מערך השיעור נכתב לפי מחוון פיקוח: מטרה מרכזית מדידה, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הלימה בין מטרות, פעילויות והערכה, מהלך מתוזמן ל-45 דקות עם תשובות צפויות, כרטיס יציאה והתאמה לשונות. הדפים, המשחקים והסימולטורים של השיעור נמצאים בעמוד השיעור.
שיעור 1: מה באמת זול יותר? משווים אריזות לפי מחיר ל־100 גרם
🎯 מטרות השיעור
מטרה מרכזית: התלמידים/ות יחשבו מחיר ל־100 גרם (או לליטר) לשתי אריזות בגדלים שונים, ישוו ביניהן וינמקו בכתב איזו אריזה משתלמת יותר, בעזרת טבלת "מחיר ל־100 גרם" ומחשבון.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים/ות יחשבו מחיר ל־100 גרם לאריזה נתונה. דרך החישוב: מחלקים את המשקל ב־100 כדי לדעת כמה יחידות של 100 גרם יש באריזה, ואז מחלקים את המחיר במספר היחידות.
- התלמידים/ות ישוו בין שתי אריזות בגדלים שונים לפי המחיר ליחידה, ויקבעו איזו מהן משתלמת יותר.
- התלמידים/ות יאתרו בצילום של תווית מדף את "המחיר ליחידת מידה", ויסבירו במשפט אחד למה הוא מופיע עליה.
- התלמידים/ות ינמקו מצב שבו האריזה הזולה ליחידה אינה הבחירה הנבונה. למשל: מזון שיתקלקל לפני שיאכלו אותו, או כמות גדולה מהצורך.
🧰 חומרים ועזרים
- אריזות ריקות מהבית (קורנפלקס, פסטה, מיץ) ותוויות מחיר לדוגמה
- צילום של תווית מדף שמופיע בה "מחיר ל־100 גרם"
- מחשבונים (אחד לכל קבוצה)
- טבלת "מחיר ל־100 גרם" (משימה 1 בדף העבודה לתלמיד – כיתה ה׳, PDF מהעמוד)
- המשחק "משווים מחירים" שבעמוד (מוקרן על המסך)
- קובץ "מערכי השיעור ותשובות למורה – כיתה ה׳" (PDF מהעמוד)
- פתקי כרטיס יציאה
📘 מושגי מפתח
מחיר ליחידה · מחיר ליחידת מידה (מחיר ל־100 גרם / לליטר) · השוואה כמותית · צרכן נבון
📚 ידע קודם נדרש
- חילוק מספר עשרוני במספר שלם וקריאת שברים עשרוניים במחיר (למשל 8.90 ₪)
- יחידות מידה: גרם, קילוגרם, ליטר, מיליליטר (1 ק״ג = 1,000 גרם, 1 ליטר = 1,000 מ״ל)
- שימוש במחשבון לפעולות בסיסיות
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
חינוך פיננסי בשילוב מתמטיקה לכיתות ה׳–ו׳: צרכנות נבונה ומתמטיקה, "עושים חשבון להגינות". השיעור משלב חילוק ושברים עשרוניים (מחיר ליחידה, יחס) עם קבלת החלטות צרכנית. לא סופק קטע מקור מילולי לציטוט, ולכן שדה הציטוט נשאר ריק.
