← שיעורים לפי מעגל הלמידה · 🕯️ תורה, מורשת ותרבות ישראל
כיתה ו׳🕯️ תורה, מורשת ותרבות ישראל⏱️ 45 דק׳🎬 סרטון🕹️ מיון

📜 מה כתוב ומה נדרש? פשט ומדרש בסיפור אברהם

❓ איפה בתורה כתוב שאברהם שבר את הפסלים של אביו?

📄 PDF – מערך ודף לתלמיד🖨️ להדפסה🕹️ לסימולטור📝 לשאלון

🔄 מבט על: שלבי מעגל הלמידה בשיעור

  1. 1🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם6 דק׳ · פתיחה: חשיפת ההנחה שהסיפור כתוב בתורה.
  2. 2🧪 התנסות13 דק׳ · התנסות: בדיקה בפסוקים ומיון ״כתוב בפסוק״ / ״מוסיף המדרש״.
  3. 3💡 המשגה11 דק׳ · המשגה: פשט, דרש, פער בטקסט ו״שבעים פנים לתורה״.
  4. 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה9 דק׳ · יישום: כתיבת מדרש אישי על ״לך לך״.
  5. 5🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה6 דק׳ · הערכה מעצבת וסיכום.

📌 עיגון בתוכנית הלימודים

כיתה ו׳, ערך מוביל: מסורת וחידוש; ארון הספרים היהודי – "פרשה ומדרשה": היכרות עם פרשת השבוע כטקסט מכונן "ועם דרכי פרשנותה המשתנות לאורך הדורות"; "המדרש הוא סוגה וכלי טקסטואלי ייחודי שמבטא את עצמאותו וחד-פעמיותו של הקורא"; מושגי יסוד: פירוש, פשט-דרש, מדרש, דרשה, "שבעים פנים לתורה"; יצירה אישית – חיבור דרשה.

„המדרש הוא סוגה וכלי טקסטואלי ייחודי שמבטא את עצמאותו וחד-פעמיותו של הקורא. התכנית מכוונת ללימוד המדרש כמשאב לאמירה ערכית, ולהכשרת התלמידים ללמוד ולדרוש מן הטקסט קשרים של משמעות בגישה חקרנית-עיונית וללא מחויבות הלכתית. המטרה האופרטיבית היא היצירה האישית.“

מקור: משרד החינוך, תרבות יהודית-ישראלית ביסודי – תוכנית הלימודים לכיתה ו׳, מוקד ״פרשה ומדרשה״ (ערך מוביל: מסורת וחידוש)

🎯 מטרות השיעור

🎯 מטרה מרכזית: התלמידים/ות ימיינו פרטים מסיפור אברהם ושבירת הפסלים ל״כתוב בפסוק״ ול״מוסיף המדרש״, יזהו את הפער בבראשית יא, כח שהמדרש עונה עליו, ויכתבו מדרש קצר משלהם הנשען על מילה בבראשית יב, א.

מטרות אופרטיביות

  • התלמידים/ות יבחינו בין מה שכתוב בפסוקים (פשט) לבין מה שמוסיף המדרש (דרש), במיון של 10 פרטים.
  • התלמידים/ות יזהו את השאלה או ה״פער״ בטקסט שהמדרש עונה עליו ויציינו את הפסוק.
  • התלמידים/ות יסבירו את הרעיון ״שבעים פנים לתורה״ בעזרת דוגמה מן השיעור.
  • התלמידים/ות יכתבו מדרש קצר משלהם שנשען על מילה או פער בפסוק.

🧰 חומרים ועזרים

  • מקרן ורמקול לסרטון
  • דף מקורות: בראשית יא, כו–לב; יב, א–ה; קטע מעובד מבראשית רבה לח, יג
  • טאבלטים או לוח חכם לסימולטור המיון
  • מרקרים בשני צבעים

📘 מושגי מפתח

פשט · דרש · מדרש · פער בטקסט · "שבעים פנים לתורה" · דרשה

📚 ידע קודם נדרש

  • סיפורי אברהם מבראשית יב (תנ״ך, כיתה ב׳).
  • המושגים אגדה ותורה שבעל פה (כיתות א׳–ג׳).

🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה

מטרהפעילות בשיעורעדות להשגה
פשט / דרשהתנסות: סימון בדף המקורות וסימולטור המיוןתוצאת המיון; שאלון שאלות 1–2
זיהוי הפערהתנסות + המשגה: בראשית יא, כח ופתיחת המדרשתשובה בכתב: ״המדרש עונה על השאלה…״; כרטיס היציאה
שבעים פנים לתורההמשגה: סרטון הספרייה הלאומית על רש״י והרשב״ם ודיוןמשפט הסבר בדף; שאלון שאלה 4
כתיבת מדרשיישום: מדרש על ״לך לך״ (בראשית יב, א)המדרש הכתוב מול מחוון: ציטוט, שאלה, תשובה שאינה סותרת את הכתוב
1

🔍 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם

6 דק׳

פתיחה: חשיפת ההנחה שהסיפור כתוב בתורה.

איפה בתורה כתוב שאברהם שבר את הפסלים?

👩‍🏫 המורה

  1. שואלת: ״מה אתם יודעים על אברהם לפני שיצא לארץ כנען?״ רוב התלמידים יספרו על שבירת הפסלים.
  2. מבקשת מתלמיד/ה לספר את הסיפור בקצרה לכיתה.
  3. שואלת: ״איפה בתורה כתוב הסיפור הזה? בואו נבדוק.״ רושמת על הלוח את ההשערות (״בפרשת לך לך״, ״בפרשת נח״…).

🧒 התלמידים

  • מספרים את הסיפור המוכר
  • משערים איפה הוא כתוב

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: ״אברהם שבר את הפסלים בחנות של תרח ושם את המקל ביד הפסל הגדול.״
  • תפיסה שגויה נפוצה: ״זה כתוב בפרשת לך לך״ ← תגובת המורה: ״בואו נבדוק בפסוקים עצמם לפני שנחליט.״
2

🧪 התנסות

13 דק׳

התנסות: בדיקה בפסוקים ומיון ״כתוב בפסוק״ / ״מוסיף המדרש״.

מה הטקסט לא מספר לנו?

👩‍🏫 המורה

  1. מחלקת לזוגות את דף המקורות (בראשית יא, כו – יב, ה) ומבקשת לסמן בצבע אחד כל מה שכתוב על תרח ועל אברם.
  2. שואלת: "מצאתם את הפסלים?" – התלמידים מגלים שאין.
  3. מפעילה את סימולטור המיון: כל זוג ממיין 10 פרטים ל"כתוב בפסוק" או "מוסיף המדרש", ובודק בדף המקורות.
  4. מבקשת לסמן בצבע השני את הפסוק "וימת הרן על פני תרח אביו באור כשדים" (בראשית יא, כח) ושואלת: מה מוזר או חסר כאן? (למה מת הרן? מה זה "אור כשדים"? למה בחר אלוהים דווקא באברם?).

🧒 התלמידים

  • קוראים את הפסוקים ומסמנים
  • מגלים שסיפור הפסלים לא מופיע
  • ממיינים פרטים בסימולטור
  • מנסחים שאלות שהטקסט משאיר פתוחות

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: ״אין בפסוקים שום פסל! כתוב רק שתרח לקח את אברם ויצאו מאור כשדים.״
  • תפיסה שגויה נפוצה: ״אם זה לא כתוב, זה לא נכון או המציאו״ ← תגובת המורה: ״החכמים לא כתבו כדי לשקר – הם שאלו שאלה על הפסוק. נבדוק איזו.״

🕹️ סימולטור: כתוב בפסוק או מוסיף המדרש?

🎯 המשימה: מצאו אילו פרטים מהסיפור המוכר על אברהם באמת כתובים בתורה.

מיינו כל פרט: האם הוא כתוב בפסוקים (בראשית יא–יב), או שהמדרש הוסיף אותו? בדקו בדף המקורות.

✍️ אחרי ההתנסות: איזה פרט הפליא אתכם הכי הרבה? איזו שאלה בטקסט המדרש מנסה לענות עליה?

3

💡 המשגה

11 דק׳

המשגה: פשט, דרש, פער בטקסט ו״שבעים פנים לתורה״.

