🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור
- 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם5 דק׳ · לעורר את הצורך בקנה מידה ולאתר ידע קודם על יחס והמרת מידות.
- 2🧪 התנסות12 דק׳ · לגלות את היחס הקבוע מתוך מדידות אמיתיות ובסימולטור.
- 3💡 המשגה10 דק׳ · לנסח את משמעות קנה המידה ולהדגים חישוב בשני הכיוונים.
- 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה12 דק׳ · לשרטט את תכנית הכיתה בקנה מידה שנבחר ומנומק.
- 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה6 דק׳ · לבדוק את המטרה המרכזית בכרטיס יציאה ולסכם.
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
קנה מידה, כיתה ו׳ (פרק ה׳ בתוכנית, 6 שעות)
„קנה מידה רושמים תמיד באופן שאחד הגורמים שלו הוא 1. • במידות ובתרשימים קיים יחס קבוע בין אורך הקטע […] (בתרשים) לבין אורך הקטע המתאים במציאות. קנה המידה מבטא יחס זה. […] • לפי ההסכם המקובל, תרשים בקנה מידה 3:1 הוא תרשים מגדיל, שכן כל 1 ס״מ במציאות, למשל, מיוצג בתרשים באמצעות 3 ס״מ. […] • הוראת הנושא קנה מידה תשולב בסרטוטי תרשימים […]“
🎯 מטרות השיעור
🎯 מטרה מרכזית: התלמידים יחשבו אורכים במציאות מתוך שרטוט בקנה מידה נתון (ולהפך, כולל המרה בין ס״מ למטרים), ויבחרו וינמקו קנה מידה מתאים לשרטוט תכנית של הכיתה על דף A4.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים יסבירו קנה מידה כיחס קבוע בין אורך בשרטוט לאורך המתאים במציאות ויקראו קנה מידה כמו 1:50 ו-1:100 ("1 ס״מ בשרטוט מייצג 50 ס״מ במציאות").
- התלמידים יחשבו אורך במציאות מתוך אורך בשרטוט, ואורך בשרטוט מתוך אורך במציאות, כולל המרה בין ס״מ למטרים.
- התלמידים יבחרו קנה מידה שבו תכנית הכיתה נכנסת בדף A4 וינמקו את הבחירה בחישוב.
- התלמידים יבחינו בין קנה מידה מקטין לקנה מידה מגדיל ויתנו דוגמה לכל אחד.
🧰 חומרים ועזרים
- מטר מתקפל או סרט מדידה לכל קבוצה
- דפי משבצות A4 וסרגלים
- תכנית דירה או תכנית קומה של בית הספר להתבוננות (מודפסת)
- צעצוע או דגם מוקטן (מכונית, בובה) ותמונה מוגדלת של חרק
- מקרן או לוח חכם
📘 מושגי מפתח
קנה מידה · יחס · קנה מידה מקטין · קנה מידה מגדיל · שרטוט (תכנית) בקנה מידה
📚 ידע קודם נדרש
- יחס ושברים פשוטים (כיתה ו׳, פרק יחס).
- המרה בין מידות אורך: 1 מטר = 100 ס״מ (מידות עשרוניות).
- מדידה ושרטוט של קטעים בסרגל.
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| הסבר וקריאה של קנה מידה | התנסות: השוואת אורכים בתכנית קומה ובמציאות; המשגה: הגדרה מתוך הנתונים | שאלה 1 בשאלון + הסבר בעל פה בפתיחת ההמשגה |
| חישוב מציאות ↔ שרטוט | המשגה: "אני – יחד – לבד" על 1:50 ו-1:100 | כרטיס היציאה + שאלות 2–3 |
| בחירת קנה מידה מנומקת | התנסות בסימולטור + יישום: שרטוט תכנית הכיתה | השרטוט עם קנה המידה בפינה ונימוק כתוב + שאלה 6 |
| מקטין לעומת מגדיל | המשגה: דגם מכונית מול תמונה מוגדלת של חרק | שאלות 4–5 + שאלת חשיבה בסגירה |
🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
5 דק׳לעורר את הצורך בקנה מידה ולאתר ידע קודם על יחס והמרת מידות.
איך מכניסים כיתה שלמה לדף – בלי לעוות אותה?
👩🏫 המורה
- שאלו: "איך אפשר לשרטט את הכיתה שלנו על דף אחד – בלי לעוות אותה?" ואספו רעיונות.
- הציגו שני שרטוטים של אותה כיתה: אחד שבו הוקטן רק האורך (מעוות) ואחד שבו הכול הוקטן באותו יחס. שאלו: "מה ההבדל? מה לא נכון בשרטוט הראשון?"
