🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור
- 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם6 דק׳ · פתיחת המעגל – איתור ידע קודם: מה זורקים כשזורקים פרוסת לחם?
- 2🧪 התנסות12 דק׳ · התנסות: מסע הלחם מהשדה ועד הצלחת, ויומן השאריות של משפחה.
- 3💡 המשגה9 דק׳ · המשגה: אובדן מזון, בזבוז מזון ומחיר סביבתי.
- 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה11 דק׳ · יישום – ביצועי הבנה: מיון החלטות יומיומיות ובחירת שתי דרכים לצמצום אוב…
- 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה7 דק׳ · סגירת המעגל – הערכה וסיכום: כרטיס יציאה ומענה לשאלה המובילה.
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
מדעי החיים – בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן (בדגש שינוי אקלים), כיתה ה׳
„מטרה: "התלמידים יפתחו מודעות להשפעות הסביבתיות של ייצור וצריכת מזון, ובהן אובדן מזון ויכירו דרכים לצמצום המחיר הסביבתי."“
🎯 מטרות השיעור
🎯 מטרה מרכזית: התלמידים יסבירו מהו המחיר הסביבתי של מזון שנזרק – המשאבים שנוצלו בייצורו והגז שנפלט מפסולת המזון – ויציעו וינמקו שתי דרכים לצמצום אובדן מזון בבית או בבית הספר.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים יסדרו את שלבי הדרך של לחם מהשדה ועד הצלחת ויציינו לפחות שלושה משאבים שנוצלו בדרך (מים, קרקע, דלק, חומרי אריזה).
- התלמידים יזהו ביומן שאריות של משפחה את המזון שנזרק הכי הרבה ושתי סיבות לזריקתו.
- התלמידים ימיינו החלטות יומיומיות למגדילות ולמצמצמות אובדן מזון וינמקו את המיון.
- התלמידים יציעו שתי דרכים לצמצום אובדן מזון ויקשרו כל אחת למשאב שהיא חוסכת.
🧰 חומרים ועזרים
- תמונה של פרוסת לחם (להמחשה)
- כרטיסי "מסע הלחם" – 8 שלבים לכל קבוצה
- "יומן השאריות של משפחת כהן" – טבלת שבוע (מה נזרק, כמה, למה)
- דף כרטיס יציאה
- מסך או לוח חכם לסרטון ולסימולטור
⚠️ אין טעימות בשיעור. פרוסת הלחם להמחשה נשארת סגורה בשקית.
📘 מושגי מפתח
אובדן מזון · בזבוז מזון · מחיר סביבתי · משאבי טבע · גז מתאן (גז חממה) · שרשרת המזון מהשדה לצלחת
📚 ידע קודם נדרש
- התלמידים יודעים שמזון מגיע מצמחים ומבעלי חיים ועובר עיבוד והובלה עד החנות.
- התלמידים מכירים את המושג משאבי טבע (מים, קרקע, דלק) מנושא משאבי הטבע בכיתה ה׳.
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| מסע הלחם ומשאבים בכל שלב | פתיחה והתנסות: סידור כרטיסי "מסע הלחם" ורישום המשאב בכל שלב | כרטיסי הקבוצה מסודרים עם משאב לכל שלב; שאלה 2 בשאלון |
| ניתוח יומן שאריות | התנסות: יומן השאריות של משפחת כהן – מה נזרק הכי הרבה ולמה | דף הניתוח (שתי סיבות מסומנות); שאלה 6 בשאלון |
| מיון החלטות למגדילות / מצמצמות | יישום: סימולטור המיון והנימוק בזוגות | 9 מתוך 10 החלטות ממוינות נכון; שאלות 3–4 בשאלון |
| שתי דרכים לצמצום וקישורן למשאב | יישום: "ההתחייבות שלנו"; סגירה: כרטיס יציאה | כרטיס היציאה: הסבר המחיר הסביבתי + שתי דרכים מנומקות |
🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
6 דק׳פתיחת המעגל – איתור ידע קודם: מה זורקים כשזורקים פרוסת לחם?
כשזורקים פרוסת לחם – מה עוד הולך לפח חוץ מהלחם?
👩🏫 המורה
- מרימה פרוסת לחם בשקית ושואלת: "אם אזרוק אותה – מה בעצם הלך לפח?" אוספת 4–5 תשובות על הלוח.
- מקרינה את הסרטון של מכון דוידסון (2:31) ומבקשת לרשום: איזה חלק מהמזון נזרק, ומה קורה לו בפח.
- מנסחת יחד עם הכיתה את השאלה המובילה ומציגה אותה על הלוח.
