← לחומרי השיעור
כיתה ו׳🏃 חנ״ג⏱️ 45 דק׳ לשיעור📋 מערך למורה

📋 אנרגיה, זווית ומרחק בזריקה

📄 PDF – המערך להדפסה🧒 לחומרי השיעור בעמוד

מערך השיעור נכתב לפי מחוון פיקוח: מטרה מרכזית מדידה, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הלימה בין מטרות, פעילויות והערכה, מהלך מתוזמן ל-45 דקות עם תשובות צפויות, כרטיס יציאה והתאמה לשונות. הדפים, המשחקים והסימולטורים של השיעור נמצאים בעמוד השיעור.

🎯 מטרות השיעור

מטרה מרכזית: התלמידים/ות יתכננו ויבצעו ניסוי הוגן שבודק את השפעת זווית השחרור על מרחק הזריקה של כדור רך. בניסוי ישמרו על גורמים קבועים ויבצעו שלושה ניסיונות לכל זווית. על סמך החציון שימדדו ישוו בין הזוויות, ויסבירו את התוצאה במונחי אנרגיית תנועה ואנרגיית גובה.

מטרות אופרטיביות

  • התלמידים/ות יזהו בניסוי את הגורם המשתנה (זווית השחרור) ואת הגורם הנמדד (מרחק). הם ימנו לפחות שני גורמים שיש לשמור קבועים: אותו כדור, אותו קו זריקה, אותו זורק/ת ואותה דרך זריקה.
  • התלמידים/ות ימדדו במטר מתגלגל שלוש זריקות לכל אחת משלוש זוויות (נמוכה, בינונית, גבוהה). הם ירשמו את התוצאות בטבלה ויחשבו חציון וטווח לכל זווית.
  • התלמידים/ות ישוו את תוצאות הקבוצה לתוצאות הסימולטור, וינמקו מדוע 45° אינה מבטיחה תמיד את המרחק הגדול ביותר.
  • התלמידים/ות יסבירו במשפט אחד או שניים מה קורה לאנרגיה של הכדור לאורך המסלול: אנרגיית תנועה הופכת בחלקה לאנרגיית גובה וחוזרת להיות אנרגיית תנועה. כמו כן יסבירו שבנקודה הגבוהה ביותר הכדור עדיין נע קדימה.

🧰 חומרים ועזרים

  • כדורים רכים (כדור ספוג), כדור זהה לכל קבוצה
  • מטר מתגלגל וקונוסים לסימון קו הזריקה ואזור הנחיתה
  • כרטיסי זווית מודפסים: שרטוט של זרוע וכדור בזווית נמוכה (כ־20°), בינונית (כ־45°) וגבוהה (כ־70°)
  • טבלת רישום לקבוצה: זווית | ניסיון 1 | ניסיון 2 | ניסיון 3 | חציון | טווח
  • דף העבודה של העמוד: הדוגמה ועשרת התרגילים המדורגים, המשגה, התבוננות והערכה עצמית 1–4
  • הסימולטור שבעמוד. חלופה: PhET – Projectile Motion של אוניברסיטת קולורדו, HTML5, פועל בדפדפן
  • כרטיסי תפקיד: מדענית, מהנדס, טכנולוגית, מתמטיקאי
  • לוח או מסך להצגת נתוני הכיתה

⚠️ זורקים רק כדור רך, רק אל אזור נחיתה ריק ומסומן ורק באישור המורה. אין אדם מול הזורק/ת או באזור הנחיתה בזמן זריקה. מודדים רק אחרי שכל הכדורים נעצרו ובאות מהמורה. מי שאינו/ה זורק/ת משתתף/ת כמודד/ת, כרושם/ת או בגלגול כדור.

