← לחומרי השיעור
כיתה א׳🔬 מדע וטכנולוגיה⏱️ 45 דק׳ לשיעור📋 מערך למורה

📋 הַחוּשִׁים שֶׁלִּי – חַלּוֹנוֹת לָעוֹלָם

📄 PDF – המערך להדפסה🧒 לחומרי השיעור בעמוד

מערך השיעור נכתב לפי מחוון פיקוח: מטרה מרכזית מדידה, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הלימה בין מטרות, פעילויות והערכה, מהלך מתוזמן ל-45 דקות עם תשובות צפויות, כרטיס יציאה והתאמה לשונות. הדפים, המשחקים והסימולטורים של השיעור נמצאים בעמוד השיעור.

🎯 מטרות השיעור

מטרה מרכזית: התלמידים/ות יזהו חפץ בשקית סגורה בלי לראות אותו, וינמקו את הזיהוי במידע שקלטו בחוש מסוים. כך יקשרו בין החוש, איבר החוש וסוג המידע שהוא קולט.

מטרות אופרטיביות

  • התלמידים/ות יתאימו כל אחד מחמשת החושים לאיבר החוש ולסוג המידע שהוא קולט: ראייה–עיניים–צבע וצורה, שמיעה–אוזניים–קולות, ריח–אף–ריחות, טעם–לשון–טעמים, מגע–עור–רך/קשה, חלק/מחוספס.
  • התלמידים/ות יזהו חפץ בשקית בלי לראות אותו, וינמקו את הזיהוי בראיה מתוך חוש אחד לפחות ("זה רך ועגול, לכן זה כדור").
  • התלמידים/ות יבחינו בין תיאור עובדתי של חפץ ("הבד רך") לבין תיאור רגש או פרשנות ("הבד נעים לי").
  • התלמידים/ות יספרו איברי חוש (שתי עיניים ושתי אוזניים) ויסמנו את המספרים 1–4 על ישר המספרים.

🧰 חומרים ועזרים

  • חבילת תרגול וחידות לתלמידים שבעמוד (עשרה תרגילים מדורגים, שאלת ההמשגה "אני יודע ש...", שאלות ההתבוננות וסולם הערכה עצמית 1–4)
  • דף התשובות וההנחיות למורה שבעמוד
  • דף עבודה להדפסה מהעמוד
  • מצגת השיעור שבעמוד ושאלת המתמטיקה ("שתי עיניים ושתי אוזניים: כמה איברים ספרנו?")
  • שקיות בד אטומות (אחת לכל זוג) ובהן חפצים מוכרים: פעמון קטן, כדור ספוג, מברשת, כפית, פיסת בד
  • ארבע תחנות חושים: תחנת ראייה (קלפי צבעים), תחנת שמיעה (פעמון ורעשן בקופסה), תחנת ריח (צנצנות סגורות עם מכסה מחורר: סבון ריחני, קרם ידיים, עלי רוזמרין מהגינה – להרחה בלבד), תחנת מגע (נייר זכוכית, צמר גפן, אבן חלקה)
  • כרטיסי תמונות של עין, אוזן, אף, לשון ויד
  • ישר מספרים 1–5 ואסימונים (ארבעה לכל זוג)
  • פתקי כרטיס יציאה

⚠️ לא טועמים ולא מכניסים לפה חפצים בשום תחנה (תרגיל 7). בתחנת הריח מריחים רק מצנצנות סגורות עם מכסה מחורר ומניפים את הריח ביד, בלי להצמיד את האף. לפני השיעור יש לבדוק אלרגיות (סבון ריחני, קרם ידיים, רוזמרין). בשקיות – רק חפצים בלי קצוות חדים ובלי חלקים קטנים.

