← שיעורים לפי מעגל הלמידה · 🔬 מדע וטכנולוגיה
כיתה ה׳🔬 מדע וטכנולוגיה⏱️ 45 דק׳🎬 סרטון🕹️ מיון

🍞 מהשדה לפח: אובדן מזון והמחיר הסביבתי שלו

❓ מה באמת זורקים כשזורקים פרוסת לחם – ואיך נצמצם אובדן מזון?

📄 PDF – מערך ודף לתלמיד🖨️ להדפסה🕹️ לסימולטור📝 לשאלון

🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור

  1. 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם6 דק׳ · פתיחת המעגל – איתור ידע קודם: מה זורקים כשזורקים פרוסת לחם?
  2. 2🧪 התנסות12 דק׳ · התנסות: מסע הלחם מהשדה ועד הצלחת, ויומן השאריות של משפחה.
  3. 3💡 המשגה9 דק׳ · המשגה: אובדן מזון, בזבוז מזון ומחיר סביבתי.
  4. 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה11 דק׳ · יישום – ביצועי הבנה: מיון החלטות יומיומיות ובחירת שתי דרכים לצמצום אוב…
  5. 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה7 דק׳ · סגירת המעגל – הערכה וסיכום: כרטיס יציאה ומענה לשאלה המובילה.

📌 עיגון בתוכנית הלימודים

מדעי החיים – בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן (בדגש שינוי אקלים), כיתה ה׳

„מטרה: "התלמידים יפתחו מודעות להשפעות הסביבתיות של ייצור וצריכת מזון, ובהן אובדן מזון ויכירו דרכים לצמצום המחיר הסביבתי."“

מקור: מפרטי תוכן מדע וטכנולוגיה לכיתה ה׳ – תחום מדעי החיים, נושא משנה: בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן (היבטי שינוי אקלים מסומנים בהדגשה במפרט) (משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית)

🎯 מטרות השיעור

🎯 מטרה מרכזית: התלמידים יסבירו מהו המחיר הסביבתי של מזון שנזרק – המשאבים שנוצלו בייצורו והגז שנפלט מפסולת המזון – ויציעו וינמקו שתי דרכים לצמצום אובדן מזון בבית או בבית הספר.

מטרות אופרטיביות

  • התלמידים יסדרו את שלבי הדרך של לחם מהשדה ועד הצלחת ויציינו לפחות שלושה משאבים שנוצלו בדרך (מים, קרקע, דלק, חומרי אריזה).
  • התלמידים יזהו ביומן שאריות של משפחה את המזון שנזרק הכי הרבה ושתי סיבות לזריקתו.
  • התלמידים ימיינו החלטות יומיומיות למגדילות ולמצמצמות אובדן מזון וינמקו את המיון.
  • התלמידים יציעו שתי דרכים לצמצום אובדן מזון ויקשרו כל אחת למשאב שהיא חוסכת.

🧰 חומרים ועזרים

  • תמונה של פרוסת לחם (להמחשה)
  • כרטיסי "מסע הלחם" – 8 שלבים לכל קבוצה
  • "יומן השאריות של משפחת כהן" – טבלת שבוע (מה נזרק, כמה, למה)
  • דף כרטיס יציאה
  • מסך או לוח חכם לסרטון ולסימולטור

⚠️ אין טעימות בשיעור. פרוסת הלחם להמחשה נשארת סגורה בשקית.

📘 מושגי מפתח

אובדן מזון · בזבוז מזון · מחיר סביבתי · משאבי טבע · גז מתאן (גז חממה) · שרשרת המזון מהשדה לצלחת

📚 ידע קודם נדרש

  • התלמידים יודעים שמזון מגיע מצמחים ומבעלי חיים ועובר עיבוד והובלה עד החנות.
  • התלמידים מכירים את המושג משאבי טבע (מים, קרקע, דלק) מנושא משאבי הטבע בכיתה ה׳.

🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה

מטרהפעילות בשיעורעדות להשגה
מסע הלחם ומשאבים בכל שלבפתיחה והתנסות: סידור כרטיסי "מסע הלחם" ורישום המשאב בכל שלבכרטיסי הקבוצה מסודרים עם משאב לכל שלב; שאלה 2 בשאלון
ניתוח יומן שאריותהתנסות: יומן השאריות של משפחת כהן – מה נזרק הכי הרבה ולמהדף הניתוח (שתי סיבות מסומנות); שאלה 6 בשאלון
מיון החלטות למגדילות / מצמצמותיישום: סימולטור המיון והנימוק בזוגות9 מתוך 10 החלטות ממוינות נכון; שאלות 3–4 בשאלון
שתי דרכים לצמצום וקישורן למשאביישום: "ההתחייבות שלנו"; סגירה: כרטיס יציאהכרטיס היציאה: הסבר המחיר הסביבתי + שתי דרכים מנומקות
1

🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם

6 דק׳

פתיחת המעגל – איתור ידע קודם: מה זורקים כשזורקים פרוסת לחם?

