← שיעורים לפי מעגל הלמידה · 🏃 חנ״ג
כיתה ו׳🏃 חנ״ג⏱️ 45 דק׳🎬 סרטון🕹️ סימולטור משתנים

❤️ אירובי או אל-אירובי? מודדים דופק ומכוונים את המאמץ

❓ איך הדופק מספר לנו איזה סוג מאמץ אנחנו עושים – ואיך נשתמש בזה כדי להתאמן נכון?

📄 PDF – מערך ודף לתלמיד🖨️ להדפסה🕹️ לסימולטור📝 לשאלון

🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור

  1. 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם6 דק׳ · חימום ולמידת שיטת מדידת הדופק
  2. 2🧪 התנסות12 דק׳ · למדוד דופק בשלושה מצבים ולאסוף נתונים – לפני ההמשגה
  3. 3💡 המשגה10 דק׳ · להמשיג סוגי מאמץ ודופק מטרה מתוך הנתונים
  4. 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה11 דק׳ · לבדוק פעילות בטווח האירובי האישי ולכוון את הקצב לפי הדופק
  5. 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה6 דק׳ · שחרור, מדידת התאוששות וכרטיס יציאה

📌 עיגון בתוכנית הלימודים

כיתה ו׳ – השוואה בין פעילות במנוחה ובמאמץ וניתוח סוגי מאמץ, עם אמצעים אלקטרוניים למדידה; כושר גופני

„כיתה ו׳ – עיוני: "הבנה של תפקוד מערכת השלד, המפרקים והשרירים בסוגי מאמץ שונים ויישומה, אגב השוואה בין פעילות במנוחה ובמאמץ ולניתוח של סוגי מאמץ" (דוגמה למשחקים: "משחקים עם אמצעים אלקטרוניים למדידה ובעבודה עצמית"); מעשי (חובה), ענפים אישיים: "כושר גופני".“

מקור: תוכנית הלימודים בחינוך גופני לבית הספר היסודי (משרד החינוך, הפיקוח על החינוך הגופני), פרק 3: התכנית לכיתות ג׳–ו׳ – תוכני הלימוד – כיתה ו׳

🎯 מטרות השיעור

🎯 מטרה מרכזית: התלמידים ימדדו דופק במנוחה ואחרי מאמץ מתון ומאמץ עצים, ויסווגו כל מאמץ כאירובי או אל-אירובי בעזרת הנתונים שמדדו (משך, עצימות ודופק).

מטרות אופרטיביות

  • התלמידים ימדדו דופק ידני (15 שניות × 4) בשלושה מצבים ויתעדו בטבלה בדיוק של ±4 פעימות לדקה
  • התלמידים יסווגו מאמצים כאירוביים או אל-אירוביים וינמקו לפי משך, עצימות ודופק
  • התלמידים יחשבו בסימולטור טווח דופק מטרה אישי (50%–80%) ויבדקו במדידה אם פעילות שבחרו נמצאת בתוכו

🧰 חומרים ועזרים

  • שעון עם מחוג שניות או סטופר לכל זוג
  • מד דופק אלקטרוני (שעון כושר או מד חמצן באצבע) – אם יש בבית הספר
  • דף תיעוד עם טבלה
  • קונוסים לסימון מסלול ריצה
  • מסך או לוח חכם לסרטון ולסימולטור

⚠️ תלמידים עם מגבלה רפואית או בעיית לב פועלים לפי הצהרת הבריאות ובעצימות שאושרה להם; הספרינט רק אחרי חימום; לא מגיעים למאמץ מרבי – הטווח בשיעור הוא עד 80%; עצירה מיידית בסחרחורת, כאב בחזה או קוצר נשימה חריג; שתייה זמינה.