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| חישוב מחיר ל־100 גרם | התנסות: חישוב בקבוצות על האריזות האמיתיות. המשגה: הדגמה ותרגול מודרך בשלושה שלבים (אני מדגימה – נעשה יחד – עכשיו לבד). | טבלה מלאה בדף העבודה (משימה 1) ושלב החישוב בכרטיס היציאה |
| השוואה בין אריזות וקביעה מה משתלם | התנסות: השוואת זוגות אריזות. יישום: המשחק "משווים מחירים" והמשך משימה 1. | בחירה נכונה ב־3 זוגות לפחות, ובכרטיס היציאה |
| איתור המחיר ליחידת מידה בתווית מדף | המשגה: עבודה עם צילום של תווית מדף | תשובה בעל פה או בכתב לשאלת המורה "איפה בתווית רואים את המחיר ל־100 גרם, ולמה הוא שם?" |
| נימוק מתי הזול ליחידה אינו הבחירה הנבונה | המשגה: דיון "האם הגדול תמיד משתלם?". סגירה: שאלת התבוננות. | משפט נימוק בכרטיס היציאה (סעיף ב׳) |
🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)
🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
5 דק׳לעורר את השאלה המרכזית של השיעור ולאתר דרכי חשיבה קיימות על "זול" ו"משתלם"
👩🏫 המורה
- מציגה שתי אריזות: "אריזה א׳: 500 גרם ב־8.90 ₪. אריזה ב׳: 750 גרם ב־12.50 ₪."
- שואלת: "נשער: איזו אריזה משתלמת יותר? כתבו את ההשערה שלכם בפינת הדף ונמקו במילה אחת או שתיים."
- רושמת על הלוח את מספר התלמידים/ות שבחרו בכל אריזה, בלי לגלות עדיין מה התשובה.
🧒 התלמידים
- רושמים/ות השערה ונימוק קצר
- משתפים/ות בהשערה בהצבעה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "אריזה א׳, כי היא זולה יותר." ← תפיסה שגויה: משווים רק את המחיר הכולל. תגובת המורה: "נכון שהיא עולה פחות, אבל האם מקבלים בה אותה כמות? נבדוק."
- תשובה צפויה: "אריזה ב׳, כי גדול תמיד יותר משתלם." ← תגובת המורה: "זו השערה שנבדוק. האם תמיד?"
🔍 התנסות
12 דק׳לגלות בעבודה עצמית את הצורך להשוות לפי אותה כמות
👩🏫 המורה
- מחלקת לכל קבוצה זוג אריזות אמיתיות עם תוויות מחיר.
- מנחה: "אתם לא יכולים להשוות 500 גרם ל־750 גרם. מצאו דרך להשוות את שתי האריזות על אותה כמות."
- מסתובבת בין הקבוצות ושואלת: "כמה יחידות של 100 גרם יש באריזה? כמה עולה כל יחידה כזו?"
🧒 התלמידים
- בקבוצות: מחפשים/ות דרך להשוות, למשל להשוות על 100 גרם, על 50 גרם או על 1 ק״ג
- מחשבים/ות במחשבון ורושמים/ות את דרך החישוב
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- דרך צפויה: "500 גרם הם 5 פעמים 100 גרם, אז 8.90 ÷ 5 = 1.78 ₪."
- תפיסה שגויה: מחלקים את המשקל במחיר (500 ÷ 8.90) ← תגובת המורה: "מה המספר הזה אומר? כמה גרם מקבלים בשקל אחד. גם זה נכון, אבל קשה להשוות כך לתווית. רוצים לדעת כמה שקלים עולים 100 גרם."
💡 המשגה
10 דק׳להגדיר מחיר ליחידה ולהמשיג אותו ככלי השוואה
👩🏫 המורה
- מגדירה: "מחיר ליחידה הוא המחיר של כמות קבועה, למשל 100 גרם או ליטר. בעזרתו אפשר להשוות בין אריזות בגדלים שונים."
- אני מדגימה: "באריזה א׳ יש 500 גרם, כלומר 5 יחידות של 100 גרם. 8.90 ÷ 5 = 1.78 ₪ ל־100 גרם."
- נעשה יחד: "באריזה ב׳ יש 750 גרם, כלומר 7.5 יחידות. 12.50 ÷ 7.5 = כ־1.67 ₪ ל־100 גרם. מה גילינו לגבי ההשערה?"
- עכשיו לבד: "מיץ: 1.5 ליטר ב־9 ₪ לעומת 1 ליטר ב־7 ₪. חשבו מחיר לליטר." (תשובה: 6 ₪ לעומת 7 ₪)
- מציגה צילום של תווית מדף ושואלת: "איפה מופיע כאן המחיר ל־100 גרם? למה, לדעתכם, התווית מציגה אותו?"
