מערך השיעור נכתב לפי מחוון פיקוח: מטרה מרכזית מדידה, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הלימה בין מטרות, פעילויות והערכה, מהלך מתוזמן ל-45 דקות עם תשובות צפויות, כרטיס יציאה והתאמה לשונות. הדפים, המשחקים והסימולטורים של השיעור נמצאים בעמוד השיעור.
🎯 מטרות השיעור
מטרה מרכזית: התלמידים/ות יתכננו מערך מחקר קצר להשוואת קצב הנשימה במנוחה ולאחר תנועה מתונה (שאלת חקר, השערה, גורם משתנה, גורמים קבועים ומספר מדידות), ישוו את התוצאות באמצעות חישוב הפרש וגרף עמודות, ויסבירו את השינוי בעזרת תפקיד החמצן בגוף. הנתונים יהיו אישיים או נתוני הדגמה, לפי בחירת התלמיד/ה.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים/ות יתארו לפחות שני שינויים חיצוניים בגוף בזמן שאיפה ונשיפה (התרחבות והתכווצות בית החזה, עליית הבטן וירידתה) על סמך תצפית בגופם ובדגם הריאה מנייר.
- התלמידים/ות יסדרו בסדר הנכון את מסלול האוויר: אף/פה ← קנה הנשימה ← סמפונות ← ריאות ← נאדיות ריאה. הם/ן גם יציינו לאיזה כיוון עוברים החמצן והפחמן הדו-חמצני בין האוויר לדם.
- התלמידים/ות יחשבו את ההפרש בין קצב הנשימה במנוחה לקצב לאחר פעילות ביחידה ״נשימות בדקה״, ויציגו את שני המצבים בגרף עמודות.
- התלמידים/ות ינמקו מדוע מסקנה שמבוססת על מדידה אחת של ילד/ה אחד/ת מוגבלת, ויציעו דרך לשפר את המחקר (כמה מדידות, כמה משתתפים/ות, ממוצע).
🧰 חומרים ועזרים
- העמוד ״חוקרים נשימה״ באתר: הדוגמה (16 ו־24 נשימות בדקה) ועשרת התרגילים המדורגים עם כפתור ״בדיקה״.
- דף העבודה להדפסה מתוך העמוד (טבלת זמן–מספר נשימות עם נתונים מומצאים) ומפתח למורה.
- דגם ריאה מנייר לפי ההוראות בעמוד: שתי צורות ריאה מקופלות ופס נייר שנפתח ונסגר ביניהן.
- שעון עצר: שעון בכיתה או טיימר מוקרן.
- עלון ״שלוש עובדות בכיס״ מתוך העמוד.
- בלוק ״המשגה״ ובלוק ״התבוננות״ בעמוד, הערכה עצמית 1–4.
- כרטיס יציאה מודפס.
- סרטון קצר (רשות, להעשרה בבית): עדיף מערוץ רשמי כגון כאן חינוכית או מט״ח. בסרטון שמופיע בעמוד (ערוץ ״הילימוד״) יש לצפות במלואו לפני השימוש ולבדוק את דיוק התוכן.
⚠️ אין לעצור נשימה, אין לנשום מהר בכוונה ואין להתאמץ לצורך המדידה. התנועה מתונה בלבד (צעידה במקום), וכל תלמיד/ה רשאי/ת לבחור בנתוני הדגמה, בלי הסבר ובלי לחשוף מצב רפואי. הנתונים האישיים נשארים פרטיים ואינם מוצגים לכיתה בשמות. בדגם הנייר לא נושפים לתוך חפצים.
📘 מושגי מפתח
שאיפה · נשיפה · קצב נשימה (נשימות בדקה) · חמצן · פחמן דו-חמצני · קנה הנשימה · סמפונות · ריאות · נאדיות ריאה · סרעפת · שאלת חקר · השערה · גורם משתנה · גורמים קבועים · ממוצע
📚 ידע קודם נדרש
- מאפייני החיים: יצורים חיים נושמים.
- ידיעה שהאוויר מכיל גזים, ובהם חמצן.
- קריאת טבלה פשוטה ושרטוט גרף עמודות (מתמטיקה, כיתות ג׳–ד׳).
- חיסור במספרים דו-ספרתיים ושימוש בשעון עצר.
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
מדע וטכנולוגיה לכיתה ה׳ – מדעי החיים, נושא משנה: מערכות ותהליכים ביצורים חיים – נשימה; התנסות חובה: קצב נשימה; מיומנות: לתכנן מערך מחקר ולבצעו.