📘 מושגי מפתח

זווית שחרור · מרחק זריקה · גורם משתנה · גורם קבוע · ניסוי הוגן · השערה · חציון · טווח · אנרגיית תנועה · אנרגיית גובה · מסלול מעוף

📚 ידע קודם נדרש

  • זריקת כדור ביד אחת מעל הכתף, בתנועה מבוקרת
  • מדידת אורך במטרים בעזרת מטר מתגלגל
  • מושג הזווית ומדידת זוויות במעלות (30°, 45°, 90°)
  • חישוב ממוצע; היכרות ראשונית עם סידור נתונים לפי גודל
  • אנרגיה כיכולת לגרום לתנועה או לשינוי (מדע וטכנולוגיה)

📌 עיגון בתוכנית הלימודים

חינוך גופני, תוכנית הלימודים לכיתות ג׳–ו׳: אתלטיקה קלה (זריקות), שליטה בכדור, הכרת גורמי התנועה ובטיחות. קטעי המקור שהתקבלו מוצגים בקידוד פגום ואינם קריאים, ולכן לא ניתן להעתיק מהם ציטוט מילולי מדויק. המורה תשלים ציטוט מן המסמך הרשמי שבקישור.

מקור: משרד החינוך – תוכנית הלימודים בחינוך גופני

🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה

מטרהפעילות בשיעורעדות להשגה
זיהוי גורם משתנה, גורם נמדד וגורמים קבועיםהתנסות: תכנון הניסוי בקבוצה לפי כרטיסי התפקיד. המשגה: הגדרת "ניסוי הוגן" ותרגיל 6 בדףתרגיל 6, שאלת ההתבוננות "איזה גורם נשאר קבוע בהשוואה?" וסעיף ב׳ בכרטיס היציאה
מדידה ורישום, חישוב חציון וטווחהתנסות: 9 זריקות לקבוצה ומדידה. המשגה: הדגמה ותרגול של חציון וטווח (תרגילים 4, 5, 7)טבלת הקבוצה המלאה, ובה חציון וטווח נכונים לכל זווית
השוואה לסימולטור ונימוק מדוע 45° אינה מבטיחה מרחק מרבייישום: השוואה בין נתוני הקבוצה לנתוני הסימולטור, תרגיל 8תשובה כתובה לתרגיל 8 הכוללת לפחות נימוק אחד: גובה השחרור, התנגדות האוויר או מהירות זריקה שונה בכל זווית
הסבר שינויי האנרגיה לאורך המסלולהמשגה: הדגמת מסלול הכדור ושיח על אנרגיה. יישום: תיאור המסלול בסימולטורסעיף ג׳ בכרטיס היציאה ומשפט ההמשגה "אני יודע/ת ש..."

🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)

  1. 1🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם5 דק׳
  2. 2🔍 התנסות12 דק׳
  3. 3💡 המשגה10 דק׳
  4. 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה12 דק׳
  5. 5🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום6 דק׳
1

🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם

5 דק׳

איתור ידע קודם, ניסוח שאלת החקר והשערה, תדריך בטיחות

👩‍🏫 המורה

  1. מעמידה את התלמידים/ות בחצי עיגול ליד קו הזריקה ומחזיקה כדור רך: "היום אתם חוקרים. שאלת החקר שלנו: איך זווית השחרור משפיעה על מרחק המעוף של כדור רך כששאר התנאים דומים?"
  2. זורקת פעמיים: פעם כמעט ישר קדימה ופעם גבוה מאוד. שואלת: "איזו זריקה הגיעה רחוק יותר? מה, לדעתכם, הזווית שתביא למרחק הגדול ביותר? כתבו השערה במשפט אחד."
  3. תדריך בטיחות ממוקד: "זורקים רק כדור רך, רק אל האזור הריק ורק באישורי. אין אף אחד מול הזורק/ת. מודדים רק אחרי שכל הכדורים נעצרו."
  4. מחלקת כרטיסי תפקיד לקבוצות של ארבעה, ומציגה על הלוח את קריטריוני ההצלחה של השיעור.