כשזורקים פרוסת לחם – מה עוד הולך לפח חוץ מהלחם?

👩‍🏫 המורה

  1. מרימה פרוסת לחם בשקית ושואלת: "אם אזרוק אותה – מה בעצם הלך לפח?" אוספת 4–5 תשובות על הלוח.
  2. מקרינה את הסרטון של מכון דוידסון (2:31) ומבקשת לרשום: איזה חלק מהמזון נזרק, ומה קורה לו בפח.
  3. מנסחת יחד עם הכיתה את השאלה המובילה ומציגה אותה על הלוח.

🧒 התלמידים

  • עונים על שאלת הפתיחה
  • צופים בסרטון ורושמים שתי עובדות
  • מנסחים את השאלה המובילה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "כסף", "העבודה של האופה", "שליש מהמזון נזרק", "המזון בפח פולט גז".
  • תפיסה שגויה נפוצה: "לחם מתפרק בטבע, אז זה לא מזיק" ← תגובת המורה: "נכון שהוא מתפרק – אבל איזה גז נפלט ממזון שנרקב במטמנה? ומה עם המים והדלק שכבר נוצלו כדי לייצר אותו?"

🎬 סרטון: בזבוז מזון

סרטון אנימציה קצר של מכון דוידסון: כשליש מהמזון שמייצרים נזרק, כל השלבים מהשדה ועד הצלחת (חריש, זריעה, השקיה, קציר, אריזה), המזון בפח פולט מתאן – גז חממה, ופתרונות פשוטים. פותח את השיעור ומספק את העובדות שעליהן נבנית ההמשגה.

מה מחפשים בסרטון?

  • איזה חלק מהמזון שמייצרים נזרק לפי הסרטון?
  • מה קורה למזון שנזרק לפח, ולמה זו בעיה לסביבה?
  • אילו פתרונות מוצעים בסרטון?

מקור: מכון דוידסון - סרטוני מדע · צפייה ביוטיוב · 2:31

✔️ נבדק: נבדק 2.11.2026 בדף הצפייה: ערוץ רשמי של מכון דוידסון לחינוך מדעי (מכון ויצמן); משך 2:31; התיאור: "שליש מכל המזון שאנו מייצרים נזרק לפח... המזון שנזרק פולט כמויות אדירות של גז בשם מתאן, שהוא גז חממה... לשים בצלחת רק מה שמתכוונים לאכול", עריכה וייעוץ מדעי של מכון דוידסון; מסומן בטוח למשפחה; ניתן להטמעה; יש כתוביות בעברית.

2

🧪 התנסות

12 דק׳

התנסות: מסע הלחם מהשדה ועד הצלחת, ויומן השאריות של משפחה.

באיזה שלב במסע הלחם נוצל הכי הרבה מים? ודלק?

👩‍🏫 המורה

  1. מחלקת לכל קבוצה 8 כרטיסי "מסע הלחם" (חריש וזריעה, השקיה ודישון, קציר, טחינה לקמח, אפייה, אריזה, הובלה לחנות, קנייה ואחסון בבית). מנחה: "סדרו את המסע וכתבו על כל כרטיס איזה משאב נוצל בשלב הזה." (5 דק׳)
  2. שואלת קבוצה אחת להציג ובודקת עם הכיתה: "באיזה שלב נוצלו מים? דלק? חומרי אריזה?"
  3. מחלקת את "יומן השאריות של משפחת כהן" (טבלה: מה נזרק במשך שבוע, כמה, ולמה – "נשאר בצלחת", "פג תוקף", "התקלקל במקרר", "קנינו יותר מדי"). מנחה: "מה נזרק הכי הרבה? מהן שתי הסיבות השכיחות?" (5 דק׳)
  4. עוברת בין הקבוצות ושואלת: "איזו מהסיבות הייתה אפשר למנוע עוד בסופר? ואיזו בבית?"