- שואלת: "האם הגדול תמיד משתלם?"
🧒 התלמידים
- פותרים/ות יחד ולבד בטבלה
- מאתרים/ות את המחיר ליחידת מידה בצילום התווית
- משתתפים/ות בדיון ומנמקים/ות
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "אריזה ב׳ משתלמת יותר, כי 100 גרם בה עולים פחות."
- תשובה צפויה לשאלת הדיון: "לא תמיד. אם האוכל יתקלקל לפני שנאכל אותו, נזרוק חלק ממנו וההנחה תלך לאיבוד." ← המורה מחזקת ומוסיפה: "גם כמות גדולה ממה שצריך היא לא חיסכון."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- הכללה: "נסחו כלל: איך מחליטים איזו אריזה משתלמת יותר, כשהגדלים שונים?"
- הערכה: "משפחה של שני אנשים קונה יוגורט. האם כדאי לה לקנות את האריזה המשפחתית? נמקו."
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
12 דק׳ליישם את חישוב המחיר ליחידה במוצרים חדשים ובהחלטה צרכנית
👩🏫 המורה
- מפעילה את המשחק "משווים מחירים" על המסך. בכל סיבוב תלמיד/ה אחר/ת מכריז/ה על הבחירה ומנמק/ת לפי המחיר ליחידה. המורה מזכירה: "המחירים במשחק הם לדוגמה בלבד."
- מנחה את המעבר למשימה 1 בדף העבודה: "מלאו את הטבלה לשלושה זוגות מוצרים, וכתבו ליד כל זוג משפט נימוק."
🧒 התלמידים
- משחקים/ות במליאה ומנמקים/ות כל בחירה
- עובדים/ות על משימה 1 בדף העבודה לבד או בזוגות, עם מחשבון
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "בחרתי בקופסה הגדולה, כי 100 גרם בה עולים 1.60 ₪ לעומת 1.90 ₪."
- תפיסה שגויה: בוחרים לפי המחיר הכולל בסיבוב שבו האריזה הקטנה זולה יותר ליחידה ← תגובת המורה: "בדקו את המחיר ל־100 גרם. לפעמים דווקא הקטנה משתלמת."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- העברה להקשר חדש: "איך הייתם משווים בין שני בקבוקי שמפו, אחד של 400 מ״ל ואחד של 1 ליטר?"
🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום
6 דק׳לסכם את הכלל ולבדוק את השגת המטרה המרכזית
👩🏫 המורה
- שואלת: "מה אבדוק בפעם הבאה שאהיה בסופר עם ההורים?"
- מחלקת כרטיס יציאה ומקריאה את קריטריוני ההצלחה שעל הלוח.
🧒 התלמידים
- עונים/ות על שאלת ההתבוננות
- ממלאים/ות כרטיס יציאה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "אבדוק בתווית את המחיר ל־100 גרם ולא רק את המחיר הכולל."
🎚️ התאמה לשונות
🌱 תמיכה
- מספרים עגולים לפתיחה (400 גרם ב־8 ₪, כלומר 4 יחידות ו־2 ₪ ל־100 גרם)
- טבלה מפורקת לשלבים: "כמה יחידות של 100 גרם?" ← "מחיר ÷ מספר היחידות" ← "איזה מספר קטן יותר?"