„קצב נשימה התלמידים ימדדו את קצב הנשימה שלהם במנוחה ובזמן מאמץ גופני, ישוו תוצאות, יסיקו מסקנות ויסבירו אותן. (לתכנן מערך מחקר ולבצעו (ג))“
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| תיאור שינויים חיצוניים בשאיפה ובנשיפה | התנסות: תצפית ביד על בית החזה ועל הבטן בנשימה רגילה, והפעלת דגם הריאה מנייר | רישום שני שינויים בדף העבודה ותשובה בעל פה בשיח הכיתתי |
| מסלול האוויר וכיווני מעבר הגזים | המשגה: בניית תרשים זרימה משותף לפי ״שלוש עובדות בכיס״, ותרגילים 1–3 בעמוד | תרגילים 1–3 נכונים בבדיקה האוטומטית וסעיף א׳ בכרטיס היציאה |
| חישוב הפרש וייצוג בגרף עמודות | המשגה (מורה מדגימה – יחד – לבד) ויישום: תרגילים 4–7 ו־9 | גרף עמודות עם כותרת, צירים ויחידה, והפרש מחושב נכון בדף העבודה |
| תכנון מחקר ונימוק מגבלות | יישום: תכנון מערך מחקר בזוגות, ותרגילים 8 ו־10 | דף תכנון שמנוסחים בו שאלה, השערה, גורם משתנה ושני גורמים קבועים, וסעיף ב׳ בכרטיס היציאה |
🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)
🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
5 דק׳איתור ידע קודם והצגת שאלת האתגר
👩🏫 המורה
- המורה מקריא/ה את כותרת המגזין בעמוד: ״לאן נעלם האוויר?״ ושואל/ת: ״כשאנחנו נושמים, מה נכנס לגוף ומה יוצא ממנו?״
- המורה מציג/ה את שאלת האתגר מתוכנית הלימודים: ״כיצד משתנה הנשימה שלנו בזמן פעילות גופנית?״ ומבקש/ת מכל תלמיד/ה לכתוב השערה במשפט אחד: ״אני משער/ת ש… כי…״
- המורה מקריא/ה את כללי החקר הבטוח מהעמוד: ״לא עוצרים נשימה, לא נושמים מהר בכוונה ולא מתאמצים בשביל המדידה. מי שמעדיף/ה, עובד/ת עם נתוני הדגמה, ואין צורך לספר על מצב רפואי.״
🧒 התלמידים
- כותבים/ות השערה אישית בדף העבודה.
- שלושה־ארבעה תלמידים/ות משתפים/ות את ההשערה שלהם/ן.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״אחרי ריצה נושמים יותר מהר״.
- תפיסה שגויה: ״נכנס חמצן ויוצא רק פחמן דו-חמצני״ ← תגובת המורה: ״נרשום את זה בצד ונבדוק בהמשך מה באמת יש באוויר שאנחנו נושפים.״
- תפיסה שגויה: ״האוויר נעלם בתוך הגוף״ ← תגובת המורה: ״בואו נבדוק לאן הוא הולך.״
🔍 התנסות
12 דק׳תצפית ומדידה לפני הגדרת המושגים
👩🏫 המורה
- ״הניחו יד אחת על בית החזה ויד אחת על הבטן ונשמו כרגיל. מה זז? לאיזה כיוון?״
- המורה מדגים/ה את דגם הריאה מנייר: ״פתחו את פס הנייר ואחר כך סגרו אותו. מתי יש יותר מקום בין שתי הריאות?״
- ״עכשיו נמדוד. כשאגיד ׳התחילו׳, ספרו את הנשימות הרגילות שלכם במשך דקה אחת. לא משנים את הנשימה, רק סופרים: כל שאיפה ונשיפה הן נשימה אחת.״
- ״מי שבוחר/ת להשתתף צועד/ת במקום בקצב רגיל במשך דקה, ואז מיד סופר/ת שוב במשך דקה. מי שלא משתתף/ת רושם/ת את נתוני ההדגמה מהדף.״
- ״רשמו את התוצאות בטבלה. אל תכתבו שם, הנתונים שלכם פרטיים.״
🧒 התלמידים
- צופים/ות בתנועת בית החזה והבטן ורושמים/ות שני שינויים.
- מפעילים/ות את דגם הנייר בזוגות ומשווים/ות את המרחב כשהפס פתוח וכשהוא סגור.
- סופרים/ות נשימות במנוחה ולאחר צעידה מתונה, או משתמשים/ות בנתוני ההדגמה, ורושמים/ות בטבלה.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״בשאיפה בית החזה עולה ומתרחב, ובנשיפה הוא יורד״.