📘 מושגי מפתח

חוש · חמשת החושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מגע · איבר חוש: עיניים, אוזניים, אף, לשון, עור · קליטת מידע מהסביבה · עובדה לעומת הרגשה · השערה ובדיקה

📚 ידע קודם נדרש

  • התלמידים/ות יודעים לשיים את איברי הפנים: עיניים, אוזניים, אף, פה.
  • התלמידים/ות סופרים עד 5 לפחות ומכירים את ישר המספרים 1–5.
  • התלמידים/ות מתארים חפץ במילים פשוטות: גדול/קטן, רך/קשה.

📌 עיגון בתוכנית הלימודים

מדעי החיים – ביולוגיה, נושא מרכזי: מערכות ותהליכים ביצורים חיים; נושא משנה: מאפייני חיים וצורכי קיום; תוכן: תקשורת – קליטת מידע מהסביבה על ידי החושים (כיתה א). מיומנות: להבחין בין תיאור עובדתי של תופעה לבין פרשנות ותיאור רגשות הקשורים לתופעה.

„התלמידים יזהו עצמים בסביבה באמצעות קליטת מידע מהסביבה על ידי החושים (מראות, קולות, ריחות, טעמים, תחושת מגע) ויסבירו את תפקודו של כל חוש.“

מקור: משרד החינוך – מפרט תכנים במדע וטכנולוגיה, כיתה א׳

🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה

מטרהפעילות בשיעורעדות להשגה
התאמת חוש לאיבר החוש ולסוג המידעהתנסות בתחנות החושים; המשגה – טבלת החושים על הלוח ותרגילים 1–5 בחבילת התרגולתרגילים 1–5 נכונים; בכרטיס היציאה התלמיד/ה מסמן/ת את איבר החוש המתאים
זיהוי חפץ בשקית בלי לראות ונימוק בראיהמשחק "מה בשקית?" בזוגות בשלב היישום; תרגילים 8 ו־10משפט הנימוק בעל-פה ("זה ___, כי הרגשתי/שמעתי ___"); כרטיס היציאה
הבחנה בין תיאור עובדתי לתיאור רגשמיון משפטים בשלב ההמשגה ("עובדה" / "הרגשה") ותיאור חפץ בשקיתמיון נכון של שלושה משפטים לפחות; בתיאור החפץ התלמיד/ה משתמש/ת במילת עובדה (רך, עגול, מצלצל)
ספירת איברי חוש וסימון 1–4 על ישר המספריםשאלת המתמטיקה בפתיחה: הנחת ארבעה אסימונים על ישר המספריםתשובה "4" ואסימונים מסודרים 1–4 על ישר המספרים

🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)

  1. 1🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם5 דק׳
  2. 2🔍 התנסות12 דק׳
  3. 3💡 המשגה10 דק׳
  4. 4🛠️ יישום – ביצועי הבנה11 דק׳
  5. 5🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום7 דק׳
1

🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם

5 דק׳

עוררות סקרנות, איתור ידע קודם על איברי החוש וספירתם

👩‍🏫 המורה

  1. המורה מנערת שקית סגורה שבתוכה פעמון ושואלת: "מה יש בשקית? איך ידעתם בלי לראות?"
  2. המורה מציגה את שאלת המתמטיקה מהמצגת: "שתי עיניים ושתי אוזניים. כמה איברים ספרנו?" ומבקשת מכל זוג להניח אסימון על כל איבר שספר: 1, 2, 3, 4.
  3. המורה כותבת על הלוח את שאלת השיעור: "איך נגלה מה בשקית בלי לראות?" ושואלת: "מה אתם משערים?"

🧒 התלמידים

  • מקשיבים לשקית ומשערים בעל-פה מה יש בה.
  • סופרים בזוגות איברי חוש על הפנים ומניחים ארבעה אסימונים על ישר המספרים 1–4.
  • משתפים השערה: "נמשש", "נקשיב", "נריח".

