מערך השיעור נכתב לפי מחוון פיקוח: מטרה מרכזית מדידה, עיגון מילולי בתוכנית הלימודים, הלימה בין מטרות, פעילויות והערכה, מהלך מתוזמן ל-45 דקות עם תשובות צפויות, כרטיס יציאה והתאמה לשונות. הדפים, המשחקים והסימולטורים של השיעור נמצאים בעמוד השיעור.
שיעור 1: התקציב שלי – בונים תקציב מאוזן לדמי כיס בשלוש קופות: לחסוך, להוציא, לתת
🎯 מטרות השיעור
מטרה מרכזית: התלמידים יבנו תקציב חודשי מאוזן לדמי כיס של 60 ₪ בטבלת התקציב. הם יחלקו את הכסף לשלוש קופות (חיסכון, הוצאות, נתינה), יבדקו שסכום הקופות שווה להכנסה וינמקו לפחות שתי החלטות.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים ימיינו כרטיסי כסף לשתי קבוצות, הכנסה והוצאה, וינמקו לפחות מיון אחד.
- התלמידים יחשבו בחיבור ובחיסור אם תקציב נתון מאוזן, יש בו עודף או יש בו גירעון.
- התלמידים יחלקו 60 ₪ לשלוש קופות בסימולטור ובטבלה, ויבדקו שחיסכון + הוצאות + נתינה = הכנסה.
- התלמידים ינמקו בכתב שתי החלטות בתקציב: על מה ויתרו ולמה בחרו בסכום החיסכון.
🧰 חומרים ועזרים
- טבלת תקציב (הכנסות / הוצאות) מתוך דף העבודה לתלמיד – כיתה ד׳ (PDF בעמוד)
- שלוש כוסות מסומנות: לחסוך, להוציא, לתת
- מטבעות מצוירים (60 ₪ לקבוצה)
- כרטיסי הוצאות (מתנה לחבר, ארטיק, חוברת, חיסכון לאופניים ועוד)
- מחשבון
- הסימולטור "מתכננים דמי כיס" בעמוד
- סרטון הילימוד "מה זו עבודה?": קטע נבחר מראש על ידי המורה
- מערכי השיעור ותשובות למורה – כיתה ד׳ (PDF בעמוד)
⚠️ עבודה במכונת החיתוך ובמדפסת התלת־ממד (בהמשך ה־STEM) רק בהשגחת מבוגר.
📘 מושגי מפתח
הכנסה · הוצאה · תקציב · תקציב מאוזן · עודף · גירעון · חיסכון · נתינה
📚 ידע קודם נדרש
- חיבור וחיסור של מספרים עד 100
- היכרות עם מטבעות ושטרות בשקלים
- ההבדל בין צורך לרצון (מכיתה ג׳)
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
מולדת, חברה ואזרחות, כיתות ב׳–ד׳: חינוך פיננסי, "התקציב שלי" ו"תקציב הוצאות והכנסות". מתמטיקה, כיתה ד׳: חיבור וחיסור בהקשר כספי (אוגדן "חינוך פיננסי ומתמטיקה"). לא נמסר קטע מקור מילולי, ולכן לא מובא ציטוט.
מקור: משרד החינוך – חינוך פיננסי במולדת, חברה ואזרחות ובמתמטיקה, יסודי (פורטל עובדי הוראה)
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| מיון הכנסה והוצאה | פתיחה: מיון כרטיסי כסף של המשפחה. התנסות: כרטיסי ההוצאות בקבוצות | מיון נכון של כרטיסי הפתיחה ומילוי עמודות ההכנסות וההוצאות בטבלה |
| בדיקת איזון, עודף או גירעון | המשגה: שלוש דוגמאות (אני מדגימה, נעשה יחד, עכשיו לבד) | פתרון נכון של הדוגמה העצמאית בדף העבודה |
| חלוקה לשלוש קופות | יישום: הסימולטור "מתכננים דמי כיס" עם אירועי החודש וטבלת התקציב | טבלת תקציב שבה סכום שלוש הקופות שווה ל־60 ₪; כרטיס יציאה, סעיף א |
| נימוק החלטות | התנסות: דיון קבוצתי על ויתורים. סיכום: התבוננות | כרטיס יציאה, סעיף ב: שני נימוקים |
🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)
🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
6 דק׳איתור ידע קודם על מקורות הכסף של המשפחה ועל השימושים בו
👩🏫 המורה
- מקרינה קטע קצר (עד 3 דקות) מהסרטון "מה זו עבודה?", שנבחר מראש.