🧒 התלמידים

  • מסדרים את מסע הלחם ורושמים משאב לכל שלב
  • קוראים את יומן השאריות ומזהים את המזון שנזרק הכי הרבה
  • מסמנים שתי סיבות שכיחות לזריקה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "השקיה – מים; קציר, טחינה והובלה – דלק וחשמל; אריזה – פלסטיק ונייר."
  • תשובה צפויה ביומן: "נזרק הכי הרבה לחם וירקות; סיבות: קנו יותר מדי והתקלקל במקרר."
  • תפיסה שגויה נפוצה: "המשאבים נוצלו רק בחנות" ← תגובת המורה: "חזרו לכרטיס הראשון – מה צריך כדי שחיטה תגדל בשדה?"
3

💡 המשגה

9 דק׳

המשגה: אובדן מזון, בזבוז מזון ומחיר סביבתי.

👩‍🏫 המורה

  1. אני מדגימה: מצביעה על מסע הלחם שעל הלוח ואומרת בקול: "כשפרוסה נזרקת בבית, הולכים לפח גם המים מההשקיה, הדלק של הטרקטור והמשאית והאריזה. ובמטמנה המזון נרקב ופולט מתאן – גז חממה. זה המחיר הסביבתי."
  2. נעשה יחד: הכיתה מסבירה באותה תבנית את המחיר הסביבתי של עגבנייה שהתקלקלה במקרר משפחת כהן.
  3. עכשיו לבד: כל תלמיד/ה בוחר/ת מזון אחר מהיומן וכותב/ת: "כשזורקים… הולכים לפח גם… כי…".
  4. מגדירה על הלוח: אובדן מזון, בזבוז מזון, מחיר סביבתי; ומציגה: לפי הסרטון, כשליש מהמזון שמייצרים בעולם אינו נאכל.

🧒 התלמידים

  • מקשיבים להדגמה ומסבירים יחד את דוגמת העגבנייה
  • כותבים משפט הסבר אישי
  • מעתיקים את ההגדרות

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "כשזורקים בננה הולכים לפח גם המים שהשקו את הבננה והדלק של המשאית שהביאה אותה."
  • תפיסה שגויה נפוצה: "המחיר הסביבתי זה רק הכסף שזרקנו" ← תגובת המורה: "הכסף הוא מחיר למשפחה. מה המחיר לסביבה – למים, לאוויר, לקרקע?"

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • למה זריקת מזון בבית "יקרה" לסביבה יותר מזריקה שלו בשדה, מיד אחרי הקציר?

📘 מושגים

אובדן מזון – מזון שיוצר לאכילה ובסוף לא נאכל – בשדה, בהובלה, בחנות או בבית.
בזבוז מזון – חלק מאובדן המזון: מזון ראוי שנזרק בחנות או בבית, למשל בגלל קנייה מרובה או שאריות בצלחת.
מחיר סביבתי – הפגיעה בסביבה בגלל מוצר או פעולה – למשל המים, הקרקע והדלק שנוצלו לייצור המזון, והגזים שנפלטים מהפסולת.
מתאן – גז חממה שנפלט כשמזון ופסולת אורגנית נרקבים במטמנה.
4

🛠️ יישום – ביצועי הבנה

11 דק׳

יישום – ביצועי הבנה: מיון החלטות יומיומיות ובחירת שתי דרכים לצמצום אובדן מזון.

👩‍🏫 המורה

  1. בזוגות: עובדים בסימולטור – ממיינים 10 החלטות ל"מגדיל אובדן מזון" או "מצמצם אובדן מזון" וקוראים את ההסבר אחרי כל מיון. (5 דק׳)
  2. כל זוג בוחר שתי החלטות שמתאימות למשפחת כהן או לכיתה שלנו, וכותב לכל אחת איזה משאב היא חוסכת.
  3. מזמינה 3 זוגות להציג ושואלת: "איזו החלטה תחסוך הכי הרבה? על סמך מה ביומן?"

🧒 התלמידים

  • ממיינים החלטות בסימולטור
  • בוחרים שתי החלטות למשפחת כהן או לכיתה
  • מקשרים כל החלטה למשאב שהיא חוסכת

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "לקנות לפי רשימה – פותר 'קנינו יותר מדי', חוסך את המים והדלק שנוצלו לייצור הלחם." / "לשים בצלחת רק מה שאוכלים – פותר 'נשאר בצלחת'."
  • תפיסה שגויה נפוצה: "לזרוק מזון יום לפני התאריך כדי להיות בטוחים" ← תגובת המורה: "מה ההבדל בין 'לשימוש עד' ל'מזון שהתקלקל'? בואו נקרא שוב את ההגדרה ונבדוק בעיניים ובאף לפני שזורקים."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • אילו שתי החלטות יחד יחסכו הכי הרבה אצל משפחת כהן? נמקו על סמך היומן.
🛠️ משימת ביצוע הבנה: בחרו שתי החלטות שיצמצמו את אובדן המזון אצל משפחת כהן או בכיתה שלכם. לכל החלטה כתבו: איזו סיבה מהיומן היא פותרת, ואיזה משאב היא חוסכת.