- אריזה אמיתית על השולחן כאמצעי המחשה, וכרטיס עם משפט פתיחה לנימוק: "משתלם יותר כי 100 גרם עולים…"
🌿 ליבה
- משימה 1 בדף העבודה עם מחשבון, ושלושה זוגות מוצרים במשחק
🌳 העשרה
- השוואת מבצעים: "1+1" לעומת "השני ב־50%". כמה עולה כל יחידה בכל מבצע? (ב־"1+1" משלמים חצי מחיר ליחידה, וב־"השני ב־50%" משלמים 75% מהמחיר ליחידה)
- לבדוק מתי מבצע אינו משתלם: כשהמוצר לא נחוץ, או כשמוצר אחר זול יותר ליחידה גם בלי מבצע
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- מחשב/ת נכון מחיר ל־100 גרם או לליטר
- משווה ובוחר/ת את האריזה המשתלמת לפי המחיר ליחידה ולא לפי המחיר הכולל
- מנמק/ת את הבחירה במשפט שלם
- מזהה מצב שבו הזול ליחידה אינו הבחירה הנבונה
🔗 רב-תחומיות
- מתמטיקה התלמידים/ות מפעילים/ות חילוק של מספר עשרוני ויחס (מחיר לכמות קבועה) על נתונים אמיתיים מאריזות ומתוויות מדף.
- סביבה בדיון "האם הגדול תמיד משתלם?" התלמידים/ות שוקלים/ות גם בזבוז מזון שמתקלקל וזורקים אותו, כשיקול בהחלטת קנייה.
שיעור 2: מפענחים פרסומת: "גלאי טריקים" לצרכן נבון
🎯 מטרות השיעור
מטרה מרכזית: התלמידים/ות יזהו בפרסומת מודפסת לפחות שלושה טריקים של שכנוע בעזרת רשימת הבדיקה "גלאי טריקים", ויסבירו בכתב איך כל טריק משפיע על הצרכן.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים/ות יסמנו בפרסומת טריקים לפי רשימת הבדיקה: מחיר שנגמר ב־.90, "רק היום", ידוענים ו"מתנה בפנים".
- התלמידים/ות יסבירו במשפט אחד מה כל טריק גורם לצרכן לחשוב או להרגיש.
- התלמידים/ות ינסחו שלוש שאלות של צרכן נבון ויפעילו אותן על פרסומת.
- התלמידים/ות יכתבו פרסומת הוגנת לבקבוק המים הרב־פעמי של הכיתה, בלי טריקים מטעים.
🧰 חומרים ועזרים
- הסרטון "תרבות הצריכה" (משרד החינוך, YouTube). קטע שהמורה צפתה בו מראש ובחרה, עד כ־3 דקות
- 3 פרסומות מודפסות מעיתון או מעלון של חנות, עותק לכל זוג
- רשימת הבדיקה "גלאי טריקים" (בדף העבודה לתלמיד – כיתה ה׳, PDF מהעמוד)
- בקבוק המים הרב־פעמי של הכיתה
- טושים צבעוניים לסימון, ופתקי כרטיס יציאה
📘 מושגי מפתח
פרסומת · מטרת הפרסומת – שכנוע · טריק פרסומי · מחיר שנגמר ב־.90 · לחץ זמן ("רק היום") · ידוען · צרכן נבון · תוכן ממומן
📚 ידע קודם נדרש
- חישוב מחיר ליחידה (שיעור 1)
- היכרות עם פרסומות מחיי היום־יום: עלונים, שלטים ופרסומות בטלוויזיה וברשת
- ההבחנה בין עובדה לדעה (עברית)
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
חינוך פיננסי במולדת, חברה ואזרחות לכיתות ה׳–ו׳: "הצרכן קובע" ו"תרבות הצריכה". השיעור עוסק בחשיבה ביקורתית מול פרסום ובקבלת החלטות צרכנית. לא סופק קטע מקור מילולי לציטוט, ולכן שדה הציטוט נשאר ריק.
מקור: חינוך פיננסי – מולדת, חברה ואזרחות יסודי, משרד החינוך – פורטל עובדי הוראה
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| סימון טריקים לפי רשימת הבדיקה | התנסות: עבודה בזוגות על פרסומת מודפסת | פרסומת מסומנת עם 3 טריקים לפחות, וסעיף א׳ בכרטיס היציאה |
| הסבר השפעת כל טריק | המשגה: הדגמה ותרגול מודרך בשלושה שלבים (אני מדגימה – נעשה יחד – עכשיו לבד) על פרסומת אחת | משפט הסבר ליד כל טריק מסומן, וסעיף ב׳ בכרטיס היציאה |
| שאלות של צרכן נבון | המשגה: ניסוח השאלות. יישום: הפעלתן על הפרסומת ההוגנת. | שלוש שאלות כתובות בדף העבודה |
| כתיבת פרסומת הוגנת | יישום: כתיבת פרסומת לבקבוק המים | פרסומת שעומדת ברשימת הבדיקה: אין בה טריקים מטעים, והמידע בה מדויק |
🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)
🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
5 דק׳לעורר שאלה על הסיבות לקנייה ועל השפעת הפרסום
👩🏫 המורה
- מקרינה קטע נבחר מהסרטון "תרבות הצריכה" (משרד החינוך), עד כ־3 דקות.