- שואלת: "מאיפה מגיע הכסף של המשפחה? ולאן הוא הולך?"
- מציגה על הלוח שש מילים: משכורת, קניות במכולת, חשבון חשמל, מתנה ליום הולדת, דמי כיס, שכר דירה. אומרת: "נמיין יחד: איזה כסף נכנס הביתה ואיזה כסף יוצא?"
🧒 התלמידים
- צופים בקטע
- ממיינים בעל פה את המילים לשתי עמודות: נכנס / יוצא
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "ההורים עובדים ומקבלים משכורת."
- תפיסה שגויה: "כסף מגיע מהכספומט." ← תגובת המורה: "הכספומט רק מוציא כסף שכבר נמצא בחשבון הבנק. איך הכסף הגיע לחשבון?"
- תפיסה שגויה: "מתנה שקיבלתי היא הוצאה." ← תגובת המורה: "מי קיבל את הכסף? אם הוא נכנס אליך, זו הכנסה בשבילך."
🔍 התנסות
12 דק׳התנסות בקבלת החלטות כספיות לפני שמגדירים את המושגים
👩🏫 המורה
- מחלקת לכל קבוצה 60 ₪ במטבעות מצוירים, שלוש כוסות וכרטיסי הוצאות.
- אומרת: "אלה דמי הכיס שלכם לחודש שלם. החליטו יחד אילו כרטיסים נכנסים לתוכנית ושימו את הכסף בכוסות."
- עוברת בין הקבוצות ושואלת: "מה עשיתם כשהכסף לא הספיק לכל מה שרציתם?"
🧒 התלמידים
- מחליטים בקבוצה אילו כרטיסים לבחור
- מניחים מטבעות בשלוש הכוסות
- רושמים על פתק: על מה ויתרנו
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: קבוצות שבוחרות את כל הכרטיסים מגלות שהכסף נגמר באמצע.
- תפיסה שגויה: "נשים את כל הכסף בהוצאות ונחסוך בחודש הבא." ← תגובת המורה: "מה יקרה לחיסכון לאופניים אם נעשה כך בכל חודש?"
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- השוואה: מה ההבדל בין ההחלטות של שתי קבוצות שונות? איזו תוכנית מתאימה יותר למטרה של קניית אופניים, ולמה?
💡 המשגה
10 דק׳הגדרת תקציב, תקציב מאוזן, עודף וגירעון, על סמך ההתנסות
👩🏫 המורה
- אומרת: "מה שעשיתם נקרא תקציב: תוכנית מראש מה נעשה בכסף."
- כותבת על הלוח: "תקציב מאוזן: חיסכון + הוצאות + נתינה = הכנסה."
- אני מדגימה: "הכנסה 60 ₪. חיסכון 20, הוצאות 34, נתינה 6. 20 + 34 + 6 = 60, ולכן התקציב מאוזן."
- נעשה יחד: "הכנסה 60 ₪. חיסכון 15, הוצאות 50, נתינה 5. כמה זה ביחד?" (70 ₪). "10 ₪ יותר מההכנסה: זה גירעון. על מה נוותר?"
- עכשיו לבד, בדף העבודה: "הכנסה 60 ₪. חיסכון 25, הוצאות 25, נתינה 5. מאוזן, עודף או גירעון?" (55 ₪, עודף של 5 ₪)
🧒 התלמידים
- מחשבים עם המורה
- פותרים לבד את הדוגמה השלישית ובודקים בזוגות
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה בדוגמה השלישית: "נשארו 5 ₪, יש עודף."
