון אל האוכל, הוסיפו ספירת תצפית והבדילו בין שינוי אפשרי לוודאות.
מקור מפרט: מפרט מדע וטכנולוגיה כיתה ו׳ תשפ״ז, נושא משנה ״יחסי גומלין בין יצורים ובינם לבין סביבתם״; יחסי יצורים–סביבה, תחרות, הדדיות, טפילות, שרשראות מזון ומארגי מזון. | קודש: בראשית ב, טו (נוסח הפסוק); הקישור הסביבתי הוא דיון ערכי, לא הסבר מדעי. | היסטוריה: https://www.nps.gov/places/000/information-panel-through-the-eyes-of-a-scientist.htm
פתיחה: סמנו בצילום החצר שני גורמים חיים ושני גורמים שאינם חיים. שאלת החקר שלי: __________
התנסות: השלימו 3 תצפיות מרחוק: אזור, אור/צל, מספר הופעות של יצור. מה נשמר קבוע? __________
| ניסוי | משתנה ששינינו | מה שמרנו קבוע? | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 1 | |||
| 2 |
המשגה: ציירו חצים לפי מעבר האנרגיה: עשב → חגב → דרור; הוסיפו עשב → ארנבת → שועל. סמנו הדדיות או תחרות בדוגמה נוספת.
יישום: תכננו לוח תצפית ללא מגע. חשבו נקודות × שבועות = מספר תצפיות: ___ × ___ = ___. ציינו גורם נוסף לבדיקה.
מדדתי: _________ ; אשפר רכיב/שיטה: _________ .
סגירה: אם כמות העשב ירדה, כתבו השערה זהירה: ״עשוי… משום…״ ואיזה נתון דרוש לבדיקתה.
🏫 בבית הספר: בוחנים תמונות או תצפית מרחוק על חצר בית הספר: צל, צמחים, חרקים וציפורים. מה משתנה בין אזור מוצל לאזור מואר?
העשב, האור, המים והציפורים הם לא רשימת שכנים — הם רשת קשרים שאפשר לחקור בזהירות.
אור ומים הם גורמים שאינם חיים. הצמח משתמש באנרגיית האור כדי לייצר מזון, והוא תלוי גם במים. חגב עשוי לאכול צמח, ודרור עשוי לאכול חגב. בתרשים נשרטט עשב → חגב → דרור: החץ מראה אל מי עוברת האנרגיה.
מארג מזון מחבר כמה שרשראות מזון. אם כמות העשב תרד, הדבר עשוי להשפיע על יצורים הנשענים עליו, אבל אי אפשר לקבוע כמה ישתנו החגבים או הציפורים בלי לדעת מה עוד אכלו, מה מזג האוויר ומה קרה בזמן הזה.
כיצד בודקים? מצלמים מרחוק מאותה נקודה במשך כמה שבועות, רושמים מים/צל וסופרים הופעות של יצורים. לא נוגעים בצמחים ובחרקים ולא אוספים אותם. טבלת מדידות טובה עוזרת לזהות דפוס, אך אינה מוכיחה לבדה סיבה.
חידת החץ: סמנו כיוון אנרגיה נכון: א. דרור → חגב; ב. חגב → דרור. כתבו מדוע: __________
ציירו עוד ענף למארג: עשב → ארנבת → שועל. כעת כתבו השערה זהירה על שינוי בכמות העשב.
מילון אנגלית קצר:
קישור לקודש בהקשר ערכי בלבד: בראשית ב, טו (נוסח הפסוק); הקישור הסביבתי הוא דיון ערכי, לא הסבר מדעי.