🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור
- 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם6 דק׳ · פתיחה: חשיפת ההנחה שהסיפור כתוב בתורה.
- 2🧪 התנסות13 דק׳ · התנסות: בדיקה בפסוקים ומיון ״כתוב בפסוק״ / ״מוסיף המדרש״.
- 3💡 המשגה11 דק׳ · המשגה: פשט, דרש, פער בטקסט ו״שבעים פנים לתורה״.
- 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה9 דק׳ · יישום: כתיבת מדרש אישי על ״לך לך״.
- 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה6 דק׳ · הערכה מעצבת וסיכום.
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
כיתה ו׳, ערך מוביל: מסורת וחידוש; ארון הספרים היהודי – "פרשה ומדרשה": היכרות עם פרשת השבוע כטקסט מכונן "ועם דרכי פרשנותה המשתנות לאורך הדורות"; "המדרש הוא סוגה וכלי טקסטואלי ייחודי שמבטא את עצמאותו וחד-פעמיותו של הקורא"; מושגי יסוד: פירוש, פשט-דרש, מדרש, דרשה, "שבעים פנים לתורה"; יצירה אישית – חיבור דרשה.
„המדרש הוא סוגה וכלי טקסטואלי ייחודי שמבטא את עצמאותו וחד-פעמיותו של הקורא. התכנית מכוונת ללימוד המדרש כמשאב לאמירה ערכית, ולהכשרת התלמידים ללמוד ולדרוש מן הטקסט קשרים של משמעות בגישה חקרנית-עיונית וללא מחויבות הלכתית. המטרה האופרטיבית היא היצירה האישית.“
🎯 מטרות השיעור
🎯 מטרה מרכזית: התלמידים/ות ימיינו פרטים מסיפור אברהם ושבירת הפסלים ל״כתוב בפסוק״ ול״מוסיף המדרש״, יזהו את הפער בבראשית יא, כח שהמדרש עונה עליו, ויכתבו מדרש קצר משלהם הנשען על מילה בבראשית יב, א.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים/ות יבחינו בין מה שכתוב בפסוקים (פשט) לבין מה שמוסיף המדרש (דרש), במיון של 10 פרטים.
- התלמידים/ות יזהו את השאלה או ה״פער״ בטקסט שהמדרש עונה עליו ויציינו את הפסוק.
- התלמידים/ות יסבירו את הרעיון ״שבעים פנים לתורה״ בעזרת דוגמה מן השיעור.
- התלמידים/ות יכתבו מדרש קצר משלהם שנשען על מילה או פער בפסוק.
🧰 חומרים ועזרים
- מקרן ורמקול לסרטון
- דף מקורות: בראשית יא, כו–לב; יב, א–ה; קטע מעובד מבראשית רבה לח, יג
- טאבלטים או לוח חכם לסימולטור המיון
- מרקרים בשני צבעים
📘 מושגי מפתח
פשט · דרש · מדרש · פער בטקסט · "שבעים פנים לתורה" · דרשה
📚 ידע קודם נדרש
- סיפורי אברהם מבראשית יב (תנ״ך, כיתה ב׳).
- המושגים אגדה ותורה שבעל פה (כיתות א׳–ג׳).
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| פשט / דרש | התנסות: סימון בדף המקורות וסימולטור המיון | תוצאת המיון; שאלון שאלות 1–2 |
| זיהוי הפער | התנסות + המשגה: בראשית יא, כח ופתיחת המדרש | תשובה בכתב: ״המדרש עונה על השאלה…״; כרטיס היציאה |
| שבעים פנים לתורה | המשגה: סרטון הספרייה הלאומית על רש״י והרשב״ם ודיון | משפט הסבר בדף; שאלון שאלה 4 |
| כתיבת מדרש | יישום: מדרש על ״לך לך״ (בראשית יב, א) | המדרש הכתוב מול מחוון: ציטוט, שאלה, תשובה שאינה סותרת את הכתוב |
🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
6 דק׳פתיחה: חשיפת ההנחה שהסיפור כתוב בתורה.
איפה בתורה כתוב שאברהם שבר את הפסלים?
👩🏫 המורה
- שואלת: ״מה אתם יודעים על אברהם לפני שיצא לארץ כנען?״ רוב התלמידים יספרו על שבירת הפסלים.
- מבקשת מתלמיד/ה לספר את הסיפור בקצרה לכיתה.