🧒 התלמידים
- עונים על שאלת הפתיחה
- צופים בסרטון ורושמים שתי עובדות
- מנסחים את השאלה המובילה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "כסף", "העבודה של האופה", "שליש מהמזון נזרק", "המזון בפח פולט גז".
- תפיסה שגויה נפוצה: "לחם מתפרק בטבע, אז זה לא מזיק" ← תגובת המורה: "נכון שהוא מתפרק – אבל איזה גז נפלט ממזון שנרקב במטמנה? ומה עם המים והדלק שכבר נוצלו כדי לייצר אותו?"
🧪 התנסות
12 דק׳התנסות: מסע הלחם מהשדה ועד הצלחת, ויומן השאריות של משפחה.
באיזה שלב במסע הלחם נוצל הכי הרבה מים? ודלק?
👩🏫 המורה
- מחלקת לכל קבוצה 8 כרטיסי "מסע הלחם" (חריש וזריעה, השקיה ודישון, קציר, טחינה לקמח, אפייה, אריזה, הובלה לחנות, קנייה ואחסון בבית). מנחה: "סדרו את המסע וכתבו על כל כרטיס איזה משאב נוצל בשלב הזה." (5 דק׳)
- שואלת קבוצה אחת להציג ובודקת עם הכיתה: "באיזה שלב נוצלו מים? דלק? חומרי אריזה?"
- מחלקת את "יומן השאריות של משפחת כהן" (טבלה: מה נזרק במשך שבוע, כמה, ולמה – "נשאר בצלחת", "פג תוקף", "התקלקל במקרר", "קנינו יותר מדי"). מנחה: "מה נזרק הכי הרבה? מהן שתי הסיבות השכיחות?" (5 דק׳)
- עוברת בין הקבוצות ושואלת: "איזו מהסיבות הייתה אפשר למנוע עוד בסופר? ואיזו בבית?"
🧒 התלמידים
- מסדרים את מסע הלחם ורושמים משאב לכל שלב
- קוראים את יומן השאריות ומזהים את המזון שנזרק הכי הרבה
- מסמנים שתי סיבות שכיחות לזריקה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "השקיה – מים; קציר, טחינה והובלה – דלק וחשמל; אריזה – פלסטיק ונייר."
- תשובה צפויה ביומן: "נזרק הכי הרבה לחם וירקות; סיבות: קנו יותר מדי והתקלקל במקרר."
- תפיסה שגויה נפוצה: "המשאבים נוצלו רק בחנות" ← תגובת המורה: "חזרו לכרטיס הראשון – מה צריך כדי שחיטה תגדל בשדה?"
💡 המשגה
9 דק׳המשגה: אובדן מזון, בזבוז מזון ומחיר סביבתי.
👩🏫 המורה
- אני מדגימה: מצביעה על מסע הלחם שעל הלוח ואומרת בקול: "כשפרוסה נזרקת בבית, הולכים לפח גם המים מההשקיה, הדלק של הטרקטור והמשאית והאריזה. ובמטמנה המזון נרקב ופולט מתאן – גז חממה. זה המחיר הסביבתי."
- נעשה יחד: הכיתה מסבירה באותה תבנית את המחיר הסביבתי של עגבנייה שהתקלקלה במקרר משפחת כהן.
- עכשיו לבד: כל תלמיד/ה בוחר/ת מזון אחר מהיומן וכותב/ת: "כשזורקים… הולכים לפח גם… כי…".
- מגדירה על הלוח: אובדן מזון, בזבוז מזון, מחיר סביבתי; ומציגה: לפי הסרטון, כשליש מהמזון שמייצרים בעולם אינו נאכל.
🧒 התלמידים
- מקשיבים להדגמה ומסבירים יחד את דוגמת העגבנייה
- כותבים משפט הסבר אישי
- מעתיקים את ההגדרות
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "כשזורקים בננה הולכים לפח גם המים שהשקו את הבננה והדלק של המשאית שהביאה אותה."
- תפיסה שגויה נפוצה: "המחיר הסביבתי זה רק הכסף שזרקנו" ← תגובת המורה: "הכסף הוא מחיר למשפחה. מה המחיר לסביבה – למים, לאוויר, לקרקע?"
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- למה זריקת מזון בבית "יקרה" לסביבה יותר מזריקה שלו בשדה, מיד אחרי הקציר?
📘 מושגים
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
11 דק׳יישום – ביצועי הבנה: מיון החלטות יומיומיות ובחירת שתי דרכים לצמצום אובדן מזון.