- תפיסה שגויה: "חיסכון הוא לא חלק מהתקציב, כי לא מוציאים אותו." ← תגובת המורה: "גם לחיסכון החלטנו מראש על סכום. לכן הוא חלק מהתוכנית."
- תפיסה שגויה: "עודף זה רע." ← תגובת המורה: "עודף אפשר להעביר לחיסכון או לנתינה. השאלה היא אם החלטנו עליו בכוונה."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- הכללה: מה צריך לבדוק תמיד כדי לדעת אם תקציב מאוזן?
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
11 דק׳ביצוע הבנה: בניית תקציב מאוזן בהקשר חדש של אירועים לא מתוכננים
👩🏫 המורה
- מפעילה את הסימולטור "מתכננים דמי כיס" ומדגימה סבב אחד מול הכיתה.
- אומרת: "קבעו 60 ₪, חלקו לשלוש קופות, ואחר כך סמנו מה קרה בחודש. מלאו את טבלת התקציב בדף."
- שואלת זוגות: "נניח שפתאום הוזמנתם ליום הולדת. מאיזו קופה תיקחו, ולמה?"
🧒 התלמידים
- עובדים בזוגות בסימולטור
- ממלאים את טבלת התקציב ובודקים במחשבון שהסכום שווה ל־60 ₪
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "קופת ההוצאות לא הספיקה, אז העברנו 5 ₪ מהחיסכון."
- תפיסה שגויה: "אפשר לקחת מהקופה שיש בה הכי הרבה." ← תגובת המורה: "מה המטרה של כל קופה? מה יקרה למטרה אם נרוקן אותה?"
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- נימוק והערכה: האם כדאי לקחת כסף מקופת החיסכון כשקורה אירוע? מתי כן ומתי לא? נמקו.
🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום
6 דק׳התבוננות וכרטיס יציאה
👩🏫 המורה
- שואלת: "על מה היה לכם הכי קשה לוותר? איזה חלק מהכסף שמתם בחיסכון, ולמה?"
- מחלקת כרטיס יציאה ומקריאה את קריטריוני ההצלחה מהלוח.
🧒 התלמידים
- שניים או שלושה תלמידים/ות משתפים
- ממלאים כרטיס יציאה
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "ויתרתי על ארטיק כדי לחסוך לאופניים."
🎚️ התאמה לשונות
🌱 תמיכה
- תקציב של 30 ₪ ו־4 כרטיסים בלבד
- מטבעות מצוירים להזזה פיזית בין הכוסות לפני הכתיבה
- בנק מילים על הלוח: הכנסה, הוצאה, מאוזן, עודף, גירעון
- טבלה מפורקת: שורה אחת לכל קופה, ושורת "סך הכול" עם מקום לחישוב
🌿 ליבה
- תקציב של 60 ₪ עם כל כרטיסי ההוצאות והסימולטור
🌳 העשרה
- לחשב איזה חלק מהתקציב (חצי, רבע, עשירית) הולך לכל קופה
- לתכנן: כמה חודשים יידרשו לחסוך לאופניים שעולות 300 ₪ אם חוסכים 20 ₪ בחודש (15 חודשים)? ולהציע שינוי בתקציב שיקצר את הזמן ולנמק את המחיר של השינוי
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- ממיין/ת נכון הכנסות והוצאות
- בונה תקציב שבו סכום הקופות שווה להכנסה
- מזהה עודף וגירעון ומציע/ה דרך לאזן
- מנמק/ת לפחות שתי החלטות
🔗 רב-תחומיות
- מתמטיקה התלמידים מחברים ומחסרים סכומים עד 100 כדי לבדוק איזון, ובהעשרה מחשבים חצי, רבע ועשירית מסכום.
- מולדת, חברה ואזרחות "התקציב שלי" ו"תקציב הוצאות והכנסות": הבחנה בין הכנסות להוצאות בתקציב של משפחה.