🧒 התלמידים

  • מתבוננים/ות בהדגמה
  • כותבים/ות השערה על גב טבלת הרישום: "אני משער/ת שבזווית ___ הכדור יגיע הכי רחוק, כי ___"
  • מקבלים/ות תפקיד בקבוצה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "הכי גבוה, כי הכדור נמצא הכי הרבה זמן באוויר." ← תגובת המורה: "זמן באוויר הוא רעיון טוב. נבדוק אם יותר זמן באוויר פירושו גם יותר מרחק קדימה."
  • תשובה צפויה: "הכי ישר, כי כל הכוח הולך קדימה." ← תגובת המורה: "גם זו השערה שאפשר לבדוק. מה יקרה לכדור שנזרק כמעט ישר?"
2

🔍 התנסות

12 דק׳

התנסות במדידה לפני הגדרת המושגים: ביצוע ניסוי בשלוש זוויות

👩‍🏫 המורה

  1. "לפני שאתם זורקים, החליטו בקבוצה: מה משנים? מה מודדים? מה שומרים זהה בכל הזריקות? המדענית כותבת את התנאים הקבועים."
  2. מאשרת לכל קבוצה את תוכנית הבטיחות של המהנדס: קו זריקה מסומן בקונוסים ואזור נחיתה ריק.
  3. "כל קבוצה מבצעת שלושה ניסיונות לכל זווית לפי כרטיסי הזווית, תשע זריקות בסך הכול. אותו זורק/ת ואותו כדור."
  4. מסתובבת בין הקבוצות ושואלת: "למה הזריקה השנייה בזווית הגבוהה יצאה שונה מהראשונה? האם השתנה משהו חוץ מהזווית?"

🧒 התלמידים

  • מתכננים/ות: מנסחים/ות גורם משתנה, גורם נמדד ותנאים קבועים
  • זורקים/ות, מודדים/ות במטר מתגלגל רק אחרי עצירת הכדור, ורושמים/ות בטבלה
  • תלמיד/ה שאינו/ה זורק/ת: מודד/ת, רושם/ת, או מגלגל/ת כדור בזוויות הטיה שונות

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תפיסה שגויה: "אם זריקה אחת יצאה חלשה, נחליף זורק/ת." ← תגובת המורה: "אם נחליף זורק/ת, מה עוד השתנה מלבד הזווית? האם ההשוואה תישאר הוגנת?"
  • תצפית צפויה: הזריקות בזווית הגבוהה עלו גבוה ונחתו קרוב. הזריקות בזווית הנמוכה פגעו מהר בקרקע.

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • השוואה: "במה שונים המסלולים של שלוש הזוויות? תארו את מה שראיתם."
3

💡 המשגה

10 דק׳

הגדרה והמשגה: ניסוי הוגן, חציון וטווח, אנרגיה לאורך המסלול

👩‍🏫 המורה

  1. הגדרה, לאחר ההתנסות: "מה שעשיתם נקרא ניסוי הוגן: משנים גורם אחד בלבד, זווית השחרור, ושומרים את כל השאר קבוע. כך אפשר לייחס את ההבדל במרחק לזווית."
  2. אני מדגימה: "בזווית 30° מדדתי 4, 6, 5 מטרים. אני מסדרת לפי גודל: 4, 5, 6. החציון הוא המספר האמצעי, 5 מטרים. הטווח הוא הגדול פחות הקטן: 6 פחות 4, כלומר 2 מטרים. טווח קטן אומר שהזריקות היו עקביות."
  3. נעשה יחד: פותרים יחד את תרגילים 4 ו־5 בדף (הפרש של מטר אחד בין 4 מ׳ ל־5 מ׳), ואחר כך את תרגיל 7 (ממוצע של 4, 5, 6 הוא 5). "מתי כדאי חציון ולא ממוצע? כשאחת הזריקות יצאה חריגה, למשל כשהכדור החליק מהיד."
  4. עכשיו לבד: "חשבו חציון וטווח לכל זווית בטבלה של הקבוצה שלכם."
  5. אנרגיה: מסמנת בתנועת יד את מסלול הכדור. "השרירים מעניקים לכדור אנרגיית תנועה. בעלייה חלק ממנה הופך לאנרגיית גובה, והכדור מאט. בירידה אנרגיית הגובה הופכת שוב לאנרגיית תנועה. בזריקה גבוהה רוב האנרגיה מושקעת בעלייה למעלה, ובזריקה נמוכה הכדור נוחת מהר מדי."