- תפיסה שגויה: ״הריאות מתנפחות לבד ושואבות את האוויר״ ← תגובת המורה: ״בדגם, מה גרם לשינוי במרחב? אצלנו בגוף זו בעיקר הסרעפת, שריר שנמצא מתחת לריאות, וגם שרירים בין הצלעות.״
- קושי בספירה: תלמיד/ה סופר/ת שאיפה ונשיפה כשתי נשימות ← המורה מבהיר/ה: ״שאיפה ונשיפה יחד הן נשימה אחת.״
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- ״הדגם מנייר דומה לריאות בדבר אחד ושונה מהן בדבר אחר. במה?״ (השוואה, הערכת מודל)
💡 המשגה
10 דק׳הגדרת המושגים והמשגת הקשר בין פעילות, חמצן וקצב נשימה
👩🏫 המורה
- הגדרות על הלוח: ״שאיפה – כניסת אוויר לריאות. נשיפה – יציאת אוויר מהריאות. קצב נשימה – מספר הנשימות בדקה.״
- מסלול האוויר לפי ״שלוש עובדות בכיס״: ״אף או פה ← קנה הנשימה ← סמפונות ← ריאות, ובהן נאדיות ריאה. בנאדיות עובר חמצן מהאוויר לדם, ופחמן דו-חמצני עובר מהדם לאוויר.״
- תיקון התפיסה מהפתיחה: ״באוויר שאנחנו נושפים יש גם חמצן, אבל בדרך כלל פחות מבאוויר ששאפנו, ויותר פחמן דו-חמצני.״
- אני מדגים/ה: ״בדוגמה נרשמו 16 נשימות בדקה במנוחה ו־24 לאחר פעילות. ההפרש: 24 פחות 16 שווה 8. אני משרטט/ת שתי עמודות, ׳מנוחה׳ ו׳לאחר פעילות׳. בציר האנכי אני כותב/ת ׳נשימות בדקה׳ ומוסיף/ה כותרת לגרף.״
- נעשה יחד: ״בנתוני הדגמה אחרים נמדדו 15 ו־17 נשימות בדקה. מה הממוצע? נחבר ונחלק ב־2.״ (התשובה: 16)
- עכשיו לבד: ״חשבו את ההפרש בנתונים שלכם או בנתוני ההדגמה, ושרטטו גרף עמודות בדף.״
- ״למה הגוף נושם מהר יותר בזמן פעילות?״
🧒 התלמידים
- מעתיקים/ות את ההגדרות ואת תרשים מסלול האוויר.
- פותרים/ות יחד את חישוב הממוצע, ואחר כך לבד את ההפרש והגרף.
- פותרים/ות בעמוד את תרגילים 1–3 ובודקים/ות בעצמם/ן.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״כי השרירים צריכים יותר חמצן כדי לייצר אנרגיה לפעילות״.
- תפיסה שגויה: ״נושמים מהר כי נגמר האוויר בחדר״ ← תגובת המורה: ״האוויר בחדר לא השתנה בדקה אחת. מה השתנה? הצורך של הגוף בחמצן.״
- שגיאה בגרף: אין יחידה בציר ← המורה מפנה את התלמיד/ה לגרף שהודגם.
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- ״הכלילו: מה הקשר בין כמות הפעילות של הגוף לבין קצב הנשימה? נמקו בעזרת המילה ׳חמצן׳.״ (הכללה ונימוק)
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
11 דק׳ביצוע הבנה: תכנון מערך מחקר ותרגול מדורג
👩🏫 המורה
- ״אתם צוות חוקרים/ות. תכננו מחקר שבודק אם קצב הנשימה משתנה לאחר צעידה מתונה. בדף התכנון מלאו: שאלת חקר, השערה, מה משנים (הגורם המשתנה), מה שומרים קבוע (לפחות שני דברים) וכמה פעמים מודדים.״
- המורה עובר/ת בין הזוגות ושואל/ת: ״אם ילד/ה אחד/ת סופר/ת 30 שניות וילד/ה אחר/ת דקה שלמה, אפשר להשוות ביניהם? מה צריך לשנות?״
- ״מי שסיים/ה את התכנון ממשיך/ה לתרגילים 4–10 בעמוד. בתרגילים 8 ו־10 כתבו נימוק במשפט שלם.״
🧒 התלמידים
- בזוגות ממלאים/ות דף תכנון מחקר.
- פותרים/ות תרגילים 4–10 לפי הדירוג (⭐⭐ ו־⭐⭐⭐).
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה לגורמים קבועים: ״אותו משך ספירה (דקה), אותה שיטת ספירה, אותה צעידה ואותו אדם״.