- STEM המשך אפשרי בחדר ה־STEM: תכנון קופה עם שלושה תאים, מדידה ושרטוט פריסה. הקופה ממחישה את שלוש הקופות שבתקציב.
שיעור 2: נתינה ושיתוף – "שמונה מעלות בצדקה" ותכנון פעולת נתינה כיתתית
🎯 מטרות השיעור
מטרה מרכזית: התלמידים ידרגו את כרטיסי "שמונה מעלות בצדקה" של הרמב״ם, יסבירו במשפט מדוע המעלה הגבוהה היא עזרה לאדם להסתדר בעצמו, ויתכננו פעולת נתינה כיתתית אחת: בכסף, בזמן או בחפצים.
מטרות אופרטיביות
- התלמידים ימיינו דוגמאות נתינה לשלושה סוגים: כסף, זמן וחפצים.
- התלמידים ידרגו בקבוצה את כרטיסי המעלות מהנמוכה לגבוהה, וישוו את הדירוג שלהם לסדר של הרמב״ם.
- התלמידים יסבירו מדוע עזרה לאדם להסתדר בעצמו (מתנה, הלוואה, שותפות או מציאת עבודה) נחשבת למעלה הגבוהה ביותר.
- התלמידים יתכננו פעולת נתינה כיתתית בדף התכנון: מה, למי, מתי, ואיך נדע שעזרנו.
🧰 חומרים ועזרים
- קופת צדקה כיתתית
- כרטיסי "שמונה המעלות" בניסוח פשוט (סט לכל קבוצה)
- דף "שמונה מעלות" ודף תכנון פעולת נתינה (מתוך דפי העבודה בעמוד)
- מערכי השיעור ותשובות למורה – כיתה ד׳ (PDF)
📘 מושגי מפתח
צדקה · נתינה · מעשר · מעלה (דרגה) · הלוואה · שותפות · כבוד הזולת
📚 ידע קודם נדרש
- שלוש הקופות מהשיעור הקודם (לחסוך, להוציא, לתת)
- המושג "עשירית" כחלק מתוך 10 חלקים שווים
📌 עיגון בתוכנית הלימודים
מורשת ותרבות ישראל: מצוות הצדקה, "עשר תעשר" (דברים יד, כב) ו"שמונה מעלות בצדקה" (רמב״ם, משנה תורה, הלכות מתנות עניים, פרק י). מולדת, חברה ואזרחות: מעורבות בקהילה וחינוך פיננסי. לא נמסר קטע מקור מילולי, ולכן לא מובא ציטוט.
מקור: משרד החינוך – חינוך פיננסי יסודי, מרחב פדגוגי (פורטל עובדי הוראה)
🧭 הלימה: מטרה ← פעילות ← עדות להשגה
| מטרה | פעילות בשיעור | עדות להשגה |
|---|---|---|
| מיון סוגי נתינה | פתיחה: השערות ומיון דוגמאות לכסף / זמן / חפצים | מיון נכון על הלוח ובדף התכנון |
| דירוג המעלות והשוואה לרמב״ם | התנסות: דירוג כרטיסים בקבוצות. המשגה: השוואה לסדר של הרמב״ם | רישום בדף: כמה כרטיסים מיקמה הקבוצה כמו הרמב״ם, ונימוק להבדל אחד |
| הסבר המעלה הגבוהה | המשגה: הדגמה, ניתוח משותף ומשימה עצמאית | כרטיס יציאה, סעיף א |
| תכנון פעולת נתינה | יישום: דף תכנון כיתתי | דף תכנון מלא בארבעת הסעיפים; כרטיס יציאה, סעיף ב |
🔄 מהלך השיעור לפי מעגל הלמידה (45 דק׳)
🚪 פתיחת המעגל – איתור ידע קודם
5 דק׳איתור ידע קודם על נתינה
👩🏫 המורה
- שואלת: "האם אפשר לתת גם בלי כסף? נשער: אילו סוגי נתינה יש?"