🕹️ סימולטור: מגדיל או מצמצם אובדן מזון?

🎯 המשימה: מצאו אילו החלטות מצמצמות אובדן מזון – ואילו מגדילות אותו.

גררו כל החלטה לסל המתאים וקראו את ההסבר.

✍️ אחרי ההתנסות: איזו החלטה הייתה הכי קשה למיין? למה?

5

🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה

7 דק׳

סגירת המעגל – הערכה וסיכום: כרטיס יציאה ומענה לשאלה המובילה.

איזו החלטה תיישם/י כבר השבוע?

👩‍🏫 המורה

  1. חוזרת לפרוסת הלחם מהפתיחה: "מה התשובה שלנו עכשיו – מה הולך לפח?"
  2. מחלקת כרטיס יציאה ואוספת.
  3. שאלת שיקוף: "איזו החלטה אני מוכן/ה ליישם כבר השבוע?"

🧒 התלמידים

  • עונים על השאלה המובילה
  • משלימים כרטיס יציאה
  • בוחרים החלטה אישית לשבוע

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה בכרטיס: "המחיר הסביבתי: המים, הקרקע והדלק שנוצלו והמתאן במטמנה. אקח לעשר רק מה שאוכל, ואקנה לפי רשימה."
  • תפיסה שגויה נפוצה: הסבר שמזכיר רק כסף ← תגובת המורה בשיעור הבא: חזרה למסע הלחם וסימון המשאבים בצבע.

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • אם כל משפחה בכיתה תצמצם את הלחם שהיא זורקת בחצי – מה נחסוך במשאבים? איך אפשר לבדוק את זה?

🎟️ כרטיס יציאה

הסבירו במשפט אחד מהו המחיר הסביבתי של כיכר לחם שנזרקה, וכתבו שתי דרכים לצמצם אובדן מזון – לכל דרך: למה היא עוזרת.

מחוון הצלחה (למורה)

  • ההסבר כולל לפחות משאב אחד שנוצל בייצור (מים, קרקע, דלק, אריזה) או את גז המתאן מהפסולת.
  • שתי דרכים מעשיות לצמצום אובדן מזון.
  • כל דרך מנומקת (איזו סיבה היא פותרת או מה היא חוסכת).

📈 מה עושים עם התוצאות: מי שהסביר/ה רק במונחי כסף – בשיעור הבא בקבוצה קטנה: סימון המשאבים על כרטיסי מסע הלחם וכתיבה מחדש לפי תבנית "הולכים לפח גם…"; מי שענה/תה מלא – מתכנן/ת בדיקת שאריות של ארוחת עשר בכיתה במשך שלושה ימים ומציג/ה את הנתונים בגרף.

📝 שאלון – הערכה

בוחרים תשובה – המשוב מופיע מיד, ואפשר לנסות שוב.

🪞 התבוננות

חושבים וכותבים: מה למדתי, איך למדתי ומה אקח איתי.

🎡 גם גלגל ההתבוננות מתאים לסגירה.

🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות

🌱 מתקשים

  • תמיכה: כרטיסי מסע הלחם עם ציור לכל שלב ובנק משאבים (💧 מים, 🌱 קרקע, ⛽ דלק, 📦 אריזה) להדבקה.
  • תמיכה: יומן שאריות מקוצר (4 שורות) ותבנית "כשזורקים… הולכים לפח גם…".

🌿 בינוניים

  • ליבה: מסע הלחם עם משאב לכל שלב, ניתוח היומן ושתי החלטות מנומקות.

🌳 מתקדמים

  • העשרה: להשוות בין אובדן מזון בשדה ובהובלה לבין בזבוז בבית – באיזה שלב המחיר הסביבתי של כל ק״ג גבוה יותר, ולנמק לפי מספר המשאבים שכבר נוצלו.
  • העשרה: לתכנן קמפיין קצר לכיתות אחרות "מה הולך לפח עם הכריך" ולבחור בו נתון אחד מהסרטון.

✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה

🔗 רב-תחומיות

קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.

הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.