🌡️ צל או שמש? הטמפרטורה בחצר

עונה מומלצת: כל השנה · חקירה כיתתית מתמשכת עם טבלה וגרף.

שאלת החקר

כמה מעלות קריר יותר בצל של העץ מאשר בשמש, והאם ההבדל משתנה במהלך השנה?

שאלות נוספות לבחירה:

  • איזה צל מקרר יותר – צל של עץ או צל של גג?
  • האם ההבדל גדול יותר בצהריים או בבוקר?

אפשר גם לנסח שאלה משלכם – העיקר שאפשר לבדוק אותה בתצפית או במדידה.

לפי שכבה

לְכִתּוֹת א׳–ב׳: שָׂמִים מַדְחֹם בַּשֶּׁמֶשׁ וּמַדְחֹם בַּצֵּל, וּבוֹדְקִים אֵיפֹה חַם יוֹתֵר.

לכיתות ג׳–ד׳: מודדים בשמש ובצל באותה שעה בכל שבוע, ומשווים בין השבועות.

לכיתות ה׳–ו׳: מתכננים מערך מחקר מלא, מחשבים את ההפרש בכל מדידה ומציעים לבית הספר מקום מוצל להפסקה.

שלבי החקר

השערה ונימוק: לפני שמתחילים – מה אנחנו משערים שנגלה, ולמה? ______________________________

משתנים (ד׳–ו׳): בלתי תלוי: המקום (שמש או צל) · תלוי: הטמפרטורה · קבועים: אותו מדחום, אותו גובה, 5 דקות המתנה, אותה שעה

ציוד: 2 מדחומים זהים · שעון עצר · דף תיעוד ועיפרון

מהלך:

  1. בוחרים מקום בשמש ומקום בצל, קרובים זה לזה.
  2. מניחים מדחום בכל מקום, באותו גובה מהקרקע.
  3. מחכים 5 דקות.
  4. קוראים את שני המדחומים ורושמים.
  5. מזינים לטבלה ומסתכלים בגרף: איפה הפס גבוה יותר?

💡 טיפ: כדאי למדוד גם ביום מעונן ולבדוק אם ההבדל קטן יותר.

⚠️ בטיחות: לא מסתכלים ישר לשמש. עדיף מדחום דיגיטלי; מדחום מעבדה מזכוכית – בידי המורה בלבד.

📊 הטבלה והגרף של הכיתה

רק שם כיתה – בלי שמות תלמידים.

🔒 נשמר אוטומטית רק בדפדפן הזה.

אחרי איסוף הנתונים

  1. ניתוח: מה רואים בגרף? מתי הערך הכי גבוה ומתי הכי נמוך?
  2. מסקנה: האם הנתונים מאששים את ההשערה שלנו או מפריכים אותה? איך אנחנו יודעים?
  3. התבוננות: מה היה קשה? מה היינו עושים אחרת? איזו שאלה חדשה עלתה?