- שואלת: ״איפה בתורה כתוב הסיפור הזה? בואו נבדוק.״ רושמת על הלוח את ההשערות (״בפרשת לך לך״, ״בפרשת נח״…).
🧒 התלמידים
- מספרים את הסיפור המוכר
- משערים איפה הוא כתוב
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״אברהם שבר את הפסלים בחנות של תרח ושם את המקל ביד הפסל הגדול.״
- תפיסה שגויה נפוצה: ״זה כתוב בפרשת לך לך״ ← תגובת המורה: ״בואו נבדוק בפסוקים עצמם לפני שנחליט.״
🧪 התנסות
13 דק׳התנסות: בדיקה בפסוקים ומיון ״כתוב בפסוק״ / ״מוסיף המדרש״.
מה הטקסט לא מספר לנו?
👩🏫 המורה
- מחלקת לזוגות את דף המקורות (בראשית יא, כו – יב, ה) ומבקשת לסמן בצבע אחד כל מה שכתוב על תרח ועל אברם.
- שואלת: "מצאתם את הפסלים?" – התלמידים מגלים שאין.
- מפעילה את סימולטור המיון: כל זוג ממיין 10 פרטים ל"כתוב בפסוק" או "מוסיף המדרש", ובודק בדף המקורות.
- מבקשת לסמן בצבע השני את הפסוק "וימת הרן על פני תרח אביו באור כשדים" (בראשית יא, כח) ושואלת: מה מוזר או חסר כאן? (למה מת הרן? מה זה "אור כשדים"? למה בחר אלוהים דווקא באברם?).
🧒 התלמידים
- קוראים את הפסוקים ומסמנים
- מגלים שסיפור הפסלים לא מופיע
- ממיינים פרטים בסימולטור
- מנסחים שאלות שהטקסט משאיר פתוחות
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״אין בפסוקים שום פסל! כתוב רק שתרח לקח את אברם ויצאו מאור כשדים.״
- תפיסה שגויה נפוצה: ״אם זה לא כתוב, זה לא נכון או המציאו״ ← תגובת המורה: ״החכמים לא כתבו כדי לשקר – הם שאלו שאלה על הפסוק. נבדוק איזו.״
💡 המשגה
11 דק׳המשגה: פשט, דרש, פער בטקסט ו״שבעים פנים לתורה״.
👩🏫 המורה
- מסבירה שהסיפור מופיע בבראשית רבה (לח, יג), ומקריאה: ״קם נסיב בוקלסא בידיה, ותברינון לכלהון פסיליא״ (קם, לקח מקל בידו ושבר את כל הפסלים).
- אני מדגימה: ״אני קוראת בפסוק ׳וימת הרן על פני תרח אביו באור כשדים׳ (בראשית יא, כח) ושואלת: למה מת הרן? הפסוק לא אומר. זה פער. המדרש קורא את המילה ׳אור׳ כ׳אש׳ – וכך הוא עונה: הרן מת בכבשן האש של נמרוד.״
- נעשה יחד: מגדירים פשט, דרש, מדרש ופער. מקרינה את סרטון הספרייה הלאומית ״רש״י ונכדו הרשב״ם״ (3:12): רש״י נעזר במדרשי חז״ל, והרשב״ם מחפש תשובות ״בתוך לשון הפסוקים עצמם״. ממלאים בטבלה: מי קורא בדרך הפשט ומי בדרך הדרש?
- כותבת על הלוח ״שבעים פנים לתורה״ ושואלת: איך הסבא והנכד מדגימים את הרעיון? למה מותר – ואפילו רצוי – לקרוא אותו פסוק בכמה דרכים?
- עכשיו לבד: כל תלמיד/ה כותב/ת משפט: ״פשט הוא… דרש הוא… דוגמה מן השיעור: …״.
🧒 התלמידים
- מזהים את הפער בפסוק
- מגדירים את המושגים
- צופים וממיינים פשט/דרש
- כותבים הגדרה ודוגמה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״הרשב״ם היה אומר שאין בפסוק פסלים, ורש״י היה מביא את המדרש.״
- תפיסה שגויה נפוצה: ״פשט זה נכון ודרש זה לא נכון״ ← תגובת המורה: ״האם הרשב״ם אמר שסבא שלו טועה? שתי הדרכים שואלות שאלות על הטקסט – כל אחת בדרכה.״
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- אם אפשר לקרוא אותו פסוק בכמה דרכים – איך נדע אם מדרש הוא ״טוב״? נסחו שני כללים.