👩🏫 המורה
- בזוגות: עובדים בסימולטור – ממיינים 10 החלטות ל"מגדיל אובדן מזון" או "מצמצם אובדן מזון" וקוראים את ההסבר אחרי כל מיון. (5 דק׳)
- כל זוג בוחר שתי החלטות שמתאימות למשפחת כהן או לכיתה שלנו, וכותב לכל אחת איזה משאב היא חוסכת.
- מזמינה 3 זוגות להציג ושואלת: "איזו החלטה תחסוך הכי הרבה? על סמך מה ביומן?"
🧒 התלמידים
- ממיינים החלטות בסימולטור
- בוחרים שתי החלטות למשפחת כהן או לכיתה
- מקשרים כל החלטה למשאב שהיא חוסכת
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "לקנות לפי רשימה – פותר 'קנינו יותר מדי', חוסך את המים והדלק שנוצלו לייצור הלחם." / "לשים בצלחת רק מה שאוכלים – פותר 'נשאר בצלחת'."
- תפיסה שגויה נפוצה: "לזרוק מזון יום לפני התאריך כדי להיות בטוחים" ← תגובת המורה: "מה ההבדל בין 'לשימוש עד' ל'מזון שהתקלקל'? בואו נקרא שוב את ההגדרה ונבדוק בעיניים ובאף לפני שזורקים."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- אילו שתי החלטות יחד יחסכו הכי הרבה אצל משפחת כהן? נמקו על סמך היומן.
🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה
7 דק׳סגירת המעגל – הערכה וסיכום: כרטיס יציאה ומענה לשאלה המובילה.
איזו החלטה תיישם/י כבר השבוע?
👩🏫 המורה
- חוזרת לפרוסת הלחם מהפתיחה: "מה התשובה שלנו עכשיו – מה הולך לפח?"
- מחלקת כרטיס יציאה ואוספת.
- שאלת שיקוף: "איזו החלטה אני מוכן/ה ליישם כבר השבוע?"
🧒 התלמידים
- עונים על השאלה המובילה
- משלימים כרטיס יציאה
- בוחרים החלטה אישית לשבוע
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה בכרטיס: "המחיר הסביבתי: המים, הקרקע והדלק שנוצלו והמתאן במטמנה. אקח לעשר רק מה שאוכל, ואקנה לפי רשימה."
- תפיסה שגויה נפוצה: הסבר שמזכיר רק כסף ← תגובת המורה בשיעור הבא: חזרה למסע הלחם וסימון המשאבים בצבע.
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- אם כל משפחה בכיתה תצמצם את הלחם שהיא זורקת בחצי – מה נחסוך במשאבים? איך אפשר לבדוק את זה?
🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות
🌱 מתקשים
- תמיכה: כרטיסי מסע הלחם עם ציור לכל שלב ובנק משאבים (💧 מים, 🌱 קרקע, ⛽ דלק, 📦 אריזה) להדבקה.
- תמיכה: יומן שאריות מקוצר (4 שורות) ותבנית "כשזורקים… הולכים לפח גם…".
🌿 בינוניים
- ליבה: מסע הלחם עם משאב לכל שלב, ניתוח היומן ושתי החלטות מנומקות.
🌳 מתקדמים
- העשרה: להשוות בין אובדן מזון בשדה ובהובלה לבין בזבוז בבית – באיזה שלב המחיר הסביבתי של כל ק״ג גבוה יותר, ולנמק לפי מספר המשאבים שכבר נוצלו.
- העשרה: לתכנן קמפיין קצר לכיתות אחרות "מה הולך לפח עם הכריך" ולבחור בו נתון אחד מהסרטון.
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- מסדר/ת את מסע הלחם ומציין/ת לפחות שלושה משאבים שנוצלו.
- מזהה ביומן השאריות את המזון שנזרק הכי הרבה ושתי סיבות.
- ממיין/ת לפחות 9 מתוך 10 החלטות נכון ומנמק/ת.
- מציע/ה שתי דרכים לצמצום אובדן מזון ומקשר/ת כל אחת למשאב שהיא חוסכת.
🔗 רב-תחומיות
קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.
- 🔢 מתמטיקהקריאת יומן השאריות: השוואת כמויות בטבלה, מציאת השכיח ושבר פשוט ("כשליש מהמזון") – התלמידים מפעילים את המיומנויות כדי לבחור את ההחלטה החוסכת ביותר.
- חינוך פיננסימזון שנזרק הוא גם כסף שהמשפחה הוציאה – קנייה לפי רשימה מקשרת בין צריכה נבונה לחיסכון במשאבים ובכסף.
הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.