🎯 מטרות
- לזהות מצבים ברשת שבהם חייבים לספר למבוגר.
- לדעת למי אפשר לפנות: הורים, מורה, יועצת, ומוקד 105.
- לתרגל איך מספרים – גם כשמפחדים או מתביישים.
⏱️ שיעור אחד (45 דקות) · כיתות ג׳–ו׳ · בכיתות ג׳–ד׳ מומלץ לקרוא את כרטיסי המצב בקול.
📄 דף לתלמידים
דף עבודה A4 לשיעור: פעילות + כרטיס יציאה. שולחים כקובץ או מדפיסים.
☎️ מוקד 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת: מחייגים 105. לפני השיעור כדאי לתאם עם היועצת – ייתכן שילד/ה יספרו על פגיעה אמיתית; מקשיבים, לא חוקרים מול הכיתה, ומעבירים ליועצת באותו יום.
🚪 פתיחה · 5–7 דק׳
שואלים: "מה עוצר ילדים מלספר להורים כשקרה משהו לא נעים ברשת?" (פחד שייקחו את הטלפון, בושה, "זה כבר יעבור"). רושמים על הלוח בלי שמות.
🧩 פעילות · 20–25 דק׳
- מיון כרטיסי מצב מהדף לשתי עמודות: "אני יכול/ה להסתדר לבד" / "מספרים מיד למבוגר" (למשל: זר מבקש תמונה, מישהו מאיים, מבקשים ממני סוד מההורים, משחק נתקע, חבר נעלב מהודעה שלי).
- משחקי תפקידים קצרים בזוגות: ילד מספר להורה – ההורה מקשיב בלי לכעוס. מחליפים תפקידים.
- כל ילד ממלא "כרטיס האנשים שלי": שלושה מבוגרים שאני סומך/ת עליהם + מוקד 105.
💬 דיון · 10 דק׳
למה חשוב לספר גם כשנראה לנו שזו "אשמתנו"?
מה מבוגר יכול לעשות שילד לבד לא יכול?
איך אפשר לעזור לחבר שסיפר לנו על פגיעה – ומה לא כדאי לעשות?
🎟️ כרטיס יציאה · 3 דק׳
כתבו שם של מבוגר אחד שתפנו אליו, ומה תגידו לו במשפט הראשון.
אוספים את הכרטיסים בלי שמות (או עם שמות – לפי שיקול דעתכם) וקוראים לפני השיעור הבא כדי לראות מה נשאר לחזק.