👩‍🏫 המורה

  1. מסבירה שהסיפור מופיע בבראשית רבה (לח, יג), ומקריאה: ״קם נסיב בוקלסא בידיה, ותברינון לכלהון פסיליא״ (קם, לקח מקל בידו ושבר את כל הפסלים).
  2. אני מדגימה: ״אני קוראת בפסוק ׳וימת הרן על פני תרח אביו באור כשדים׳ (בראשית יא, כח) ושואלת: למה מת הרן? הפסוק לא אומר. זה פער. המדרש קורא את המילה ׳אור׳ כ׳אש׳ – וכך הוא עונה: הרן מת בכבשן האש של נמרוד.״
  3. נעשה יחד: מגדירים פשט, דרש, מדרש ופער. מקרינה את סרטון הספרייה הלאומית ״רש״י ונכדו הרשב״ם״ (3:12): רש״י נעזר במדרשי חז״ל, והרשב״ם מחפש תשובות ״בתוך לשון הפסוקים עצמם״. ממלאים בטבלה: מי קורא בדרך הפשט ומי בדרך הדרש?
  4. כותבת על הלוח ״שבעים פנים לתורה״ ושואלת: איך הסבא והנכד מדגימים את הרעיון? למה מותר – ואפילו רצוי – לקרוא אותו פסוק בכמה דרכים?
  5. עכשיו לבד: כל תלמיד/ה כותב/ת משפט: ״פשט הוא… דרש הוא… דוגמה מן השיעור: …״.

🧒 התלמידים

  • מזהים את הפער בפסוק
  • מגדירים את המושגים
  • צופים וממיינים פשט/דרש
  • כותבים הגדרה ודוגמה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: ״הרשב״ם היה אומר שאין בפסוק פסלים, ורש״י היה מביא את המדרש.״
  • תפיסה שגויה נפוצה: ״פשט זה נכון ודרש זה לא נכון״ ← תגובת המורה: ״האם הרשב״ם אמר שסבא שלו טועה? שתי הדרכים שואלות שאלות על הטקסט – כל אחת בדרכה.״

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • אם אפשר לקרוא אותו פסוק בכמה דרכים – איך נדע אם מדרש הוא ״טוב״? נסחו שני כללים.

📘 מושגים

פשט – מה שכתוב בפסוק כפשוטו – המשמעות הישירה של המילים.
דרש – פירוש שמוסיף משמעות, סיפור או רעיון שאינם כתובים במפורש, ונשען על מילה או פער בטקסט.
מדרש – יצירה של חכמים שדורשת את פסוקי המקרא. בראשית רבה הוא אוסף מדרשים על ספר בראשית.
פער בטקסט – מקום שבו הטקסט לא מספר משהו שהקורא שואל עליו (למה? איך? מה הרגיש?). המדרש ממלא פערים כאלה.
שבעים פנים לתורה – הרעיון שלאותו טקסט יש פירושים רבים, וכל דור וכל קורא יכולים למצוא בו משמעות משלהם.

🎬 סרטון: רש"י ונכדו הרשב"ם

מתוך הסדרה ״מאיר פנים״ של הספרייה הלאומית: רש״י נעזר במדרשי חז״ל, ונכדו הרשב״ם מחפש תשובות ״בתוך לשון הפסוקים עצמם״. מדגים פשט ודרש כשתי דרכי קריאה לגיטימיות, וכך ממחיש את ״שבעים פנים לתורה״. מחליף סרטון מערוץ דתי פרטי.

מה מחפשים בסרטון?

  • במה נעזר רש״י כדי לפרש את התורה?
  • איך פירש הרשב״ם – ובמה הוא שונה מסבו?
  • האם אחד מהם ״צודק״ והשני ״טועה״?

מקור: המרכז ללימודי רוח | הספרייה הלאומית · צפייה ביוטיוב · 3:12

✔️ נבדק: ערוץ המרכז ללימודי רוח – הספרייה הלאומית; סדרת ״מאיר פנים״, 3:12, 01/2020. נבדק בפריימים (2.11.2026): אנימציה מאוירת, וכתובית ״רשב״ם מחפש את התשובות לקשיים העולים מדברי הכתוב, בתוך לשון הפסוקים עצמם״; isFamilySafe, ניתן להטמעה.

4

🛠️ יישום – ביצועי הבנה

9 דק׳

יישום: כתיבת מדרש אישי על ״לך לך״.

👩‍🏫 המורה

  1. מקריאה: "ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א) ושואלת: מה הפסוק לא מספר? (מה הרגיש אברם? למה "לך לך" – פעמיים? למה לא נאמר לאן?).
  2. כל תלמיד בוחר פער אחד וכותב מדרש של 4–6 משפטים: פותח בציטוט מהפסוק, שואל שאלה, ועונה עליה בסיפור או ברעיון.
  3. מזכירה: מדרש טוב נשען על מילה מן הפסוק ולא סותר את הכתוב.
  4. 2–3 תלמידים מקריאים, והכיתה מזהה: על איזו מילה נשען המדרש? איזה פער הוא ממלא?