📘 מושגי מפתח

דופק במנוחה · דופק מרבי (אומדן) · עצימות מאמץ · מאמץ אירובי · מאמץ אל-אירובי · התאוששות

📚 ידע קודם נדרש

  • מרכיבי הכושר הגופני וחימום/שחרור (כיתה ה׳)
  • הלב ומערכת הדם (מדע)
  • כפל וחישוב אחוזים פשוטים (מתמטיקה ו׳)

🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה

מטרהפעילות בשיעורעדות להשגה
מדידת דופק ידני בשלושה מצביםשלוש המדידות (התנסות)טבלת הזוג; השוואה למד אלקטרוני
סיווג אירובי / אל-אירובי ונימוקניתוח נתוני הכיתה והגדרות (המשגה)שאלות 1–2 בשאלון וכרטיס היציאה
טווח דופק מטרה אישי ובדיקתוסימולטור (המשגה) ובדיקת פעילות (יישום)משפט המסקנה של הזוג
1

🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם

6 דק׳

חימום ולמידת שיטת מדידת הדופק

מה הדופק מספר על המאמץ?

👩‍🏫 המורה

  1. חימום (3 דק׳): הליכה מהירה וריצה קלה, סיבובי מפרקים.
  2. מקרינים מהסרטון של מכון דוידסון את הקטע 0:00–1:10: מודדים דופק בפרק כף היד, 15 שניות × 4, לפני ואחרי ספורט.
  3. כל תלמיד/ה מאתר/ת דופק בפרק כף היד או בצוואר (באצבעות, לא באגודל) ושואלים: "מה אתם משערים – מה יקרה לדופק בריצה של 3 דקות ובספרינט של 30 שניות?" רושמים השערות.

🧒 התלמידים

  • מתחממים
  • לומדים את שיטת המדידה מהסרטון
  • מאתרים דופק ומנסחים השערה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "בספרינט הדופק יהיה הכי גבוה"
  • תפיסה שגויה נפוצה: מודדים עם האגודל ← תגובת המורה: "לאגודל יש דופק משלו – מודדים עם האצבע המורה והאמה."

🎬 סרטון: הדופק העולה

בקטע 0:00–1:10 של סרטון "מדע בבית" של מכון דוידסון רואים איך מודדים דופק בפרק כף היד – שתי אצבעות, ספירה 15 שניות וכפל ב-4 – לפני ואחרי פעילות ספורטיבית (56 ואז 84 פעימות בדקה). זו בדיוק שיטת המדידה של השיעור.

⏱️ צופים מדקה 0:00 עד דקה 1:10

מה מחפשים בסרטון?

  • איפה מניחים את האצבעות?
  • כמה זמן סופרים, ובכמה כופלים?
  • מה קרה לדופק אחרי הספורט?

מקור: מכון דוידסון – סרטוני מדע · צפייה ביוטיוב · 2:34

✔️ נבדק: נבדק 2.11.2026: ערוץ מכון דוידסון לחינוך מדעי (רשמי, מכון ויצמן), "ניסוי מדע בבית #213", 2:34, בטוח למשפחה וניתן להטמעה; תמליל הכתוביות נקרא – מדידת דופק בפרק כף היד 15 שניות × 4, לפני ואחרי ספורט, ואחר כך השפעת בהלה על הדופק. מוקרן הקטע 0:00–1:10. מתאים לכיתה ו׳. הוחלף מסרטון של יוצר פרטי.

2

🧪 התנסות

12 דק׳

למדוד דופק בשלושה מצבים ולאסוף נתונים – לפני ההמשגה

👩‍🏫 המורה

  1. מדידה 1 – מנוחה: ישיבה שקטה דקה, ספירה 15 שניות × 4. המורה מפעיל/ה סטופר לכל הכיתה ("התחלנו... סטופ").
  2. מדידה 2 – מאמץ מתון: ריצה קלה 3 דקות בקצב שאפשר לדבר בו; מודדים מיד בסיום.
  3. מנוחה של 2 דקות (הליכה), ואז מדידה 3 – מאמץ עצים: ספרינט 20 מ׳ הלוך ושוב במשך 30 שניות; מודדים מיד.
  4. מי שיש לו מד דופק אלקטרוני משווה למדידה הידנית (לפי התוכנית: "אמצעים אלקטרוניים למדידה").
  5. כל זוג רושם את שלוש המדידות בטבלה ומסמן: באיזה מאמץ אפשר היה להמשיך עוד הרבה זמן?