- רושמת את ההשערות על הלוח בשלוש עמודות: כסף, זמן, חפצים.
🧒 התלמידים
- מעלים השערות ודוגמאות
- ממיינים את הדוגמאות לעמודות
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "לעזור לשכנה לסחוב סלים", "לתת בגדים שקטנים עליי".
- תפיסה שגויה: "נתינה זה רק כסף." ← תגובת המורה: "אם עזרת לחבר בשיעורי בית, הוא קיבל ממך משהו? מה הוא קיבל?"
🔍 התנסות
12 דק׳התנסות: דירוג מעלות הנתינה לפני שמכירים את הסדר של הרמב״ם
👩🏫 המורה
- מחלקת לכל קבוצה שמונה כרטיסים בניסוח פשוט, למשל: "נותן מעט אבל בפנים מאירות", "נותן בלי לדעת למי, והמקבל לא יודע ממי", "עוזר לאדם למצוא עבודה".
- אומרת: "סדרו את הכרטיסים מהנתינה הנמוכה לגבוהה. כל קבוצה צריכה להסכים על נימוק אחד לכרטיס העליון."
- שואלת קבוצות: "למה שמתם את הכרטיס הזה מעל ההוא?"
🧒 התלמידים
- דנים ומדרגים את הכרטיסים
- רושמים נימוק לכרטיס העליון
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: קבוצות רבות שמות למעלה "נותן הרבה כסף" או "נותן בסתר".
- תפיסה שגויה: "מי שנותן יותר כסף תמיד נמצא במעלה גבוהה יותר." ← תגובת המורה: "בואו נבדוק אם הרמב״ם מדרג לפי הסכום או לפי משהו אחר."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- השוואה: במה שונה נתינה בסתר מנתינה גלויה? מה מרגיש המקבל בכל אחת?
💡 המשגה
10 דק׳המשגה: הסדר של הרמב״ם והעיקרון שמאחוריו, ומושג המעשר
👩🏫 המורה
- מציגה את הסדר של הרמב״ם (הלכות מתנות עניים, פרק י). מהגבוהה לנמוכה: (1) מחזק את העני במתנה, בהלוואה, בשותפות או במציאת עבודה, כדי שלא יצטרך לבקש; (2) הנותן והמקבל אינם יודעים זה את זה; (3) הנותן יודע, המקבל אינו יודע; (4) המקבל יודע, הנותן אינו יודע; (5) נותן לפני שמבקשים ממנו; (6) נותן אחרי שמבקשים ממנו, כראוי; (7) נותן פחות מהראוי, בסבר פנים יפות; (8) נותן בעצב.
- אני מדגימה: "מעלה 1 גבוהה כי היא עוזרת לאדם להסתדר בעצמו בעתיד. מעלה 8 נמוכה כי הנתינה פוגעת ברגשות המקבל."
- נעשה יחד: "דני נותן 10 ₪ לאדם שמבקש. רותי עוזרת לאותו אדם למצוא עבודה. מי במעלה גבוהה יותר, ולמה?"
- עכשיו לבד: "סמנו בדף: באיזו מעלה נמצא מי שתורם בגדים לעמותה ולא יודע מי יקבל אותם?" (מעלה 2)
- מוסיפה: "בתורה כתוב 'עשר תעשר' (דברים יד, כב). זה רעיון המעשר: להקדיש חלק קבוע, עשירית. אפשר לנהוג כך גם בדמי הכיס. עשירית מ־60 ₪ היא 6 ₪."
🧒 התלמידים
- משווים את הדירוג שלהם לסדר של הרמב״ם ורושמים כמה כרטיסים היו במקום נכון
- פותרים את הדוגמה העצמאית
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "רותי, כי האיש יוכל לעבוד ולא יצטרך לבקש שוב."