📘 מושגים
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
9 דק׳יישום: כתיבת מדרש אישי על ״לך לך״.
👩🏫 המורה
- מקריאה: "ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א) ושואלת: מה הפסוק לא מספר? (מה הרגיש אברם? למה "לך לך" – פעמיים? למה לא נאמר לאן?).
- כל תלמיד בוחר פער אחד וכותב מדרש של 4–6 משפטים: פותח בציטוט מהפסוק, שואל שאלה, ועונה עליה בסיפור או ברעיון.
- מזכירה: מדרש טוב נשען על מילה מן הפסוק ולא סותר את הכתוב.
- 2–3 תלמידים מקריאים, והכיתה מזהה: על איזו מילה נשען המדרש? איזה פער הוא ממלא?
🧒 התלמידים
- בוחרים פער בפסוק
- כותבים מדרש קצר שפותח בציטוט
- מקריאים ומזהים את העוגן בפסוק
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״׳לך לך׳ – לך אל עצמך: אברם יוצא לגלות מי הוא באמת.״
- תפיסה שגויה נפוצה: מדרש שסותר את הכתוב (״אברם לא רצה ללכת ונשאר״) ← תגובת המורה: ״מה כתוב בפסוק ד (׳וילך אברם׳)? המדרש ממלא פער – הוא לא משנה את מה שכתוב.״
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- השוו את המדרש שלכם למדרש של חבר על אותו פסוק: איך שניהם יכולים להיות נכונים?
🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה
6 דק׳הערכה מעצבת וסיכום.
מה תעשו מעכשיו כשתשמעו ״סיפור מן התורה״?
👩🏫 המורה
- מפעילה את השאלון.
- כרטיס יציאה כתוב (3 דקות).
- מסכמת: המדרש הוא דרך של חכמים – ושלנו – לקרוא טקסט עתיק כקורא פעיל: לשאול, למצוא פער ולחדש. מסורת וחידוש יחד.
🧒 התלמידים
- עונים על השאלון
- כותבים כרטיס יציאה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: ״מעכשיו אבדוק אם סיפור כתוב בפסוק או שהוא מדרש.״
- תפיסה שגויה נפוצה: ״כל מדרש הוא אגדה בלי קשר לפסוק״ ← תגובת המורה: ״על איזה פסוק נשען המדרש של הפסלים?״
🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות
🌱 מתקשים
- למתקשים: מיון של 6 פרטים בלבד; בכתיבה – תבנית מדרש עם פתיחים: "כתוב: ___. שאלתי: ___. אני דורש/ת: ___."
🌿 בינוניים
- לבינוניים: מיון מלא, זיהוי הפער בבראשית יא, כח וכתיבת מדרש של 4–6 משפטים.
🌳 מתקדמים
- למתקדמים: להשוות בין המדרש בבראשית רבה לבין פירוש רש״י לבראשית יא, כח ("באור כשדים"), ולכתוב מדרש שני שעונה על אותו פער בדרך אחרת – ולהסביר את הרעיון "שבעים פנים לתורה" דרך שני המדרשים.
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- ממיין/ת נכון לפחות 8 מתוך 10 פרטים ומנמק/ת בעזרת דף המקורות.
- מנסח/ת את השאלה או הפער שהמדרש עונה עליו.
- מסביר/ה את "שבעים פנים לתורה" עם דוגמה מהשיעור.
- המדרש האישי פותח בציטוט, מזהה פער ועונה עליו בלי לסתור את הפסוק.
🔗 רב-תחומיות
קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.
- 📜 תנ״ךקריאה מדויקת בבראשית יא, כו – יב, ה ואיתור מה כתוב בפסוקים – מיומנות יסוד של לימוד התנ״ך.
- 📖 עברית – חינוך לשוניזיהוי סוגה (מדרש מול סיפור מקראי), איתור פערים בטקסט וכתיבה יוצרת מנומקת – מיומנויות של הבנת הנקרא וכתיבה.
📝 הערות למורה
הציטוטים מבראשית רבה לח, יג לפי ספריא (בארמית; בכיתה מוצג תרגום מעובד). המדרש עוסק גם בכבשן האש ובמות הרן – מומלץ להציג בכיתה בעיקר את חלק החנות והפסלים. כדאי להדגיש שהבחנה בין פשט לדרש אינה פוסלת את המדרש: זו דרך מכובדת ועתיקה של פרשנות.
הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.