🧒 התלמידים

  • מודדים דופק שלוש פעמים
  • רושמים בטבלה
  • משווים בין מדידה ידנית לאלקטרונית

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "במנוחה 76, בריצה 140, בספרינט 176"
  • תפיסה שגויה נפוצה: שוכחים לכפול ב-4 ורושמים 35 ← תגובת המורה: "35 פעימות בדקה? זה פחות מדופק של אדם ישן. מה שכחנו?"
3

💡 המשגה

10 דק׳

להמשיג סוגי מאמץ ודופק מטרה מתוך הנתונים

👩‍🏫 המורה

  1. אוספים את נתוני הכיתה על הלוח (טווח לכל מדידה) ושואלים: "מה משותף? מה שונה?"
  2. אני מדגימה ניתוח של שורה אחת מהטבלה: "ריצה 3 דקות, יכולתי לדבר, הדופק 140 – מאמץ ארוך ובינוני. ספרינט 30 שניות, לא יכולתי לדבר, 176 – קצר ועצים." נותנים שמות: אירובי ואל-אירובי.
  3. נעשה יחד בסימולטור: מזינים גיל 12, דופק מנוחה 75 ועצימות 60% ומקבלים דופק מטרה וספירה ל-15 שניות.
  4. עכשיו לבד: כל תלמיד/ה מזין/ה את הנתונים שלו/ה ומחשב/ת טווח אירובי אישי (50% ו-80%) ורושם/ת ל-15 שניות.

🧒 התלמידים

  • מנתחים את נתוני הכיתה
  • מגדירים מאמץ אירובי ואל-אירובי
  • מחשבים טווח דופק מטרה אישי

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "לגיל 12 ודופק מנוחה 75 הטווח בערך 138–175, כלומר 35–44 פעימות ב-15 שניות"
  • תפיסה שגויה נפוצה: "אל-אירובי = בלי חמצן בכלל" ← תגובת המורה: "גם בספרינט נושמים; השרירים פשוט עובדים מהר יותר ממה שהחמצן מספיק להגיע – לכן אפשר להתמיד רק זמן קצר."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • למה אצל אדם מאומן דופק המנוחה נמוך יותר? מה זה אומר על הלב שלו? בדקו בסימולטור מה קורה לדופק המטרה.

📘 מושגים

דופק במנוחה – מספר פעימות הלב בדקה כשהגוף רגוע
דופק מרבי (אומדן) – הדופק הגבוה ביותר שהלב מגיע אליו במאמץ מרבי; מחשבים אותו בנוסחה לפי גיל – וזהו רק אומדן
עצימות מאמץ – כמה קשה המאמץ, באחוזים מהטווח שבין דופק המנוחה לדופק המרבי
מאמץ אירובי – מאמץ ממושך בעצימות בינונית (כ-50%–80%), שבו השרירים מקבלים מספיק חמצן; אפשר להמשיך בו זמן רב ואפילו לדבר
מאמץ אל-אירובי – מאמץ קצר ועצים מאוד (מעל כ-80%), שבו השרירים עובדים מהר יותר ממה שהחמצן מגיע; אפשר להתמיד בו רק זמן קצר
התאוששות – הזמן שבו הדופק יורד חזרה לכיוון המנוחה אחרי מאמץ

🕹️ סימולטור: מחשבון דופק המטרה

🎯 המשימה: מצאו את טווח הדופק האירובי שלכם: חשבו את דופק המטרה ב-50% וב-80%.

הזינו גיל, דופק במנוחה ועצימות מאמץ – וקבלו את דופק המטרה.

✍️ אחרי ההתנסות: מה קורה לדופק המטרה כשדופק המנוחה נמוך יותר? מה זה אומר על אדם מאומן?

4

🛠️ יישום – ביצועי הבנה

11 דק׳

לבדוק פעילות בטווח האירובי האישי ולכוון את הקצב לפי הדופק

👩‍🏫 המורה

  1. כל זוג בוחר פעילות (הליכה מהירה, ריצה קלה, קפיצות קלות) שלדעתו תהיה בטווח האירובי (2 דק׳ תכנון).
  2. מבצעים 4 דקות ומודדים: האם הדופק בתוך הטווח שחישבו?
  3. אם לא – משנים קצב, מבצעים עוד 2 דקות ומודדים שוב.
  4. כל זוג כותב משפט מסקנה: "שינינו ___ והדופק ___, ולכן הפעילות הייתה ___."