🧒 התלמידים

  • בוחרים פער בפסוק
  • כותבים מדרש קצר שפותח בציטוט
  • מקריאים ומזהים את העוגן בפסוק

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: ״׳לך לך׳ – לך אל עצמך: אברם יוצא לגלות מי הוא באמת.״
  • תפיסה שגויה נפוצה: מדרש שסותר את הכתוב (״אברם לא רצה ללכת ונשאר״) ← תגובת המורה: ״מה כתוב בפסוק ד (׳וילך אברם׳)? המדרש ממלא פער – הוא לא משנה את מה שכתוב.״

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • השוו את המדרש שלכם למדרש של חבר על אותו פסוק: איך שניהם יכולים להיות נכונים?
🛠️ משימת ביצוע הבנה: כתבו מדרש קצר (4–6 משפטים) על "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בראשית יב, א): פתחו בציטוט מהפסוק, שאלו שאלה שהפסוק לא עונה עליה, וענו עליה בסיפור או ברעיון משלכם.
5

🔄 סגירת המעגל – התבוננות והערכה

6 דק׳

הערכה מעצבת וסיכום.

מה תעשו מעכשיו כשתשמעו ״סיפור מן התורה״?

👩‍🏫 המורה

  1. מפעילה את השאלון.
  2. כרטיס יציאה כתוב (3 דקות).
  3. מסכמת: המדרש הוא דרך של חכמים – ושלנו – לקרוא טקסט עתיק כקורא פעיל: לשאול, למצוא פער ולחדש. מסורת וחידוש יחד.

🧒 התלמידים

  • עונים על השאלון
  • כותבים כרטיס יציאה

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: ״מעכשיו אבדוק אם סיפור כתוב בפסוק או שהוא מדרש.״
  • תפיסה שגויה נפוצה: ״כל מדרש הוא אגדה בלי קשר לפסוק״ ← תגובת המורה: ״על איזה פסוק נשען המדרש של הפסלים?״

🎟️ כרטיס יציאה

על איזו שאלה בפסוק ״וימת הרן על פני תרח אביו באור כשדים״ (בראשית יא, כח) עונה מדרש שבירת הפסלים? ומה ההבדל בין פשט לדרש?

מחוון הצלחה (למורה)

  • מזהה פער: למה מת הרן / מה זה ״אור כשדים״ / למה נבחר אברם.
  • מבחין/ה: פשט – מה שכתוב בפסוק; דרש – מה שהחכמים מוסיפים כדי לענות על שאלה.

📈 מה עושים עם התוצאות: תלמידים שלא זיהו פער – בשיעור הבא תרגול בזוגות עם פסוק קצר נוסף וטבלת ״מה כתוב / מה חסר״. מי שעמד במחוון – משכתב את המדרש שלו לדרשה קצרה לפרשת השבוע ומציג אותה בכיתה.

📝 שאלון – הערכה

בוחרים תשובה – המשוב מופיע מיד, ואפשר לנסות שוב.

🪞 התבוננות

חושבים וכותבים: מה למדתי, איך למדתי ומה אקח איתי.

🎡 גם גלגל ההתבוננות מתאים לסגירה.

🎚️ התאמה לשונות: שלוש רמות

🌱 מתקשים

  • למתקשים: מיון של 6 פרטים בלבד; בכתיבה – תבנית מדרש עם פתיחים: "כתוב: ___. שאלתי: ___. אני דורש/ת: ___."

🌿 בינוניים

  • לבינוניים: מיון מלא, זיהוי הפער בבראשית יא, כח וכתיבת מדרש של 4–6 משפטים.

🌳 מתקדמים

  • למתקדמים: להשוות בין המדרש בבראשית רבה לבין פירוש רש״י לבראשית יא, כח ("באור כשדים"), ולכתוב מדרש שני שעונה על אותו פער בדרך אחרת – ולהסביר את הרעיון "שבעים פנים לתורה" דרך שני המדרשים.

✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה

🔗 רב-תחומיות

קשרים אמיתיים בלבד: מה מהתחום האחר משמש בשיעור הזה.

📝 הערות למורה

הציטוטים מבראשית רבה לח, יג לפי ספריא (בארמית; בכיתה מוצג תרגום מעובד). המדרש עוסק גם בכבשן האש ובמות הרן – מומלץ להציג בכיתה בעיקר את חלק החנות והפסלים. כדאי להדגיש שהבחנה בין פשט לדרש אינה פוסלת את המדרש: זו דרך מכובדת ועתיקה של פרשנות.

הסרטון מוטמע מיוטיוב עם קרדיט למקור ואינו מאוחסן באתר. הסימולטור נבנה לשיעור זה.