🧒 התלמידים

  • משתתפים/ות בפתרון המשותף
  • מחשבים/ות חציון וטווח לנתוני הקבוצה
  • משלימים/ות בדף את משפט ההמשגה "אני יודע/ת ש..."

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תפיסה שגויה: "בנקודה הכי גבוהה הכדור עוצר לרגע." ← תגובת המורה: "בזריקה ישר למעלה, כן. אבל בזריקה שלנו הכדור ממשיך לנוע קדימה גם בשיא. אחרת היה נופל ישר למטה. ההתקדמות קדימה לא נעצרת."
  • תפיסה שגויה: "חציון זה אותו דבר כמו ממוצע." ← תגובת המורה: "בנתונים 4, 5, 6 שניהם יוצאים 5. נבדוק את 4, 5 ו־12: מה הממוצע? מה החציון? איזה מהם מתאר טוב יותר את רוב הזריקות?"

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • הכללה: "מה משותף לזריקה נמוכה מדי ולזריקה גבוהה מדי? למה שתיהן מגיעות פחות רחוק?"
  • נימוק: "למה צריך שלושה ניסיונות ולא מספיק אחד?"
4

🛠️ יישום – ביצועי הבנה

12 דק׳

ביצוע הבנה: השוואה לסימולטור והעברה של תכנון הניסוי להקשר חדש

👩‍🏫 המורה

  1. מציגה את הסימולטור (PhET – Projectile Motion) ומעמידה את גובה השיגור על 0 בלי התנגדות אוויר: "הטכנולוגית מפעילה. בדקו 20°, 45° ו־70° באותה מהירות. מה יצא?"
  2. "עכשיו הפעילו התנגדות אוויר והגביהו את נקודת השחרור לגובה הכתף. האם 45° עדיין מנצחת?"
  3. "פתרו את תרגיל 8: נמקו למה אי אפשר להבטיח ש־45° תביא תמיד למרחק הגדול ביותר. היעזרו בסימולטור ובנתונים שלכם."
  4. "תרגילים 9 ו־10: המתמטיקאי משרטט תרשים עמודות של חציון המרחק בכל זווית. אחר כך תכננו בדיקה חדשה בלי לזרוק בפועל: איך הייתם בודקים אם כדור כבד יותר מגיע רחוק יותר? מה ישתנה ומה יישאר קבוע?"

🧒 התלמידים

  • מפעילים/ות את הסימולטור ורושמים/ות מרחקים
  • משווים/ות בין נתוני הסימולטור לחציון של הקבוצה
  • פותרים/ות את תרגילים 8–10 בדף
  • מתכננים/ות ניסוי חדש: גורם משתנה, גורם נמדד, גורמים קבועים, מספר ניסיונות

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "בסימולטור, בגובה 0 ובלי אוויר, 45° הגיעה הכי רחוק. אצלנו הזווית הבינונית ניצחה, אבל בפער קטן."
  • תפיסה שגויה: "הנתונים שלנו שגויים כי לא יצא בדיוק כמו בסימולטור." ← תגובת המורה: "הסימולטור מתאר תנאים מסוימים. אצלנו הכדור משתחרר מגובה הכתף, יש אוויר, והזווית ביד אינה מדויקת. ההבדל מלמד אותנו על הגורמים, הוא לא טעות."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • הסקה: "מה אפשר להסיק כשהטווח בזווית מסוימת גדול מאוד?"
  • העברה להקשר חדש: תכנון ניסוי הוגן לבדיקת השפעת משקל הכדור (תרגיל 10)
  • הערכה: "איזה מקור מתאים יותר להחלטה על זריקה במגרש, הסימולטור או הנתונים שלכם? נמקו."
5

🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום

6 דק׳

סיכום, התבוננות וכרטיס יציאה

👩‍🏫 המורה

  1. "מי הייתה ההשערה שלו/ה נכונה? מי שינה/תה את דעתו/ה, ובעקבות איזו ראיה?"
  2. מבקשת לענות על שאלות ההתבוננות בדף: "איזה גורם נשאר קבוע בהשוואה?" ו"איך שמרתם על בטיחות לפני מדידה?" ולבחור הערכה עצמית 1–4.
  3. מחלקת כרטיס יציאה ומזכירה את קריטריוני ההצלחה שעל הלוח.