- שואלת: "למה אנחנו קונים גם כשאנחנו לא צריכים? נשער: מה גורם לנו לרצות מוצר?"
- רושמת את ההשערות על הלוח.
🧒 התלמידים
- צופים/ות בקטע ומשתפים/ות בהשערות
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "כי כולם קונים", "כי ראינו פרסומת", "כי זה במבצע".
- תפיסה שגויה: "עליי פרסומות לא משפיעות." ← תגובת המורה: "נבדוק היום אם זה נכון. אולי חלק מההשפעה לא מורגשת."
🔍 התנסות
12 דק׳לזהות בפרסומת אמיתית טריקים לפני שמגדירים אותם
👩🏫 המורה
- מחלקת לכל זוג פרסומת אחת ואת רשימת הבדיקה "גלאי טריקים".
- מנחה: "סמנו בצבע כל דבר בפרסומת שנועד לגרום לכם לקנות. ליד כל סימון כתבו: מה זה גורם לי לחשוב?"
- שואלת זוגות במהלך העבודה: "מה המחיר האמיתי כאן? מה לא כתוב בפרסומת?"
🧒 התלמידים
- בזוגות: קוראים/ות את הפרסומת, מסמנים/ות טריקים ורושמים/ות הערה ליד כל סימון
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "כתוב 'רק היום', אז ממהרים לקנות."
- תפיסה שגויה: "9.90 ₪ זה בערך 9 ₪." ← תגובת המורה: "כמה חסר כדי להגיע ל־10 ₪? רק 10 אגורות. למה, לדעתכם, המפרסמים בוחרים דווקא 9.90?"
💡 המשגה
10 דק׳להגדיר את מטרת הפרסומת ולהמשיג את הטריקים ואת שאלות הצרכן הנבון
👩🏫 המורה
- מגדירה: "פרסומת היא הודעה שמטרתה לשכנע אותנו לקנות או להשתמש במוצר. טריק פרסומי הוא דרך לשכנע שלא מספרת את כל האמת או שמפעילה עלינו לחץ."
- אני מדגימה על פרסומת 1: "כתוב 19.90 ₪. זה מחיר שנגמר ב־.90. הוא נראה קרוב ל־19, אבל הוא כמעט 20. כתוב 'רק היום', וזה לחץ זמן שלא משאיר לי זמן לחשוב."
- נעשה יחד על פרסומת 2: "יש כאן ידוען. האם העובדה שהוא מחזיק את המוצר אומרת שהמוצר טוב? ומה עם 'מתנה בפנים'? על מה אנחנו באמת משלמים?"
- עכשיו לבד: "בפרסומת 3 מצאו טריק אחד שלא דיברנו עליו עדיין והסבירו אותו."
- כותבת על הלוח את שלוש השאלות של צרכן נבון: "האם אני צריך/ה את זה? כמה זה עולה ליחידה? מה לא כתוב?"
🧒 התלמידים
- מסבירים/ות טריקים בתרגול המודרך
- מוצאים/ות לבד טריק בפרסומת 3 ומסבירים/ות אותו
- מעתיקים/ות את שלוש השאלות לדף העבודה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "אם ידוען מחזיק את המוצר, זה לא אומר שהוא בדק אותו. אולי שילמו לו."