- בדקו ידע קודם: "כמה ס״מ במטר? אם הכיתה ארוכה 8 מטר – כמה ס״מ זה?"
🧒 התלמידים
- מציעים דרכים
- מזהים את השרטוט המעוות
- ממירים מטרים לס״מ
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "מקטינים הכול", "כל מטר יהיה ס״מ אחד".
- תפיסה שגויה נפוצה: "מקטינים כל צלע בכמה ס״מ" (הקטנה בהפרש ולא ביחס) ← תגובת המורה: "אם נוריד 7 מטר מכל צלע, מה יקרה לקיר של 8 מטר ולקיר של 7 מטר? הצורה תישאר?"
🧪 התנסות
12 דק׳לגלות את היחס הקבוע מתוך מדידות אמיתיות ובסימולטור.
מדדו את הכיתה במציאות ובתכנית. כמה פעמים המציאות גדולה יותר?
👩🏫 המורה
- קבוצות של 3–4: כל קבוצה מודדת במטר המתקפל את אורך הכיתה ורוחבה ורושמת במטרים ובס״מ.
- כל קבוצה מקבלת תכנית קומה מודפסת של בית הספר שעליה כתוב קנה מידה 1:200. המשימה: מדדו בסרגל את אורך הכיתה בתכנית. "כמה פעמים המציאות גדולה מהשרטוט?"
- במליאה – הסימולטור: חדר של 8 מטר. נסו 1:20, 1:50 ו-1:100 ורשמו ניסוי בכל אחד. "באיזה קנה מידה השרטוט נכנס בדף A4 (עד כ-27 ס״מ)?"
- עברו בין הקבוצות ושאלו: "אם 1 ס״מ מייצג 200 ס״מ – כמה מטרים זה?"
🧒 התלמידים
- מודדים את הכיתה
- מודדים בתכנית ומשווים
- מנסים קני מידה בסימולטור ורושמים
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "בתכנית הכיתה 4 ס״מ, ובמציאות 8 מטר = 800 ס״מ; 800 חלקי 4 זה 200 – בדיוק קנה המידה".
- טעות נפוצה: משווים מטרים לס״מ בלי המרה ("8 חלקי 4 = 2") ← תגובת המורה: "באילו יחידות כל מספר? אפשר להשוות ס״מ למטרים?"
💡 המשגה
10 דק׳לנסח את משמעות קנה המידה ולהדגים חישוב בשני הכיוונים.
1:50 – כל 1 ס״מ בשרטוט מייצג 50 ס״מ במציאות.
👩🏫 המורה
- מתוך הנתונים: "היחס בין אורך בשרטוט לאורך במציאות קבוע בכל השרטוט. היחס הזה הוא קנה המידה. כותבים אותו כך שאחד המספרים הוא 1."
- אני מדגימה (מהשרטוט למציאות): "בתכנית בקנה מידה 1:50 הקיר 12 ס״מ. כל ס״מ מייצג 50 ס״מ. 12 × 50 = 600 ס״מ = 6 מטר." – כותבת את היחידות בכל שלב.
- נעשה יחד (מהמציאות לשרטוט): "חדר באורך 5 מטר, קנה מידה 1:100. כמה ס״מ בשרטוט?" הכיתה ממירה ל-500 ס״מ ומחלקת ב-100 = 5 ס״מ.
- הקרינו את קטע הסרטון (מ-34:00): בעיית פארק מיני ישראל בקנה מידה 1:25. עצרו כשהבעיה מופיעה, והכיתה מחשבת את גובה הדגם של המגדל העגול: 187 מטר = 18,700 ס״מ; 18,700 : 25 = 748 ס״מ = 7.48 מטר. אחר כך המשיכו לצפות ובדקו.
- מקטין ומגדיל: הציגו דגם מכונית (למשל 1:43) ותמונה מוגדלת של נמלה (3:1). "באיזה מקרה השרטוט קטן מהמציאות? איך זה נראה בכתיב של קנה המידה?"
- עכשיו לבד – בשלב היישום.
🧒 התלמידים
- מנסחים את ההגדרה
- מחשבים בשני הכיוונים
- מבחינים בין מקטין למגדיל
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "5 מטר = 500 ס״מ, חלקי 100 = 5 ס״מ".
- תפיסה שגויה נפוצה: "ב-1:100 השרטוט גדול יותר מ-1:50, כי 100 גדול מ-50" ← תגובת המורה: "ב-1:100 כל ס״מ מייצג קיר ארוך יותר. אז כמה ס״מ צריך כדי לשרטט את אותו קיר – יותר או פחות?"