🧒 התלמידים

  • משתפים/ות בקצרה
  • עונים/ות על שאלות ההתבוננות ובוחרים/ות הערכה עצמית
  • ממלאים/ות כרטיס יציאה ומחזירים/ות ציוד

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "שמרנו קבוע את הכדור, את הזורק ואת הקו. שינינו רק את הזווית."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • התבוננות: "מה הייתם משנים בניסוי כדי שהתוצאות יהיו אמינות יותר?"

🎟️ כרטיס יציאה

קבוצה מדדה (במטרים): בזווית 20° – 3, 4, 4; בזווית 45° – 6, 5, 7; בזווית 70° – 3, 2, 3. א. חשבו את החציון בכל זווית. ב. כתבו שני גורמים שהקבוצה הייתה צריכה לשמור קבועים כדי שההשוואה תהיה הוגנת. ג. הסבירו מה קורה לאנרגיה של הכדור בזריקה בזווית 70° ולמה הוא נוחת קרוב.

מחוון הצלחה

  • החציונים נכונים: 4, 6 ו־3 מטרים
  • צוינו שני גורמים קבועים מתאימים, למשל אותו כדור, אותו זורק/ת או אותו קו זריקה
  • ההסבר מזכיר שבזריקה גבוהה חלק גדול מאנרגיית התנועה הופך לאנרגיית גובה, כך שנשאר פחות להתקדמות קדימה

📈 מה עושים עם התוצאות: המורה ממיינת את הכרטיסים לשלוש קבוצות: עמדו בשלושת הקריטריונים, טעו בחציון, ולא זיהו גורמים קבועים. בשיעור הבא: קבוצה שטעתה בחציון מתרגלת סידור נתונים בעזרת קונוסים ממוספרים במגרש. קבוצה שלא זיהתה גורמים קבועים מנתחת שני ניסויים, אחד הוגן ואחד לא הוגן. הקבוצה המתקדמת מבצעת את הניסוי שתכננה לבדיקת משקל הכדור.

🎚️ התאמה לשונות

🌱 תמיכה

  • טבלת רישום שבה עמודות החציון והטווח מסומנות בצבע, ובצידה דוגמה פתורה: 4, 5, 6 ← חציון 5, טווח 2
  • בנק מילים על כרטיס: גורם משתנה, גורם נמדד, גורם קבוע, חציון, טווח, אנרגיית תנועה, אנרגיית גובה
  • משימה מפורקת לשלבים: 1. סדרו את המספרים. 2. הקיפו את האמצעי. 3. חסרו את הקטן מהגדול
  • השתתפות בלי זריקה: גלגול כדור או תפקיד מודד/ת. אפשר גם להשוות בישיבה בעזרת טבלת זווית–מרחק מדומה מתוך הדף

🌿 ליבה

  • ביצוע הניסוי בשלוש זוויות, חישוב חציון וטווח ותרגילים 1–8 בדף

🌳 העשרה

  • בסימולטור: חפשו את הזווית שמביאה למרחק הגדול ביותר כשנקודת השחרור בגובה 1.5 מ׳ ויש התנגדות אוויר. נמקו מדוע היא קטנה מ־45°
  • השוו ממוצע לחציון בכל זווית, וזהו גורמים מתערבים שלא נשלטו בניסוי, כגון רוח או עייפות. הציעו דרך לצמצם אותם
  • תכננו את השיפור של מתקן הזריקה בשיעור הבא: איך לסמן זווית שחרור מדויקת יותר, למשל בעזרת חבל מתוח בגובה קבוע

✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה

🔗 רב-תחומיות