☁️ השמיים מעל בית הספר

עונה מומלצת: כל השנה · חקירה כיתתית מתמשכת עם טבלה וגרף.

שאלת החקר

האם יש קשר בין כמות העננים בבוקר לבין גשם באותו יום?

שאלות נוספות לבחירה:

  • באיזה חודש השמיים הכי בהירים?
  • האם ביום עם רוח חזקה יש פחות עננים?

אפשר גם לנסח שאלה משלכם – העיקר שאפשר לבדוק אותה בתצפית או במדידה.

לפי שכבה

לְכִתּוֹת א׳–ב׳: מִסְתַּכְּלִים בַּשָּׁמַיִם וּמְסַמְּנִים: אֵין עֲנָנִים, מְעַט, חֵצִי, הַרְבֵּה, הַכֹּל מְכֻסֶּה.

לכיתות ג׳–ד׳: בכל בוקר מדרגים את העננים מ־0 עד 4 ואת הרוח, ומשווים בין ימים עם גשם לימים בלי גשם.

לכיתות ה׳–ו׳: מחפשים קשר בין שני משתנים בגרף, ומנמקים אם הקשר מספיק חזק כדי להסיק מסקנה.

שלבי החקר

השערה ונימוק: לפני שמתחילים – מה אנחנו משערים שנגלה, ולמה? ______________________________

משתנים (ד׳–ו׳): משתנה ראשון: כמות העננים (0–4) · משתנה שני: גשם (כן/לא) · קבועים: אותה שעה, אותו מקום

ציוד: דף תיעוד ועיפרון · סרט בד קשור לגדר (לראות את הרוח)

מהלך:

  1. יוצאים כל בוקר באותה שעה לאותו מקום פתוח.
  2. מסתכלים על כל השמיים ומדרגים: 0 אין עננים, 1 מעט, 2 חצי, 3 רוב השמיים, 4 הכול מכוסה.
  3. מסתכלים על הסרט: 0 אין רוח, 1 קלה, 2 בינונית, 3 חזקה.
  4. רושמים אם ירד גשם באותו יום.
  5. מזינים לטבלה ומשווים בגרף.

💡 טיפ: אפשר לצלם את השמיים בכל בוקר ולבנות "יומן שמיים" כיתתי.

⚠️ בטיחות: לא מסתכלים ישר לשמש.

📊 הטבלה והגרף של הכיתה

רק שם כיתה – בלי שמות תלמידים.

🔒 נשמר אוטומטית רק בדפדפן הזה.

אחרי איסוף הנתונים

  1. ניתוח: מה רואים בגרף? מתי הערך הכי גבוה ומתי הכי נמוך?
  2. מסקנה: האם הנתונים מאששים את ההשערה שלנו או מפריכים אותה? איך אנחנו יודעים?
  3. התבוננות: מה היה קשה? מה היינו עושים אחרת? איזו שאלה חדשה עלתה?