- תפיסה שגויה: "פרסומת משקרת תמיד." ← תגובת המורה: "יש בפרסומת גם מידע נכון, למשל המחיר. התפקיד שלנו הוא להבדיל בין מידע לבין שכנוע."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- השוואה: "מה ההבדל בין 'רק היום' לבין 'מתנה בפנים'? על איזה רגש כל אחד מהם משפיע?"
- הסקה: "למה, לדעתכם, יש בפרסומת מעט מאוד מידע על המחיר ליחידה?"
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
12 דק׳להעביר את ההבנה ליצירה: פרסומת הוגנת
👩🏫 המורה
- מציגה את בקבוק המים הרב־פעמי של הכיתה: "כתבו פרסומת הוגנת לבקבוק: מה הוא באמת נותן? מה כדאי לדעת לפני שקונים? בלי טריקים."
- מנחה: "כשתסיימו, העבירו את הפרסומת לזוג השכן. הזוג יבדוק אותה לפי 'גלאי הטריקים' ולפי שלוש השאלות של צרכן נבון."
🧒 התלמידים
- בזוגות: כותבים/ות פרסומת קצרה (3–4 משפטים וכותרת)
- בודקים/ות את הפרסומת של זוג אחר ונותנים/ות משוב אחד
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "בקבוק לשימוש חוזר ונשנה, שומר על קור המים כמה שעות, מחליף הרבה בקבוקים חד־פעמיים."
- תפיסה שגויה: כותבים/ות "הבקבוק הכי טוב בעולם!" ← תגובת המורה: "איך אפשר לבדוק את זה? כתבו עובדה שאפשר לבדוק במקום."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- הערכה: "האם הפרסומת שלכם עדיין משכנעת גם בלי טריקים? מה משכנע בה?"
🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום
6 דק׳התבוננות ובדיקת השגת המטרה המרכזית
👩🏫 המורה
- שואלת: "איזה טריק הכי משפיע עליי? למה?"
- מחלקת כרטיס יציאה עם פרסומת קצרה מודפסת, ומקריאה את קריטריוני ההצלחה.
🧒 התלמידים
- משתפים/ות בהתבוננות
- ממלאים/ות כרטיס יציאה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "'רק היום', כי אני מפחד/ת לפספס."
🎚️ התאמה לשונות
🌱 תמיכה
- רשימת בדיקה מצומצמת עם 4 טריקים, ובה דוגמה מאוירת לכל טריק
- בנק מילים: לשכנע, לחץ, לפספס, מחיר אמיתי, ידוען
- משפט פתיחה להסבר: "הטריק הזה גורם לי לחשוב ש…"
🌿 ליבה
- פרסומת מודפסת ורשימת הבדיקה המלאה, וכתיבת פרסומת הוגנת בזוגות
🌳 העשרה
- לנתח דוגמה של תוכן ממומן ברשת (פוסט של ידוען שכתוב בו "שיתוף פעולה" או "ממומן"): במה הוא דומה לפרסומת רגילה ובמה הוא שונה ממנה, ולמה קשה יותר לזהות אותו?
- לחשב את המחיר ליחידה של מוצר בפרסומת (בעזרת שיעור 1), ולבדוק אם "המבצע" באמת משתלם
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- מזהה לפחות שלושה טריקים בפרסומת
- מסביר/ה את השפעת כל טריק על הצרכן
- מפעיל/ה את שלוש השאלות של צרכן נבון
- כותב/ת פרסומת הוגנת שאין בה טריקים מטעים
🔗 רב-תחומיות
- עברית התלמידים/ות מזהים/ות אמצעים של לשון השכנוע (פנייה ישירה, הגזמה, לחץ זמן), מבחינים/ות בין עובדה לדעה, ומפעילים/ות זאת בכתיבת פרסומת הוגנת.
- מתמטיקה התלמידים/ות מעגלים/ות מחיר שנגמר ב־.90 לשקל השלם הקרוב (19.90 ₪ הוא כמעט 20 ₪), ובהעשרה בודקים/ות אם מבצע משתלם בעזרת חישוב מחיר ליחידה.