🧒 התלמידים

  • בוחרים פעילות לטווח האירובי
  • מודדים ובודקים מול הטווח
  • משנים קצב ומנסחים מסקנה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "בריצה הדופק היה 180 – מעל הטווח, האטנו להליכה מהירה וירדנו ל-150"
  • תפיסה שגויה נפוצה: "ככל שהדופק גבוה יותר – האימון טוב יותר" ← תגובת המורה: "לאיזו מטרה? לסיבולת לב-ריאה מתאמנים זמן רב בטווח האירובי, לא במאמץ מרבי."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • חבר/ה רוצה להתכונן למירוץ שדה של 2 ק״מ. איזה סוג מאמץ יעזור לו/ה יותר, ולמה? נמקו בעזרת הנתונים שלכם.
🛠️ משימת ביצוע הבנה: בחרו עם בן/בת הזוג פעילות שתהיה בטווח הדופק האירובי שלכם. בצעו 4 דקות, מדדו דופק – ושנו את הקצב אם צריך. כתבו מה שיניתם ומה קרה.
5

🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה

6 דק׳

שחרור, מדידת התאוששות וכרטיס יציאה

👩‍🏫 המורה

  1. הליכה רגועה ומתיחות; מדידת דופק אחרי דקה – "עד כמה ירד?"
  2. כרטיס יציאה בכתב.
  3. סיכום: "הדופק הוא המכשיר שהגוף נותן לנו כדי לדעת איזה מאמץ אנחנו עושים – ולכוון אותו."

🧒 התלמידים

  • מודדים התאוששות
  • עונים על כרטיס היציאה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "28 × 4 = 112; ריצה של 15 דקות שאפשר לדבר בה – אירובי"
  • תפיסה שגויה נפוצה: מסווגים לפי הדופק בלבד בלי משך ← תגובת המורה: בשיעור הבא מוסיפים לטבלה עמודת "כמה זמן יכולתי להמשיך?"

🎟️ כרטיס יציאה

עומר ספר 28 פעימות ב-15 שניות אחרי ריצה של 15 דקות שבה יכול היה לדבר. מה הדופק שלו לדקה? האם זה מאמץ אירובי או אל-אירובי? נמקו בשני נתונים.

מחוון הצלחה (למורה)

  • מחשב/ת נכון: 112 פעימות בדקה
  • מסווג/ת: אירובי
  • מנמק/ת בשני נתונים לפחות (משך ארוך, אפשר לדבר, דופק בינוני)

📈 מה עושים עם התוצאות: מי שטעה בחישוב – בשיעור הבא מדידה בזוג עם כרטיס עזר "×4"; מי שסיווג לפי הדופק בלבד – מיון כרטיסי פעילות לפי משך ועצימות; מי שהצליח – מתכנן/ת אימון אירובי של 20 דקות למשפחה.

📝 שאלון – הערכה

בוחרים תשובה – המשוב מופיע מיד, ואפשר לנסות שוב.

🪞 התבוננות

חושבים וכותבים: מה למדתי, איך למדתי ומה אקח איתי.

🎡 גם גלגל ההתבוננות מתאים לסגירה.

🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות

🌱 מתקשים

  • למתקשים: מדידה במד דופק אלקטרוני במקום ספירה ידנית; טבלת חישוב מוכנה (×4)

🌿 בינוניים

  • לבינוניים: ארבע מדידות ידניות, חישוב טווח אירובי בסימולטור ותכנון אימון

🌳 מתקדמים

  • למתקדמים: חישוב דופק מטרה ידני בנוסחה והשוואה לסימולטור; גרף קו של הדופק לאורך השיעור

✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה

🔗 רב-תחומיות

קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.

📝 הערות למורה

הסימולטור משתמש בנוסחת קרבונן (דופק מטרה = דופק מנוחה + (דופק מרבי − דופק מנוחה) × עצימות) ובאומדן דופק מרבי 208 − 0.7 × גיל. אצל ילדים הדופק המרבי משתנה מאוד מאדם לאדם, ולכן המספרים הם הערכה לצורכי למידה בלבד ולא המלצה רפואית.

הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.