- תפיסה שגויה: "הלוואה זו לא צדקה, כי מקבלים את הכסף בחזרה." ← תגובת המורה: "לפי הרמב״ם, הלוואה שומרת על כבוד המקבל ועוזרת לו לעמוד על הרגליים, ולכן היא במעלה הגבוהה."
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- הסקה: מה משותף לכל המעלות הגבוהות? (שמירה על כבוד המקבל ועל עצמאותו)
🛠️ יישום – ביצועי הבנה
12 דק׳ביצוע הבנה: תכנון פעולת נתינה כיתתית אמיתית
👩🏫 המורה
- אומרת: "נתכנן פעולת נתינה של הכיתה. כל קבוצה ממלאת בדף התכנון: מה ניתן, למי, מתי, ואיך נדע שעזרנו."
- שואלת: "באיזו מעלה נמצאת ההצעה שלכם? אפשר לשפר אותה כך שתשמור יותר על כבוד המקבלים?"
- מרכזת את ההצעות על הלוח, והכיתה בוחרת הצעה אחת לביצוע.
🧒 התלמידים
- ממלאים דף תכנון בקבוצות
- מציגים הצעה בדקה אחת
- מצביעים על הצעה כיתתית
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "איסוף ספרים לספריית הגן השכן", "לקרוא סיפורים לילדי כיתה א׳".
- תפיסה שגויה: "נצלם את הילדים שמקבלים ונעלה לקבוצה." ← תגובת המורה: "איך ירגישו המקבלים? מה אומר על כך הרמב״ם?"
🧠 שאלות לחשיבה מסדר גבוה
- העברה להקשר חדש: איך אפשר להפוך את ההצעה שלכם לעזרה שתעזור למקבלים גם בחודש הבא, ולא רק פעם אחת?
🎯 סגירת המעגל – הערכה וסיכום
6 דק׳סיכום וכרטיס יציאה
👩🏫 המורה
- שואלת: "מה למדנו היום על נתינה שלא ידענו בתחילת השיעור?"
- מחלקת כרטיס יציאה ומקריאה את קריטריוני ההצלחה.
🧒 התלמידים
- משתפים
- ממלאים כרטיס יציאה ומשלימים את המשפט "אני יכול/ה לתת ___"
💬 תשובות צפויות ותגובת המורה
- תשובה צפויה: "אפשר לתת גם זמן, ולעזור למישהו להסתדר לבד זה הכי חשוב."
🎚️ התאמה לשונות
🌱 תמיכה
- 4 מעלות בלבד (1, 2, 5, 8) בכרטיסים עם איור
- בנק מילים: כבוד, בסתר, עבודה, הלוואה
- דף תכנון עם התחלות משפטים: "ניתן ___ ל___ ב___"
🌿 ליבה
- שמונה כרטיסים מלאים ודף תכנון רגיל
🌳 העשרה
- לחשב עשירית מ־60 ₪, מ־45 ₪ ומ־100 ₪ (6 ₪, 4.50 ₪, 10 ₪)
- לדרג את ההצעות של הקבוצות לפי מעלות הרמב״ם ולכתוב המלצה מנומקת להצעה בעלת המעלה הגבוהה ביותר
✅ מחוון: מה מעיד על הצלחה
- ממיין/ת נתינה לכסף, זמן וחפצים
- משווה את הדירוג הקבוצתי לסדר של הרמב״ם
- מסביר/ה את המעלה הגבוהה ואת העיקרון של שמירת הכבוד
- מתכנן/ת פעולת נתינה מלאה בארבעת הסעיפים
🔗 רב-תחומיות
- מורשת התלמידים מנתחים טקסט מקורי בניסוח פשוט (רמב״ם, הלכות מתנות עניים) ואת "עשר תעשר" (דברים יד, כב), ומשתמשים בו כקנה מידה לשיפוט פעולת נתינה.
- מתמטיקה בהעשרה התלמידים מחשבים עשירית מסכומים שונים, לחישוב מעשר מדמי הכיס.
- מולדת, חברה ואזרחות מעורבות חברתית: תכנון פעולת נתינה לקהילה הקרובה.