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- למה בתכנית בקנה מידה 1:100, ס״מ רבוע אחד מייצג 10,000 ס״מ רבועים במציאות ולא 100?
📘 מושגים
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
12 דק׳לשרטט את תכנית הכיתה בקנה מידה שנבחר ומנומק.
בחרו קנה מידה, הוכיחו בחישוב שהתכנית נכנסת בדף, ושרטטו.
👩🏫 המורה
- עכשיו לבד (בזוגות): בחרו קנה מידה שבו תכנית הכיתה נכנסת בדף A4. כתבו את החישוב שמראה שהיא נכנסת.
- שרטטו את הקירות, הדלת והחלונות, וכתבו את קנה המידה בפינת הדף.
- עברו בין הזוגות ובקשו: "הראו לי בחישוב למה בחרתם 1:50 ולא 1:20."
- מי שסיים/ה: שאלון במסך.
🧒 התלמידים
- בוחרים קנה מידה ומנמקים בחישוב
- משרטטים את התכנית
- פותרים את השאלון
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "כיתה 8 × 7 מטר; ב-1:50: 16 × 14 ס״מ – נכנס בדף".
- טעות נפוצה: בוחרים 1:20 (40 × 35 ס״מ) ומגלים שלא נכנס ← תגובת המורה: "מה תשנו בקנה המידה כדי שהשרטוט יקטן?"
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- זוג אחד בחר 1:50 וזוג אחר 1:100. איזה שרטוט נוח יותר לשרטט עליו את השולחנות? נמקו.
🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה
6 דק׳לבדוק את המטרה המרכזית בכרטיס יציאה ולסכם.
מהשרטוט למציאות – כופלים; מהמציאות לשרטוט – מחלקים. ותמיד באותן יחידות.
👩🏫 המורה
- כרטיס יציאה (בדף).
- סיכום: "מה אומר קנה מידה 1:200? איך עוברים מהשרטוט למציאות ומהמציאות לשרטוט?"
- חזרו לשאלה מהפתיחה – איך מכניסים כיתה לדף בלי לעוות אותה?
🧒 התלמידים
- פותרים את כרטיס היציאה
- מסכמים
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "7 × 200 = 1,400 ס״מ = 14 מטר".
- טעות נפוצה: "1,400 מטר" (שוכחים להמיר) ← ראו המשך בכרטיס היציאה.
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- תכנית של מגרש כדורגל באורך 100 מטר צריכה להיכנס בדף A4. איזה קנה מידה תבחרו? נמקו.
🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות
🌱 מתקשים
- טבלת עזר "שרטוט | מציאות" לכל קנה מידה, ודף המרות ס״מ ↔ מטר.
- דף משבצות שבו משבצת = 1 ס״מ, וקנה מידה מוצע 1:50 (משבצת אחת = חצי מטר).
- משימה מפורקת: קודם חישוב אורך הקיר, ורק אחר כך שרטוט.
🌿 בינוניים
- שרטוט תכנית הכיתה בקנה מידה שנבחר ונומק.
🌳 מתקדמים
- קנה מידה מגדיל: שרטוט מוגדל 5:1 של מחק או של נמלה, וחישוב האורך האמיתי מהשרטוט.
- יחס שטחים: מה השטח האמיתי של הכיתה לפי התכנית? למה הוא לא גדל פי 50 כמו האורך?
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- מסביר/ה קנה מידה כיחס קבוע בין שרטוט למציאות.
- מחשב/ת אורך במציאות מתוך שרטוט ולהפך, עם המרת יחידות.
- בוחר/ת קנה מידה מתאים לדף ומנמק/ת בחישוב.
- מבחין/ה בין קנה מידה מקטין למגדיל.
🔗 רב-תחומיות
קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.
- 🔬 מדע וטכנולוגיהמדע וטכנולוגיה – בחדר ה-STEM: לפני חיתוך במכונת חיתוך או הדפסה בתלת-ממד משרטטים דגם בקנה מידה שנבחר מראש; התלמידים משתמשים באותו חישוב שבשיעור כדי להקטין את תכנית הכיתה לדגם.
- 🌍 גאוגרפיה ומולדתגאוגרפיה – חישוב מרחק אמיתי מתוך תצלום אוויר או תרשים בקנה מידה הוא אותו חישוב משרטוט למציאות שהתלמידים עושים בשיעור.
📝 הערות למורה
בסימולטור קנה המידה נכתב כ"1 ס״מ בשרטוט מייצג k ס״מ במציאות" (כלומר 1:k), ואורך השרטוט = אורך אמיתי בס״מ חלקי k.
הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.