- תפיסה שגויה: ״מדידה אחת מספיקה כדי לדעת שזה נכון לכל האנשים״ ← תגובת המורה: ״אם תמדדו שוב, תקבלו בדיוק אותו מספר? ואצל כולם? מה יעזור לכם להיות בטוחים/ות יותר?״
- תרגיל 8 – תשובה צפויה: ״עצירת נשימה עלולה להיות מסוכנת, והגוף צריך חמצן כל הזמן״.
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- ״הסיקו: למה במחקר טוב מודדים כמה פעמים וכמה משתתפים/ות, ומחשבים ממוצע?״ (הסקה והערכת מערך מחקר)
- ״העבירו להקשר חדש: איך הייתם מתכננים/ות מחקר שבודק אם קצב הנשימה משתנה לאחר עלייה במדרגות? מה יהיה קבוע?״
🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום
7 דק׳סיכום, התבוננות וכרטיס יציאה
👩🏫 המורה
- ״השלימו בבלוק ההמשגה בעמוד: ׳אני יודע/ת ש…׳, במשפט שמחבר בין פעילות, חמצן וקצב נשימה.״
- ״בהתבוננות ענו: איזו ראיה מספרית תמכה בטענה שלכם? איך שמרתם על פרטיות ובטיחות?״
- המורה מציג/ה את מחוון ההצלחה ומחלק/ת כרטיסי יציאה: ״ענו לבד, בלי עזרה מהשכנים/ות.״
🧒 התלמידים
- כותבים/ות משפט המשגה והתבוננות, ובוחרים/ות הערכה עצמית 1–4.
- ממלאים/ות כרטיס יציאה ומוסרים/ות אותו למורה.
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״אני יודע/ת שאחרי פעילות קצב הנשימה עולה, כי הגוף צריך יותר חמצן. בדוגמה הוא עלה ב־8 נשימות בדקה.״
🎚️ התאמה לשונות
🌱 תמיכה
- טבלת זמן–מספר נשימות מוכנה עם נתוני הדגמה מתוך דף העבודה, כך שאין צורך בפעילות גופנית.
- בנק מילים על הלוח: שאיפה, נשיפה, חמצן, פחמן דו-חמצני, נאדיות ריאה, נשימות בדקה, גורם קבוע.
- דף תכנון מחקר מפורק עם פתיחי משפטים: ״שאלת החקר שלי: האם…?״, ״אני משער/ת ש… כי…״, ״אני משנה רק את…״, ״אני שומר/ת קבוע את…״.
- גרף עמודות עם צירים מסומנים מראש; התלמיד/ה משלים/ה את גובה העמודות.
- תרשים מסלול האוויר עם קלפי שמות לגזירה ולהדבקה.
🌿 ליבה
- תכנון מחקר מלא בזוגות ותרגילים 1–10 בעמוד לפי הדירוג.
🌳 העשרה
- השוואה בין ממוצעים של שלוש מדידות הדגמה, וכתיבת מגבלה אחת בהכללה לכל האנשים (מתוך ״העשרה״ בעמוד).
- הערכת המודל: לכתוב שני דברים שדגם הריאה מנייר מראה היטב ושני דברים שהוא לא מראה (למשל מעבר גזים בנאדיות ותפקיד הסרעפת), ולהציע שיפור לדגם.
- תכנון מחקר המשך עם גורם משתנה חדש, למשל משך הצעידה (דקה מול שתי דקות), והגדרת הגורמים הקבועים בו.
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- מסלול האוויר וכיווני מעבר הגזים מתוארים בסדר נכון ובמינוח מדויק.
- ההפרש מחושב נכון, והגרף כולל כותרת, שני מצבים מסומנים ויחידה ״נשימות בדקה״.
- תכנון המחקר כולל שאלת חקר, השערה מנומקת, גורם משתנה אחד ולפחות שני גורמים קבועים.
- ההסבר מקשר בין פעילות הגוף, הצורך בחמצן וקצב הנשימה, ומציין מגבלה אחת של מדידה בודדת.
🔗 רב-תחומיות
- מתמטיקה התלמידים/ות מחשבים/ות הפרש וממוצע (15 ו־17, ממוצע 16), קוראים/ות טבלה ומשרטטים/ות גרף עמודות עם יחידת מידה. אלה המיומנויות שעליהן מתבססת המסקנה המדעית.
- חנ״ג התנועה המתונה (צעידה במקום במשך דקה) היא הגורם המשתנה במחקר. התלמידים/ות לומדים/ות להבחין בין מנוחה לתנועה ולהתאים את הפעילות לעצמם/ן בלי מאמץ מכוון.