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "יש פעמון, כי שמעתי צלצול." ← המורה: "שמעתם. איזה חלק בגוף עזר לכם לשמוע?"
  • תשובה צפויה: "4" ← המורה מבקשת להראות על ישר המספרים איפה עצרנו.
  • תפיסה שגויה: "ספרנו 2, כי זה עיניים ואוזניים" (ספירת סוגים ולא איברים) ← המורה: "בואו נגע בכל איבר ונספור אחד-אחד."
2

🔍 התנסות

12 דק׳

התנסות ותצפית: קליטת מידע על חפצים בכל חוש בנפרד, לפני הגדרת המושגים

👩‍🏫 המורה

  1. המורה מסבירה את כללי התחנות: "בכל תחנה בודקים חפץ ומספרים לבן או לבת הזוג מה גיליתם. בתחנת הריח מריחים רק מהצנצנת הסגורה ולא טועמים שום דבר."
  2. המורה מסובבת את הזוגות בין ארבע תחנות, כשלוש דקות לכל תחנה (ראייה, שמיעה, ריח, מגע).
  3. המורה עוברת בין הזוגות ושואלת: "מה גיליתם? באיזה חלק בגוף השתמשתם?" ומבקשת לסמן בדף העבודה את הציור המתאים (עין, אוזן, אף, יד).

🧒 התלמידים

  • בודקים חפצים בכל תחנה ומתארים במילה אחת או שתיים: "צהוב", "מצלצל", "חמוץ", "מחוספס".
  • מסמנים בדף העבודה את איבר החוש שבו השתמשו בכל תחנה.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "בנייר הזכוכית הרגשתי שהוא מחוספס, עם האצבעות."
  • תפיסה שגויה: "את הרוזמרין אני טועם עם האף" ← המורה: "האף מריח והלשון טועמת. מה עשית עכשיו – הרחת או טעמת?"
  • תפיסה שגויה: "בקופסה הסגורה אי אפשר לדעת כלום" ← המורה: "נער/י את הקופסה. מה שמעת?"

🎬 סרטון: ביחו הגדול וחמשת החושים

ביחו הגדול מדגים באופן חווייתי את חמשת החושים בסיטואציות יומיומיות, מסביר איזה חוש עוזר לאיזה איבר, ומציג דוגמאות ספציפיות לחוש המישוש והשמיעה – בדיוק מה שנדרש לפעילות זיהוי חפץ בשקית. הקטע הרלוונטי מתחיל בהסבר על החושים ומסתיים לפני סוף ההסברים.

⏱️ צופים מדקה 1:50 עד דקה 6:50

מקור: ‫ביחו הגדול יודע הכול ‬‎ · צפייה ביוטיוב · 10:15

✔️ נבדק: ערוץ: ‫ביחו הגדול יודע הכול ‬‎ · משך 10:15 · פורסם 2021 · מסומן ביוטיוב כמתאים לכל המשפחה · דף הצפייה נבדק ב-2.11.2026. ערוץ חינוכי של ביחו הגדול (דמות חינוכית מוכרת לילדים), מציג באופן ויזואלי ומילולי את חמשת החושים והקשר שלהם לאיברי הגוף, עם דוגמאות קונקרטיות מהחיים. התיאור מפורט עם חותמות זמן, התוכן מתאים לגילאי א' – שפה פשוטה, דמות מזמינה, הדגמות חווייתיות.

3

💡 המשגה

10 דק׳

הגדרת המושגים "חוש" ו"איבר חוש" והמשגה: כל חוש קולט סוג אחר של מידע; הבחנה בין עובדה להרגשה

👩‍🏫 המורה

  1. הגדרה: "חוש הוא הדרך שבה הגוף קולט מידע מהסביבה. לכל חוש יש איבר חוש." המורה בונה על הלוח טבלה עם כרטיסי התמונות: ראייה–עיניים, שמיעה–אוזניים, ריח–אף, טעם–לשון, מגע–עור.
  2. אני מדגימה: המורה מרימה תפוח מפלסטיק ואומרת: "אני רואה שהוא אדום – זה חוש הראייה. אני מרגישה שהוא חלק – זה חוש המגע, בעור."
  3. נעשה יחד: "פעמון. מה נקלוט בעיניים? ומה באוזניים?" (תרגיל 6 בחבילה). המורה ממיינת עם הכיתה שני משפטים: "הפעמון מצלצל" – עובדה; "הצלצול שמח אותי" – הרגשה. "עובדה – כולם בודקים ומקבלים אותה תשובה. הרגשה – לכל אחד יכולה להיות הרגשה אחרת."
  4. עכשיו לבד: התלמידים/ות פותרים את תרגילים 1–5 בחבילת התרגול. המורה בודקת שלושה-ארבעה תלמידים/ות שזוהו בשלב הקודם כזקוקים לתמיכה.
  5. המורה שואלת: "מה דומה ומה שונה בין מה שלמדנו על הפעמון בעיניים לבין מה שלמדנו עליו באוזניים?"

🧒 התלמידים

  • מתאימים כרטיסי איברי חוש לחושים בטבלה שעל הלוח.
  • ממיינים בעל-פה משפטים ל"עובדה" או ל"הרגשה" (מראים אגודל למעלה לעובדה ולב בידיים להרגשה).
  • פותרים לבד את תרגילים 1–5 ולוחצים "בדקו" כדי להשוות לדוגמת התשובה.
  • משלימים בעל-פה את משפט ההמשגה: "אני יודע/ת ש..."

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "בעיניים ראיתי שהפעמון צהוב, באוזניים שמעתי שהוא מצלצל."
  • תפיסה שגויה: "מגע זה רק בידיים" ← המורה: "גם כשמים קרים נוגעים ברגל אתם מרגישים. העור בכל הגוף הוא איבר חוש המגע."
  • תפיסה שגויה: "התפוח טעים – זאת עובדה" ← המורה: "האם כולם בכיתה אוהבים תפוח? אם לא – זאת הרגשה. מה עובדה על התפוח? הוא אדום, הוא חלק."

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • השוואה: מה למדנו על הפעמון מהשמיעה, ומה למדנו עליו מהראייה?
  • הכללה: למה צריך יותר מחוש אחד כדי להכיר חפץ?
4

🛠️ יישום – ביצועי הבנה

11 דק׳

ביצוע הבנה בהקשר חדש: זיהוי חפץ בשקית סגורה בלי לראות, בעזרת חושים אחרים, ונימוק בראיה

👩‍🏫 המורה

  1. המורה מדגימה עם שקית אחת: "קודם אני משערת. עכשיו אני ממששת: רך ועגול. אני מנערת: אין קול. ההשערה שלי: כדור ספוג. עכשיו אני בודקת – מוציאה ומסתכלת."
  2. המורה מחלקת שקית לכל זוג: "אחד ממשש ומקשיב, השני שואל: מה הרגשת? מה שמעת? אחר כך מתחלפים."
  3. המורה מבקשת לומר משפט נימוק: "זה ___, כי הרגשתי/שמעתי ___." ולבדוק את ההשערה בהוצאת החפץ.
  4. זוגות שמסיימים פותרים את תרגילים 7–10 בחבילת התרגול. המורה שואלת: "האם יהיה קל יותר או קשה יותר לזהות חפץ בעיניים עצומות? למה?"

🧒 התלמידים

  • משערים, ממששים ומקשיבים לחפץ בשקית בלי להציץ.
  • אומרים משפט נימוק בזוג ובודקים את ההשערה בהוצאת החפץ.
  • מתארים את החפץ במילות עובדה (רך, קשה, חלק, מצלצל) ולא רק במילות הרגשה.
  • פותרים את תרגילים 7–10.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "זאת כפית, כי היא קרה, חלקה וארוכה."
  • תשובה צפויה (תרגיל 7): "לא טועמים חפץ לא מוכר כי זה מסוכן." ← המורה מחזקת: "נכון. ובמעבדה לא טועמים בכלל."
  • תפיסה שגויה: "בעיניים עצומות אי אפשר לדעת כלום" ← המורה: "ובשקית – הצלחת? באילו חושים השתמשת במקום הראייה?"

🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה

  • העברה להקשר חדש: איך תגלו מה בשקית בלי לראות?
  • הסקה: ההשערה לא הייתה נכונה – איך נבדוק שוב? (תרגיל 10)
5

🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום

7 דק׳

התבוננות, הערכה עצמית וכרטיס יציאה הבודק את המטרה המרכזית

👩‍🏫 המורה

  1. המורה שואלת את שאלות ההתבוננות מהעמוד: "איזה חוש עזר לכם הכי הרבה?" "מה הפתיע אתכם כשבדקתם שוב?"
  2. המורה מסכמת בעזרת הטבלה שעל הלוח: "לכל חוש יש איבר חוש, וכל חוש מספר לנו משהו אחר על העולם."
  3. המורה מקריאה את כרטיס היציאה ומבקשת לסמן את התשובה ואת ציור איבר החוש.
  4. המורה מקריאה את סולם ההערכה העצמית ומבקשת מכל תלמיד/ה לבחור מספר בין 1 ל־4: "1 – עוד קשה לי, 4 – אני יכול/ה להסביר לחבר."

🧒 התלמידים

  • עונים על שאלות ההתבוננות בעל-פה או בכתיבת מילה.
  • ממלאים את כרטיס היציאה.
  • בוחרים מספר 1–4 בהערכה העצמית.

💬 תשובות צפויות ותגובת המורה

  • תשובה צפויה: "המגע עזר לי הכי הרבה בשקית."
  • תפיסה שגויה: "בחרתי 4 כי היה כיף" ← המורה: "4 זה כשאת/ה יכול/ה להסביר לחבר איך גילית. נסה/י להסביר לי."

🎟️ כרטיס יציאה

שָׁמַעְתִּי צִלְצוּל בַּשַּׂקִּית. מָה יֵשׁ בָּהּ? בְּאֵיזֶה חוּשׁ הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי? סַמְּנוּ אֶת הָאֵיבָר.

מחוון הצלחה

  • מזהה את החפץ (פעמון).
  • מזהה את חוש השמיעה ומסמן/ת את האוזן.
  • מנמק/ת בעל-פה בראיה: "כי שמעתי צלצול."

📈 מה עושים עם התוצאות: תלמידים/ות שסימנו איבר חוש לא נכון יעבדו בשיעור הבא בקבוצה קטנה עם כרטיסי התמונות ובתחנה אחת בכל פעם. מי שענו נכון אך בלי נימוק יתרגלו את משפט הנימוק "זה ___, כי ___". מי שענו נכון ונימקו יעברו לאתגר "מה בקופסה?" עם שני חושים, כפתיחה ליחידה על חשיבות החושים להתנהגות זהירה (תמרורים, צפירה).

🎚️ התאמה לשונות

🌱 תמיכה

  • כרטיסי תמונות של עין, אוזן, אף, לשון ויד על השולחן לאורך כל השיעור.
  • בחירה מבין שתי תשובות בתרגילים 1–5 במקום כתיבה.
  • פירוק משימת השקית לשני צעדים: קודם רק מישוש, אחר כך רק הקשבה, ואחרי כל צעד אמירת מילה אחת.
  • בנק מילים מצויר על הלוח: רך, קשה, חלק, מחוספס, מצלצל, שקט.

🌿 ליבה

  • תרגילים 1–7 בחבילת התרגול ומשחק השקית בזוגות עם משפט נימוק.

🌳 העשרה

  • השוואה בין שני חושים בחפץ אחד ונימוק: "מה גיליתי על התפוח במגע ומה בראייה? איזה חוש עזר יותר לזהות אותו, ולמה?"
  • תכנון שקית חידה לחבר/ה: בחירת חפץ שקשה לזהות במגע בלבד, וחשיבה על החוש שיעזור לזהות אותו (תרגילים 8 ו־10).

✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה

🔗 רב-תחומיות